עלון מס' 23, מרץ 2022
נקודת מבט ביקורתית על מתן חיסונים נגד קורונה לילדים

קונצנזוס המומחים וחיסון ילדים ב-mRNA – ביקורת מדעית וביו-אתית / ד"ר דניאל מישורי*, דנה אבי-יצחק*

 

תקציר הטיעון:

מדיניות "בריאות הציבור" בישראל קושרת בין "בהלת האומיקרון" לבין ההחלטה להאיץ חיסון הילדים הצעירים (5-11), כולל ובמיוחד משיקולי "חסינות עדר", תוך פסילה-מראש של הביקורת ("מתנגדי חיסונים", "קונספירטורים", "שיח ההקצנה"); זאת, על-סמך ועל-רקע "קונצנזוס"-לכאורה בקרב המומחים בנושא, שעל-פי הניתוח להלן לא ניתן להסבירו על-סמך הנתונים והעובדות בלבד; הדיון הביו-אתי יוצא מנקודת מבט זו.

המתודולוגיה במאמר כוללת ניתוח שיח, ולכן גם שימוש במקורות מהתקשורת, כעדויות לגבי הנאמר בשיח הציבורי במועד הפרסום. מסקנת המאמר היא שלא היה מקום להמליץ על שימוש בתכשיר הניסיוני בילדים, כולל בשל הנתונים המצטברים ("תופעות הלוואי") ביחס למבוגרים; אין הצדקה ל"תמריצים" לשימוש, כולל ובמיוחד מדיניות "התו הירוק". הדיון הביו-אתי מציע שיקולים להמשך הדיון ב"חיסון" הילדים.

 

  1. רקע והקשר (1): "בהלת האומיקרון"

אור לנר ראשון חנוכה תשפ"ב בחרו מובילי "בריאות הציבור" בישראל להיכנס למודוס של התקף חרדה לאומי לנוכח הידיעות על הופעת "וריאנט" חדש. הכותרות הראשיות בדה מרקר זעקו "זכרונות ממארס 2020: אומיקרון מחולל בהלה בשווקים" (28.11.21), "החשש בשווקים: הווריאנט יחזיר את הכלכלות לנקודת ההתחלה של המגפה" (שם), וגם "חוסר ודאות מדבק: בענפיי התיירות והבידור מקווים לנס" (דה מרקר, 29.11.21).

הסיבה לחזרה לאווירת מארס 2020 היה וריאנט עם עשרות שינויים דווקא במבנה הכתר (Crown""), מה שעלול להוביל לירידה ביעילות ה"חיסון", ולכן יצאה המלצה נרגשת לציבור "רוצו להתחסן", מסוג כשלי הלוגיקה (illogic) החינניים הסובבים את חיינו הציבוריים והמדעיים כיום. זאת, למרות שחלק גדול מה"מאומתים" שהתגלו לווריאנט החדש בישראל היו "מחוסנים" (כולל בוסטר), כולל קרדיולוג שהדביק קרדיולוג אחר.[i] כזכור, כבר בזן ה"דלתא" התברר שרבים מהנדבקים "מחוסנים".[ii]

הנתונים הראשוניים כבר הראו שהבהלה הייתה מופרזת. ב-10.12.21 דיווח משרד הבריאות שזוהו 35 "מאומתים" לאומיקרון, עשרה "לא מוגנים" (לא מחוסנים, מחלימים שעברה חצי שנה מההחלמה, ומחוסנים במנה שנייה שעברה חצי שנה ממועד החיסון) - ו-25 "מוגנים" (בעלי תו ירוק בתוקף).[iii] לא נמסר פילוח ה"לא מוגנים", אולם מהנתונים עולה שמרבית הנדבקים הם מחוסנים באופן מלא (עם "בוסטר") + מחוסנים פגי-תוקף. במילים אחרות, במונחי "הגנה" מהידבקות מהאומיקרון, ה"חיסון" בעל תועלת מוגבלת, וייתכן שאף בעל תועלת שלילית, כאשר הנגיף מתפשט בקרב ה"מוגנים"-לכאורה.

עשרה ימים אחר-כך הנתונים לא השתנו: עד ל-21.12.21, זוהו בישראל 341 "מאומתים" לאומיקרון, איש מהם לא חלה קשה או אושפז, 246 מהם (הרוב) מוגדרים כיום כ"מוגנים" ורק 95 "לא מוגנים".[iv] על רקע נתונים אלה לא ברורה מדיניות הממשלה לעודד ה"התחסנות", במקום להודות שהחיסון נכשל במניעת התפשטות וריאנטים של קורונה, או לכל הפחות שתועלתו מוגבלת מכדי שישמש כלי מרכזי באסטרטגיית הבריאות הלאומית.

ממשלת ישראל לא נתפסה "לא מוכנה". בתחילת בנובמבר ביצעה ישראל "תרגיל היערכות" לקראת הגעה של וריאנט חדש, "תרגיל אומגה",[v] שנערך במתכונת של "משחק מלחמה", שבמסגרתו תורגלו תרחישים של סגירת המדינה, אכיפת בידודים וסגרים, ושאר אמצעי "בריאות הציבור" המוכרים מהשנתיים האחרונות, ואמצעים חריפים מהם[vi], שההיגיון המנחה אותם הוא שליטה בציבור, כפייה ואכיפה כאמצעי לשלוט במגיפה.

האמצעים שהופעלו כשהתקבלה התרעת האומיקרון כללו חקירות אפידמיולוגיות ל"חשודים" בנשאות. נמסר שעובדת זרה מאומתת (מחוסנת) שנסעה באוטובוס לאילת מסרה מידע שגוי בחקירה האפידמיולוגית –מכיוון שהייתה "לחוצה ומבוהלת"[vii] בחקירתה ולכן מסרה מועד נסיעה שגוי וגרמה לכליאת (בידוד) שווא של עשרות נוסעים תמימים בחשד לקרבה לנשאית

אמצעי "בריאות ציבור" אלה הופעלו למרות שכבר בתחילה היה ידוע שהווריאנט החדש אינו מסוכן. הרופאה שסיפרה עליו לעולם (ד"ר אנג'ליק קוטזי, יו"ר ההסתדרות הרפואית של דרום אפריקה) טענה ש"כרגע הפאניקה מוגזמת", וגם  "שהמטופלים שלה פיתחו תסמינים קלים בלבד", לדבריה "הם החלימו ללא צורך באשפוז בבית החולים, גם אם לא היו מחוסנים". לדבריה רוב המטופלים היו גברים מתחת לגיל 40, כמחציתם לא-מחוסנים (כלומר כמחציתם כן היו "מחוסנים"). מלבד תשישות דיווחו המטופלים גם על כאבי שרירים קלים, כאבי גרון ושיעול יבש. רק בודדים סבלו מחום גבוה.[viii]

בדרום אפריקה הביעו "שאט נפש" מהתגובה הבינלאומית. הם ציפו לתשבחות, ביחס ליכולתם לזהות וריאנטים חדשים ולהעריכם אפידמיולוגית, וקיבלו ניתוק מידי של קשרי התעופה (פגיעה בתיירות ובכלכלה); "כשלמדינה יש מדע מצוין, צריך להריע לה על כך, ולא להעניש אותה"[ix], מסרה ממשלת דרום אפריקה.

ואצלנו? הוטלו באופן מידי הגבלות על האזרחים: יבשת כמעט שלמה הוכרזה כ"אדומה" (למרות שמרבית מדינות אפריקה נמצאות במרחק אלפי קילומטרים ממקום ה"התפרצות"); הוחזרו איכוני השב"כ (ובוטלו), החוזרים מחו"ל נעצרו ב"מלוניות" (בתי מעצר לחשודים בקורונה), תוך מסגור הלא-מחוסנים כאיום אפידמיולוגי לנוכח הוריאנט החדש (ולכן, "הידוק" התו הירוק והסגול). זאת, במסגרת המשימה הציבורית הבלתי-אפשרית שלקחה על עצמה מערכת הבריאות: למנוע התפשטות ווירוס נשימתי מדבק יחסית לא-מסוכן, שמרבית נשאיו א-סימפטומטיים, בעיקר בקרב צעירים וילדים.

סגירת גבולות המדינה לא עבדה בתחילת המגיפה ולא עבדה עם הדלתא (כמו המסיכות והסגרים). אין לנו טכנולוגיה רפואית (בטח שלא באמצעות שליטה באזרחים) שביכולתה לעצור וירוס נשימתי? כל הוריאנטים יגיעו לכל העולם בכל מקרה, כמו כל הקודמים. לכן מדובר בצעדים הרסניים לחיים נורמליים (שגרה) ופוגעים בכלכלה, בתרבות ובבריאות הנפש. 

הופעת וריאנטים (זנים חדשים של נגיפים) אינה צריכה להפתיע מי ששמע על תורת האבולוציה. מאחר והווירוסים מתפתחים כל הזמן, ומאחר שמבצעי ה"התחסנות" בוצעו במקביל לנוכחות הווירוס באוכלוסייה, מתבקש שיתרחשו Viral Escapes, כאשר הווירוס משתנה כדי לעמוד בפני ה"חיסון", במקרה הנדון במאמר זה, נגד נוגדנים ספציפיים שמזהים דווקא את חלבון הספייק (Spike protein). הווירולוג המומחה גירט ואנדן בוש חזה אפשרות כזאת כבר במארס 2021, כשהזהיר מפני אסון אפשרי עקב מבצע החיסונים.[x] רק "קונספירטורים" ו"מתנגדי חיסונים" התייחסו לדבריו. אזהרות מפני יכולת וריאנטים לפגוע ביעילות החיסון הופיעו כבר לפני כשנה,[xi] אך לא השפיעו על המדיניות הציבורית והבינלאומית (במקום זאת, מטילים את האשמה על הופעת וריאנטים על הבלתי-מחוסנים). למזלנו, מוטציות הופכות במקרים רבים את הפתוגנים למדבקים יותר אך פחות מסוכנים, וכך כנראה גם בקורונה. בינתיים קורסת מדיניות התו הירוק על עצמה, כש"מאומתים" מדביקים את סביבתם במגפת בדיקות ובידודים (נכון ליום 10.1.22, 162,341 מבודדים, מהם 37,973 חדשים, לאחר שבשבוע החולף בוצעו 1,516,107 בדיקות)[xii].

בתחילת "משבר" הקורונה קבע כתב הבריאות של העיתון ישראל היום(27.11.21) ש"חייבים להגביר את ההתחסנות", כאשר לדרישתו "הממשלה צריכה לנסות להגן על בני 5-11 ולעודד ככל הניתן את ההתחסנות שלהם, כדי להגדיל את חסינות העדר ולמנוע מעוד מאות ילדים לחלות קשות בקורונה ואף חלילה למות" (עמ' 1);..."קצב ההתחסנות של הילדים בארץ אינו מספיק", קבע כתב הבריאות, ולכן "הפתרון לזן החדש: מבצעי התחסנות המוניים בבתי הספר" (כותרת ע' 5).[xiii] 

מכאן שהדרישה לחיסון הילדים נקשרת בפחד מפני הווריאנט החדש, ומוצגת כמענה לכך, תוך הפיכת מערכת החינוך למערכת חיסון-הילדים, כדי להגשים-לכאורה את המטרה החברתית של "חסינות העדר". לפיכך, את הדיון הביו-אתי בחיסון ילדים נקיים מפרספקטיבה זו.

 

  1. פחד וחרדה כעמדה "מדעית"

מילת המפתח בתחילת משבר ה"אומיקרון" הייתה concern, הביטוי בו השתמש ה-WHO, אותה ניתן לתרגם לעברית הן כ"דאגה" והן כדבר-מה המחייב "תשומת-לב". בישראל החליטו שבכל מקרה של ספק, יש לתרגם concern להתקף חרדה, שכולל "פרכוס" בתחומי זכויות הפרט, התיירות, התרבות והכלכלה, והתנהגות לאומית קטטונית המתבטאת בהסתגרות (ביטול הרכבות לנתב"ג; מגבלות מידיות על הכניסה לישראל). עוד נמסר שנשקל חידוש חובת מסכות במרחב הציבורי,[xiv] לאחר שהייתה חלק מחיינו במשך שנה שלמה (אפריל 2020 עד אפריל 2021),[xv] למרות ההיעדר המוחלט של ביסוס מדעי לפרקטיקה אלימה ומפלגת-חברתית זו.[xvi] ערב הסילבסטר הוחלט על חובת מסכות במרחב הציבורי באירועים של יותר מ-50 איש[xvii], עובדה שתאפשר מתן קנסות למשתתפים בהפגנות כנגד משטר הקורונה והתו הירוק.

כזכור, בתחום המסכות עברו ה"מומחים" בבת אחת מדחייה מוחלטת ומאזהרות (עד מארס 2020), לפיהן המסכות אינן יעילות ואף מסוכנות (מדגרה של פתוגנים [מחוללי-מחלות], הפרעות בנשימה) לחובה נושאת סנקציות ואכיפה משטרתית ואחרת, ולטרטור אלה שנחשבים "פטורים" מסיבות גופניות או נפשיות, כולל ובמיוחד במרחב הציבורי הפתוח (מישורי ולירן-שקד, מארס 2021).[xviii] לאחרונה (22.11.21)[xix] התפרסמו דיוני משרד הבריאות בנושא (31.3.20, 1.4.20), תחת חוק חופש המידע, והתברר מה ידעו במשרד הבריאות בנושא, והתברר שכלום, ואף חמור מכך, התברר שידעו שאין עדויות לתועלת ויש עדויות-לכאורה לנזקים, ואת מי שאמר זאת כינו בזמנו באופן מתייג ומשפיל: "מכחישי קורונה" ו"קונספירטורים" ואת טענותיהם כ"פייק".

לפי הפרוטוקולים, "אין בסיס מדעי חזק למדיניות החדשה" (של המלצה וכפיית מסכות), "אין הוכחה מדעית מבוססת שהמסכה הורידה תחלואה", "המחקרים בנושא ברמה ירודה", "המספרים הם ממוצעים ואין הוכחה מדעית ליעילות", וגם "קיים ספק לגבי היעילות של שימוש במסכה לצורך מניעת הדבקה", ולכן חשוב ש"הציבור יהיה מודע שאין הוכחה שזה מונע הדבקה", מאחר שאפילו "בסין לא הוכח שזה יעיל", ויש גם ה"היבט הפסיכולוגי שנותן לאנשים תחושת ביטחון מוטעית".

ביחס לטענה שעלתה במצגת שהוצגה לצוות לטיפול במגיפות (להלן: הצט"מ), לפיה "ניתן להשתמש במסכות בד מאולתרות" נאמר שאפשרות זו ”דורשת בדיקה מעמיקה מאחר וקיים חשש שהבד סופג לחות רבה דבר שמוריד את יעילותו כמסנן". כידוע, רבים בציבור משתמשים מאז במסכות בד, מבלי שהתקיימה ה"בדיקה המעמיקה". אחת ההצעות שהועלו בדיון הייתה "לבחון את השימוש במסכות לכל הציבור כאמצעי לצאת או להפחית מהצורך בסגר מחמיר". כידוע החליטו "גם וגם", מאחר ובתחום בריאות הציבור נוטים בכל מקרה של ספק ל"החמרות". נאמר ש"אנשים עם מחלות לב וריאה צריכים להתייעץ עם רופא המשפחה כדי שלא יפתחו קשיי נשימה". גם כמדובר, לדעת המומחה, בדבר מסוכן, אין פרוצדורה לפטור (ומשרד הבריאות נמנע מליידע את הציבור בעניין זה, וגם לא את הפקחים), וסוגיה זו גם לא הופיעה בדיונים.

לא היה שום דיון על התועלת-לכאורה של מסכות באוויר הפתוח ובמרחב הציבורי, למרות ששם התמקדו מאמצי הכפייה והאכיפה. ההפך הוא הנכון: בדיון המסכם (1.4.20) נאמר "להדגיש שזה נדרש במקום עם ריכוזי קהל כי אחרת יהיה קשה וייצור בעיית היענות", ובכל זאת החליטו על כפייה ואכיפה בכל מקום.  חמור מכך, צוין בפרוטוקולים שלחבישת מסכות יש "מסר חינוכי" ("כחלק משמירה על היגיינה וריחוק חברתי") וכן "השפעה פסיכולוגית". נכון, אבל מה המסר? שצריך לפחד? זה הרי מנוגד לפסיכולוגיה החיובית, שבלעדיה המערכת החיסונית לא תתפקד כראוי, בטח בתקופה של "מגפה".

במילים אחרות, חובת המסכות הוטלה ללא בסיס מדעי כאמצעי שליטה פסיכולוגי, כדי להעביר את המסר ה"חינוכי" השגוי שצריך וחייבים לפחד, ובנימוקים אלה גזלו מהתושבים את היכולת לנשום בחופשיות, ומאז משסים בהם פקחים ואת המשטרה. כמו כן, התברר שמאז תחילת אפריל 2020 משרד הבריאות לא התעדכן ב"בסיס המדעי" לחובת המסכות, או לבצע מחקר משלהם בעניין כדי להעריך את המדיניות.

ניתן היה למצוא סקירות עדכניות,[xx] שחושפות היעדר תועלת במסכות (ולהבדיל, סיכונים ממשיים, כלומר פגיעה בבריאות), כולל ובמיוחד בהקשר של תקנות הקורונה. למרות זאת נמשכה החובה לעטות מסכות, ומושקעות בפרקטיקה זו מאמצי כפייה ואכיפה, תוך עימות אזרחים שרק רוצים לנשום עם הרשויות ועם אזרחים אחרים ("אכיפה אזרחית", מהסוג שמוכר לכל מי שנוסע בתחבורה הציבורית): פול גז בניוטרל, בזבוז משאבי ציבור ופגיעה חסרת הצדקה בזכויות הפרט, ברווחה האישית ובלכידות החברתית (עד כדי אלימות, דיכאון וחרדה).[xxi]

כאן נרשה לעצמנו להעלות השערה מדעית, לפיה "פרכוסי" חרדה מהסוג שהודגם ב"בהלת האומיקרון" (הלוגו שב-YNET בחרו כדי לסקר את ה"התפרצות")—מעין התקף אוטואימוני אפילפטי, תגובת-יתר של המערכת החיסונית החברתית (שירותי בריאות הציבור)—עלולים לפגוע קשות בגוף החברתי ובאנשים פרטיים רבים מספור; אנו משערים שתופעות הלוואי של ה"פרכוס" ייגררו לכל הפחות פגיעה קשה בכלכלה (בעיתון בישרו על "יום שישי השחור של בורסות העולם"), למשל בתחום התיירות הנכנסת. האם מדיניות בריאות אחראית מייצרת "פרכוסים" חברתיים כאמור, ומפיצה חוסר-ודאות בכל תחומי החיים, או שיש דרך אחרת, שלא עוברת בהתקף מאורגן-מלמעלה של חרדה?

מדוברי השלטון עולה שהפאניקה היא המדיניות: "מתקרבים לגל שכמותו לא ראינו", זעקה כותרת ראשית (20.12.21) "גורם בכיר בטיפול בקורונה" התנבא שנראה את "מערכות הבריאות בבריטניה קורסות" וחזה שכאשר הציבור בישראל "יפנים את הנתונים" הוא "יעבור מאדישות לפאניקה" (שם). 

זו העמדה העדכנית של מדיניות "בריאות הציבור" (בישראל ובחלק מהעולם): שבכל מקרה של ספק, עדיף אינדיבידואלית וקולקטיבית להיכנס להתקף חרדה או "בהלה", לראות צל הרים כהרים, ולהתנהג במתכונת של יום דין אפידמיולוגי (epidemiological doomsday), באופן שמחייב-לכאורה השעיית זכויות הפרט עד להודעה חדשה. עד אז, במקום "שגרה" (ה"נורמאלי" טרם משבר בהלת הקורונה), מתנהלת שגרע (שגרה רעה), במדינת ישרעל (המדינה בה נוהגת שגרע הכוללת השעיית זכויות הפרט, כולל רדיפת "סרבני" חיסונים).

למיטב ידיעתנו, אין שום מקום במדע או ברפואה בו מודגם שראוי וצריך להיכנס להתקף חרדה מתמשך (או להתקפי פאניקה לסירוגין) כדי לשפר את הבריאות, או מכל שיקול אחר (ביטחון לאומי?).

ההיפך לעומת זאת ידוע ומוסכם: דיכאון וחרדה—מכל הסיבות, כולל מאובדן פרנסה, הדרה ממשפחות או מחנק אובדן החירויות וזכויות הפרט—פוגע גם פוגע במערכת החיסונית, ולכן מעלה את הסיכון לתחלואה ולתמותה, כולל מווירוסים של דרכי הנשימה.

זאת ועוד, הפצת הפחד יוצרת אפקט NOCEBO.[xxii] אפקט נוצבו הוא הנגטיב של אפקט הפלסבו (Placebo), שבו ציפיות לריפוי באמצעות טיפול או תרופה, גם כאשר מדובר בחומר ניטראלי מבחינה רפואית, עדיין גורם בממוצע לשיפור בריאותי של כ-35% בקרב משתתפי קבוצת הביקורת בניסויים קליניים. לכן תרופה נחשבת למועילה אם היא יעילה יותר. אפקט נוצבו נוצר כאשר ציפיות שליליות הנובעות מהמפגש הקליני עלולות להניב תוצאות שליליות. למשל, חשיפת מידע על תופעות לוואי אפשריות עלולה בעצמה לתרום לייצור השפעות שליליות. תגובת הנוצבו מושפעת מהתוכן ומהאופן שבו מידע מוצג למטופלים, והוא עלול להשפיע לרעה על איכות החיים ועל המשך הטיפול, ולכן קלינאים נדרשים לצמצם תגובות אלו ככל האפשר כדי למנוע, למשל אפקט חרדה (anxiogenic or panicogenic),[xxiii] בשל סוגסטיות מילוליות שליליות המעוררות חרדה מקדימה לגבי הכאב, עדות לתפקיד החשוב של הקוגניציה בתוצאה הטיפולית. תקשורות מילוליות (אל תחשבו על פיל לבן) ולא-מילוליות של רופאים עלולות לעורר תגובת נוצבו, סוגיה שמעלה שאלות מורכבות על "הסכמה מדעת", ומחייבות את המטפל לדעת כיצד למסגר (frame) מידע באופן חיובי.[xxiv]

מתודולוגיית הפחד במשבר הקורונה יוצרת אפקט נוסבו חסר-תקדים, מכיוון שמעולם לא נוהל העולם על-פי סדר יום רפואי טוטלי כמו בשנתיים האחרונות. הפחד המופץ מהמגפה אינו יכול ליצור תגובה טיפולית חיובית, ואפשר רק לקוות שאפקט השלילה ("החלאה"—sickening) אינו עומד ביחס ישר למאמצי המומחים להפחיד את הציבור.

חמור מכך, חלק מהציבור לא השתכנע שצריך לפחד מהמגיפה, עד כדי השעיה מוחלטת של זכויות הפרט והטלת משטר חירום מתמשך. בציבור זה התעורר פחד גדול מפני המומחים עצמם, מאמצעי "בריאות הציבור" (כפייה ואכיפה) שהם מסוגלים להמליץ עליהם, מהממשלה שמאיימת על הציבור וכמובן מעגל הזהב של החיסון, והכפייה המלווה אותו, עד כדי אונס רפואי (אנשים שעומדים בפני ברירת פיטורין ו/או עליהום חברתי ומוסדי), עובדה שמובילה להקצנת השיח הציבורי.

יצויין שהפחד משפיע במפורש גם על שיקולי משרד הבריאות, כפי שמתבטא בהמלצת הצט"מ על "מנת חיסון רביעית" שנמסר ש"התקבלה ...על סמך מידע חסר על היעילות שלה או על הסיכונים הכרוכים בקבלתה" וזאת בשל "החשש של חברי הצט"מ מהתפשטות וריאנט האומיקרון" (22.12.21)[xxv]. 

 

  1. רקע והקשר (2): שיח ה"הקצנה"

היבט רלוונטי נוסף לדיון בחיסון הילדים היא כתבת "תחקיר" גדולה במוסף עיתון בכותרת "היגיון לא בריא" (19.11.21). שער העיתון הבטיח הצצה "מאחורי הקלעים של המבצע לסיכול חיסוני הילדים בישראל"[xxvi], והכותרת הפנימית זעקה "אנטומיה של הקצנה".

לטענת התחקיר, בעמוד הרשת החברתית של מועצת החירום הציבורית לקורונה (להלן: מח"צ) הופיעו לאחרונה פוסטים עם "ניחוח מזימתי" (קונספירטיבי), ואף "השוואות היסטוריות לנאצים וקונספירציות". ההשוואות ההיסטוריות כוללות אזכור "משפטי נירנברג", "והניחוח" הקונספירטיבי מתבטא בציטוטים מרשתות חברתיות כמו "זו לא הגנה, זו דיקטטורה", בהקשר להצעת חוק של הממשלה המאפשרת להאריך את מצב החירום "עקב המגיפה". במלים אחרות, עצם הביקורת לפיה אין הצדקה למצב החירום או ההתנגדות ל"חוק סמכויות מיוחדות" (והשוואתו ל"חוק ההסמכה" מ-1933) או למדיניות הכפייה והאכיפה (להלן, התו הירוק, המסכות, הבדיקות והבידודים ועוד), מהווה "הקצנה".

כתבת התחקיר עשתה שירות חשוב לדיון הציבורי בישראל. לראשונה תוארו בתקשורת הממוסדת היבטים שונים בשיח הישראלי החדש המבוססים על הוויכוח האם "אסור להשוות" או שמא "חייבים להשוות" בין שנות ה-30 באירופה לבין המתרחש כיום בישראל.  "הקצנה" נוספת שתוארה בתחקיר הייתה מעבר מביקורת (שהוצגה כלגיטימית) כנגד מדיניות הסגרים בעבר, לבין חרדה (לא לגיטימית, "מזימתית") מדיקטטורה רפואית ("נחיה במשטר טכנוקראטי פשיסטי בסגנון 1984") ועם עצם התגברות הביקורת כנגד חיסונים, כולל ובפרט חיסוני הילדים.

הכתבה התייחסה בעיקר לחברי מודל "היגיון בריא" (מומחים אורתודוקסים תומכי חיסונים בדרך כלל, שראו במדיניות הסגרים והאכיפה טעות קשה), שהקימו מאז את מח"צ קורונה,[xxvii] אשר ניזונים מתמיכה ציבורית מצד אזרחים שחלקם איבדו את האמונה העיוורת בחיסונים ובשיקולי ממסד הבריאות, ואשר ציטוטים מהם הובאו בכתבה. בכתבה צוטט רופא ממחוסגן (היוזמה לפיה רק ילדים מחוסנים ב"חיסוני השגרה" יכולים להיכנס לגני הילדים) שאמר:

"לצערנו, בתקופה כזו גם מידע מרופא כזה או אחר [כלומר המומחים החברים במח"צ הקורונה] יכול להיות ללא ביסוס רפואי. עמדות שכאלה גורמות נזק עצום בהתמודדות עם המגפה, בטח ובטח אחרי שהגופים המקצועיים המורכבים מעשרות מומחים מתחומים שונים בארץ ובעולם קבעו שהיתרונות של החיסון עולים חד משמעית על החסרונות [הסיכונים] שבו—גם בילדים".

 

במילים אחרות, הביקורת על חיסון הילדים, גם מצד מומחים ורופאים (קל וחומר מצד מי שאינו רופא), היא ללא ביסוס רפואי או מדעי. אי לכך, את הדיון נתחיל מסקירת ההליך, העובדות והנתונים שהובילו לאישור להזריק לילדים צעירים (5-11) את התכשיר האקספרימנטלי של פייזר. השאלה שנשאל היא אם הבסיס ה"מדעי" או ה"רפואי" עליו הסתמכו ה"מומחים" עולה במשהו על טיב השיקולים המדעיים והביו-אתיים שהופגנו בבהלת האומיקרון ובשאלת כפיית המסכות, וממילא להתרשם מטיב שיקול דעתם.

בהמשך, נציין בקצרה השיקולים הביו-אתיים בנושא הזרקת התכשיר לילדים. על סמך דיונים אלה, נדון בשאלה אם התגובות שנרשמו בכתבת ה"תחקיר" היו קיצוניות, או שמא הן מבטאות מצב קיצוני, ייאוש ואף פחד מצד אלה המזוהים כיום כ"מתנגדים" למדיניות הקורונה, לכפיית חיסונים (כולל "תמריצים" דוגמת התו הירוק) ולחיסון ילדים לנוכח חוסר-היכולת להיכנס לדיון ענייני עם ה"קונצנזוס".

נציין שעורכי התחקיר התוודו שהם חברים בקבוצות הוואטסאפ הרלוונטיות מזה תקופה ארוכה, וממילא חשופים למידע ולתגובות המופיעות בהם. מבחינה זו חסר בתחקיר עניין חשוב: האם מה שמופיע בתכתובות אלה הוא אמת או "פייק"?[xxviii] למשל, האם היה טעם בדברי המבקרים בסוגיות שונות בהן דעתם הייתה הפוכה מזו של משרד הבריאות? או שמא כל דבריהם הבלים בלבד של אנשים שאינם מבינים במדע, או שהם מבינים-במדע הנמצאים בליקוי-מאורות ואינם מסוגלים לראות את בגדי המלך החדשים?

האם למשל המידע בדבר תופעות לוואי, שמופיע בתכתובות אלה, אליו חשופים הכותבים במסגרת "התחקיר", הוא "פייק" מוחלט, או שמרבית המידע אמין ומאומת כראוי? חיסון הילדים מהווה דוגמה טובה לדון בשאלה בדבר האופן בו מתפזר ה"פייק" והאמת בין משרד "הבריאות" וה"מומחים" לבין דוברי הביקורת.[xxix] לפיכך הדיון יעסוק בסוגיות הבאות: הנתונים (והליך האישור), הצורך, היעילות, הבטיחות, ושיקולים אתיים רלוונטיים נוספים. בסוף נשאל כיצד אמורים אנשי הביקורת להגיב, כאשר השגותיהם נתקלות בהתעלמות ואף במיתוג של "פייק", והיה ונמצא היגיון וטעם בהשגותיהם.

נציין שקיים "שיח הקצנה" נוסף, ממנו התעלם ה"תחקיר": ההסתה כנגד "סרבני" החיסונים (הביטוי מוכיח את הטענה), בו נעסוק בנפרד.

 

  1.  ה"חיסון" (הטיפול הניסיוני)

ה"חיסון" הינו תכשיר חדשני של טיפול גנטי (ראו הגדרת האקדמיה הלאומית למדעים[xxx]) שפותח במהירות שיא, תוך ויתור על פרוצדורות שנועדו להבטיח בטיחות. למיטב ידיעתנו (נשמח לתיקון), התכשיר לא הוגש ל"ועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני-אדם (מחקר גנטי)"[xxxi], שאמורה לשמש כוועדה הלאומית לאישור ניסויים וטיפולים גנטיים. כזכור, ממש ערב הקורונה (פברואר 2020) התפטרו מרבית חברי ועדת הלסינקי העליונה בתגובה להחלטת מנכ"ל משרד הבריאות לבטל מרבית סמכויות הוועדה (חלקן הועברו לבתי החולים בהן ועדות הלסינקי הפנימיות יימצאו בניגוד עניינים), כדי לקצר הליכים לאישור ניסויים רפואיים וגנטיים בבני אדם.[xxxii]

התכשיר מהווה הישג בלתי-רגיל של גאונות מדעית וטכנולוגית, בתנאי ששום דבר לא ישתבש. מדובר בטכנולוגיה ניסיונית חדשה, שלא קיימת באף תכשיר רפואי מאושר, הכוללת נאנו-חלקיקים שעלולים לגרום לריאקציות אלרגניות[xxxiii],[xxxiv] למשל ה-PEG ([polyethylene glycol] ליפידים סינתטיים אליהם אלרגיים כ-7% מהאוכלוסיה)[xxxv], וחומרים רעילים-בפוטנציה נוספים. הליפידים (מולקולות שומן) משמשים נשאים של מולקולות mRNA,[xxxvi] שאמורות לחדור לתאי השריר באזור ההזרקה ולגרום להם ליצור חלבוני ספייק נגיפיים (גורם רעיל בגוף בפני עצמם), כדי לעודד יצירת נוגדנים ספציפיים, במשך פרק זמן לא-ידוע. התכשיר חייב להישמר בטמפרטורה של מינוס 70, עובדה שעלולה לגרום לחוסר-יציבות;[xxxvii] מדליפת מסמכים ל-BMJ (מארס 2021) עולה שבחלק מהאצוות היו רמות נמוכות מהצפוי של mRNA שלם, מה שמעורר שאלות מורכבות על יעילות ובטיחות התכשיר;[xxxviii] דווח על סיכון מהתכשיר לפנאומוניטיס (Pneumonitis),[xxxix] ופגיעות דרמטולוגיות.[xl]

התכשיר משמש כטיפול-מונע קצר-טווח: עד כה הייתה ההמלצה "להתחסן" בבוסטר אם חלפו 5 חודשים מאז הזריקה השנייה (מ"מחוסנים" נטולי בוסטר נלקח התו הירוק לאחר 6 חודשים), אולם החשש מהאומיקרון הוביל את הצט"מ להמליץ על בוסטר גם אם חלפו רק שלושה חודשים ממועד הזריקה השנייה (!). לגבי יעילות הבוסטר, פורסם שיעילותו "דועכת" לאחר כ-10 שבועות.[xli] מכיוון שגם האפקט ה"הגנה" אינו מידי (שבועיים שלושה, לפי הייצרן), המשמעות היא "אפקט" הגנה של כחודשיים-שלושה. בינתיים המליצו המומחים אצלנו על זריקה רביעית לבני 60 ומעלה,[xlii] עובדה שעוררה סערה, מכיוון שכבר לא ניתן היה להסתיר את העובדה שהחלטות אלה אינן מבוססות ניסוי, מחקר או מדע. מומחה למערכת החיסון אמר ביושר "אני לא יודע על סמך מה התקבלה ההחלטה הזו", מה גם שמזה מספר שבועות "רואים ירידה ביעילות הבוסטר במניעת הדבקות, במיוחד בקרב האוכלוסייה היותר מבוגרת".[xliii] כזכור, ה"חיסון" שקיבל אישור חירום היה בעל שתי מנות, ולא נערך מחקר על קבלת מנה שלישית, רביעית וחמישית...  ברשתות החברתיות מתפרסמות תמונות של "כרטיסיות" חיסונים, כאשר במנה ה-8 או העשירית מקבלים פיצה (או לחילופין, קוצב לב), ודנים בכינויים לזריקה הבאה ("סופר דופר בוסטר", וכדומה). 

לפי נתונים מתחילת דצמבר 2021, קיבלו את הזריקה הראשונה  6,363,342 אנשים, את השנייה 5,780,555, ואת הבוסטר 4,095,367. מאחר והתמריצים להזריק לא השתנו (תו ירוק, בהלת וריאנט זה או אחר), נרשה לעצמנו להעלות השערות מדעיות נוספות:

(1)    שמספר ה"מתחסנים" במנה הרביעית יהיה נמוך ממספר מקבלי המנה השלישית;

(2)    שחלק מההסבר לפער בין מקבלי המנות יוסבר באמצעות תופעות לוואי;

(3)    שככל שיגדל מספר מנות החיסון תחת "התו הירוק", כך יגדל מספר המאובחנים על-ידי מערכת הבריאות כ"מתנגדי חיסונים".

 

התכשיר מתפקד כתוכנה ביולוגית/גנטית שמשנה את אופן פעולתם הרגיל של תאי השריר, אשר השלכותיה המערכתיות או לטווח הארוך בלתי-ידועות. ייתכן שפעולת התכשיר הניסיוני בגוף היא אי-רברסיבילית (irreversible), כלומר שבמידה ויתרחש נזק הוא יהיה בלתי-ניתן לתיקון. בינתיים התברר שלמרות התיאוריה, החומר המוזרק אינו נשאר באתר ההזרקה, והוא מתפשט בגוף, ומגיע באמצעות זרם הדם למקומות שונים, בהם פוטנציאליות הוא עלול לגרום לשיבושים שונים, כולל במערכת החיסונית, שבדרך-כלל עובדת נהדר אצל ילדים בריאים.

החוזה שחתמה המדינה עם פייזר פורסם עם חלקים מושחרים, הסכמים נוספים עם פייזר הוסתרו לחלוטין מעיני הצבור; דיוני הממשלה בנושא חתומים ל-30 שנה, בלי נימוק הגיוני (מי האויב, ממנו שומרים על "סודות מדינה" כאמור? האזרחים?). גופים עצמאיים מתקשים לקבל המסמכים המקוריים והנתונים של ניסוי פייזר מה-FDA.[xliv] עם זאת ידוע שתאגיד פייזר ביקש וקיבל פטור מוחלט מאחריות (liability) בכל מקרה של נזק, גם עקב רשלנות: הניתוק בין הרווח (לייצרן) לבין החבות (במקרה של נזק) יוצר איום על בריאות הציבור, ומהווה מפגע מוסרי בזכות עצמו. בינתיים נחשפו ב-BMJ גילויים בדבר אי-סדרים בניסוי ב-mRNA, כולל שיטות עבודה לקויות, אי-הקפדה על סמיות, אמינות הנתונים וכשלים באפקטיביות הפיקוח הרגולטורי של ה-FDA.[xlv], [xlvi]

מזה כשנה מופיעים מסמכים הכתובים ע"י רופאים ומומחים המסבירים את התנגדותם לחיסון ילדים וצעירים בתכשיר פייזר. לעניין זה, ראו הקישורים למסמכים של ד"ר יואב יחזקאלי[xlvii] ד"ר רפאל ציוני (תופעת ADE, שמסוכנת במיוחד בצעירים)[xlviii], ד"ר אפרת שור[xlix], וד"ר רעיה לייבוביץ[l],[li] וכן למסמך 100 הרופאים לממשלת ישראל[lii] [liii], דו"ח תופעות הלוואי הראשון לחיסון הקורונה אפריל 2021 של 'ועדת החקירה האזרחית' (אפריל 2021)[liv], הרצאותיה המעולות של האפידמיולוגית הסביבתית אלה נווה (שלהערכתנו הסובייקטיבית מסוגלת לאתגר מקצועית את "מומחי" מערכת הבריאות),[lv] ונייר העמדה הראשון בעניין חיסון ילדים ומתבגרים של מועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה (אפריל 2021)[lvi]. ראוי לציון הכנס הדיגיטאלי "נלחמים על הילדים" (26.5.21), של עמותת "חיסונים בחירה מושכלת"[lvii], וההפגנה מול הכנסת, "הפגנת 50,000 נשים למען ילדי ישראל והצלתם" (18.11.21), בהשתתפות אלפי נשים, רובן מהמגזר החרדי.[lviii]

מאז פרסמו מומחי מועצת החירום הציבורית (מח"ץ קורונה) דוח שמרני[lix] עדכני לעניין חיסוני הילדים (28.11.21)[lx], כשעל-פי הנתונים המוצגים בו, הסיכונים הידועים חמורים דיים כדי לקבוע שאין הצדקה להמליץ על חיסון הילדים.

ככלל אנו מסכימי עם השיקולים במסמכים ובהרצאות אלה, ולא נתייחס אליהם, אלא נתבסס על הנתונים שהצטברו מאז. עם זאת, מסמכים אלה מאתגרים את טענת ה"קונצנזוס", התומך-לכאורה בחיסון ילדים, אליה נתייחס להלן.

 

  1. הצורך בחיסון

לגבי הטענה ש"הקורונה מחלה קשה בילדים", התייעצנו לאחרונה עם מחשבון אוקספורד, המשקלל נתוני קורונה רב-שנתיים. https://qcovid.org/Calculation

המחשבון משקלל נתונים מגילאי 19 ומעלה, קצת מאוחר לילדים אבל נותן מושג. לגבי גבר בן 55 ללא מחלות רקע (עם BMI של אחד ממחברי המאמר—ד.מ.) התוצאות היו כאמור: סיכון למוות של 0.0101%, או 1 in 9901. אף שסיכון זה אינו מבוטל (בכל זאת, קבוצת סיכון של "מבוגרים"), הוא קטן מכדי לגרום לנדודי שינה מרוב פחד. כמו כן, מהמספרים עולה שזה פחות מהסיכון לחטוף דלקת בשריר הלב מהחיסון של מודרנה או של פייזר (להלן), ויש סוגים נוספים של תופעות לוואי.

חזרנו על השאילתה ביחס לגבר בן 19 עם BMI דומה, וללא מחלות רקע, והפעם היה הסיכון קטן בהרבה:

0.0001%

או

1 in 1,000,000

אחד למיליון סיכון למוות, 1 ל- 43,478סיכון לאשפוז בבית חולים.

בהתחשב בעובדה שהסיכון יורד עם הגיל, ומרבית ה"תחלואה" בילדים היא אסימפטומטית, פירוש הדבר שאבסולוטית הסיכון עבור ילדים בריאים קטן מאוד, ככל הנראה אחד ל-2 מיליון. ככל הנראה, לילדים סיכוי גדול יותר למות ממכת ברק מאשר מקורונה, ולכן הסיכון מתופעות הלוואי הופך למשמעותי.

לאחרונה התפרסם מחקר לפיו מתוך כמיליון וחצי ילדים שנדבקו בקורונה בגרמניה, אף ילד בן 5-11 לא נפטר, [lxi]  ונמצא סיכון זניח לאשפוזים, ממצאים העולים בקנה אחד עם הנתונים מישראל, שגם בה אף ילד בריא לא נפטר מקורונה. היטיבה לסכם עניין זה ראשת שירותי בריאות הציבור בדיון בוועדת הכנסת (17.11.21) במשפט אוקסימורוני מדויק: "אמרתי בצורה מאוד ברורה, שרוב התחלואה החריפה בילדים היא א-סימפטומטית או קלה."[lxii]

 

  1. הליך האישור והנתונים של ניסוי פייזר בילדים

לכאורה מוצו תהליכי הבדיקה והאישור זריקות  ה-mRNA בילדים, בשני ניסויים שונים (12-16, 5-11). נתייחס כאן לניסוי בילדים הצעירים יותר כדי להדגים את התהליך ואת איכותו.

ראשית אנשי פייזר הגישו את תוצאות הניסוי, ואז התכנסו מומחי ה-FDA, שבהמלצותיהם דנו מומחי ה-CDC, שהמלצותיהם התקבלו בארה"ב. במשרד הבריאות בישראל דנו בסוגיה זו הצט"מ, שהגיש המלצותיו עד לאישור סופי של מנכ"ל משרד הבריאות, בליווי של ועדת הכנסת. ככל הנראה, זו רק שאלה של זמן עד שינסו להעביר במסלול זה אישור לחיסון של ילדים צעירים עוד יותר, "למען חסינות העדר", כך שזריקת הקורונה תהפוך לחלק מהפרוטוקול של חיסוני השגרה לפעוטות.

הקונצנזוס של המומחים גורף: ב-FDA היחס היה 18:1. 17 בעד, אחד נמנע ואפס מתנגדים; בצט"מ אצלנו היו 73 בעד, ושניים נגד.[lxiii] לכאורה, הקונצנזוס מעיד שמדובר בהליך ממצה, עד שבודקים את הנתונים, ואז עולה השאלה אם היה תסריט כלשהו שבו *לא* היו מאשרים את החיסון לילדים, או שהיו נמנעים מלעודד את ההורים להזריק לילדיהם את התכשיר (שכבר כפופים לתו הירוק ה"ממריץ").

נמסר שהמומחים ב-FDA "חזרו שוב ושוב על ההצהרה כי ההחלטה 'קשה'", וחלקם הביעו דאגתם לגבי "קוטן הניסוי ומחסור במידע לטווח ארוך". נמסר שחשש נוסף של חברי ועדת ה-FDA היה כי אישור החיסון יוביל להחלטה של בתי הספר לחייב חיסון, אולם עניין זה "לא [היה] חלק מהמנדט של הוועדה", שהתמקד-לכאורה  בשאלה "האם התועלת של החיסון עולה על הסיכונים".[lxiv] במילים אחרות, דיוני המומחים *לא* כללו שיקולים חברתיים וביו-אתיים. מן הסתם, החלטת הנהלת ה-FDA לקבל את "המלצת" ועדת המומחים לא כללה גם היא שיקולים כאמור. כלומר, אופן מסגור הדיון קובע את התוצאה.

המינון שאושר בילדים (5-11) הוא 1/3 מהמנה למבוגרים (12+), וכך ההבדל במנה בין "צעירים" (11 ו-11 חודשים ו-11 ימים) לבין "מתבגרים" (12) הוא X 3, וזה "מדעי". לא נמסר, למשל, על שימוש בקריטריון של משקל: במיטב המסורת של "בריאות הציבור", One size fits all, אין רפואה "מותאמת אישית".

על-פי המדווח, הניסוי בילדים בני 5-11 כלל כ-1500 ילדים בקבוצת התכשיר, ו-750 בקבוצת הביקורת (פלסבו) (סה"כ 2268 ילדים). מתוצאות הניסוי עולה כי 16 ילדים בקבוצת הביקורת נדבקו בקורונה (סימפטומים קלים), לעומת 3 בקבוצת בתכשיר של פייזר, עובדה שהראתה "יעילות" לכאורה של  90.7%, בהפחתת סימפטומים קלים בלבד. לפיכך, מדובר ב"יעילות" זניחה.

דרך אחרת להציג את ממצאי המחקר: 0 ילדים בקבוצת הניסוי חלו קשה או נפטרו, לעומת 0 ילדים שחלו קשה או נפטרו בקבוצת הביקורת. במילים אחרות, הניסוי הראה יעילות אפסית (אפס מוחלט) בצמצום תחלואה קשה או תמותה בילדים.

לא הייתה יכולה להיות תוצאה אחרת לניסוי, מאחר שתחלואה קשה ותמותה נדירים מאוד בקרב ילדים, ומופיעה לרוב רק במקרים של "מחלות רקע", כלומר תחלואה קשה אחרת. לכן, הניסוי אמור היה להראות "יעילות" באמצעים אחרים: הפחתת סימפטומים קלים ו/או עלייה בנוגדנים ספציפיים, כדרישת ה-FDA.

כל הטענות על הפחתה בסיכון לתחלואה קשה ולתמותה אינן מוכחות במחקר, למרות נטיית המומחים להניח שכך הדבר (ייתכן, אבל לא נבדק); באותו האופן גם לא הוכח בניסוי שהתכשיר מונע הדבקה (לא מגן על סבתא), או מונע "לונג קוביד" (לא נבדק במחקר), PIMS (כנ"ל) וגם לא פחד גבהים. אלו גם הממצאים בנייר העמדה העדכני של מועצת החירום הציבורית (להלן: מח"צ) לקורונה, בה חברים אנשי מדע ואקדמיה בכירים.[lxv]

בנוסף, ובהתבסס על הנתונים: באמצעות הטיפול הניסיוני יכלו להימנע 13 מתוך 750 מקרים של סימפטומים קלים בילדים (פחות מ-2%), בעוד שכמאתיים (200 מתוך 1500) ילדים דווחו כנפגעים מ"תופעות הלוואי", "ברובן קלות" (בעיקר חום, כאבי ראש ועייפות). פירוש הדבר שעל כל ילד ש"חסך" סימפטומים (קלים) של קוביד יש לנו 7-8 ילדים שנפגעו מהסימפטומים של החיסון. והיה ויתברר שמספר הנפגעים או חומרת תופעות הלוואי גבוהים מכפי ששיערו בתחילה, העלות לעומת התועלת תגדל. זאת ועוד, חלק מתופעות הלוואי כוללות Flu-like symptoms, שבעצמם חופפים לסימפטומים של קוביד-19:[lxvi]

Symptoms of flu-like illness, including fatigue, muscle aches, fever and chills, were reported in several countries and had also been reported after COVID-19 vaccination in clinical trials. Most symptoms were mild to moderate and transient. These adverse effects were more frequently reported in vaccine recipients under 55 years of age.

כלומר, (א) בחלק מהמקרים, "תופעות הלוואי" חופפות את הסימפטומים אותם "חסכנו" באמצעות החיסון (ברכה לבטלה); כמו כן (ב), נוצרת אפשרות לפיה עצם הסיווג של סימפטומים ל"תופעות לוואי" ("דמויות-שפעת") במקום למחלה קוביד-19 משרת את תחשיב היעילות-לכאורה של החיסון.

למיטב התרשמותנו (נשמח לקבל תיקון לעניין זה), לא נלווה ל"ניסוי" מחקר מדעי מספק: לא נלקחו מהילדים בקבוצת הניסוי דגימות דם כדי לבצע מעקב בריאות כללי, ולכן לא היה מעקב אחר (למשל) תפקודי כבד, לב, כליות וכדומה (השוואה בין הילדים בניסוי לבין קבוצת הביקורת). לא פורסמו מחקרים על תגובות הגוף או שינויים ביולוגיים אפשריים בתוצאה מהזריקות, וגם לא נעשה מחקר על השלכות זריקות חוזרות (האם יחס העלות-תועלת נשמר גם בריבוי זריקות? או שככל שמספרן גדל, כך גדל גם היקף תופעות הלוואי?).

למיטב ידיעתנו, רשויות הבריאות נמנעו מלבצע נתיחת גופות של נפטרים, הן מקורונה והן בסמוך לקבלת החיסון, כדי לוודא סיבת המוות ולאשר או לשלול קשר לתופעות לוואי; לא נערכו מחקרי השוואה של מחוסנים/לא-מחוסנים בפרמטרים של ביקורים אצל רופא, אשפוזים, תמותה וכדומה. במילים אחרות, הרחיקו את המדע, כדי להצדיק את תוצאות המחקר, לפיו אפשר להזריק לילדים את התכשיר הניסיוני, שהוכרז  Safe & Effective.

 

  1. ה"בטיחות"

לעניין ה"בטיחות", קבוצת הניסוי מנתה 1500 ילדים. פירוש הדבר שסיכונים שפוגעים באחד מיותר מ-1500, לא יימצאו במחקר. כך למשל, דווח שבגרמניה הופסק מתן התכשיר של מודרנה לבני 30 ומטה (ילידי 1991) בשל העובדה ש"לפי מחקרים שנעשו בגרמניה, עולה ששיעור מקרי הדלקת הלבבית כתוצאה מהחיסון עומד על קצת יותר מ-11 מקרים על כל 100 אלף איש [מחוסנים] מתחת לגיל 30".[lxvii]

שיעור כזה של תופעות לוואי, סיכון של 1 ל-9,000, לא ניתן לאתר ב"ניסוי" שמקיף 1,500 ילדים בלבד. נשאלת השאלה, מדוע הסתפקו כל המומחים, מה-FDA, CDC, הצט"מ אצלנו ועוד בניסוי כל-כך קטן, שעלול להחמיץ סוגיות קריטיות של בטיחות?

המפתיע הוא שבגרמניה החליטו לחסן בני 30 ומטה בתכשיר של פייזר (במקום בתכשיר של מודרנה), שעל-פי דיווחים אצלנו גורם בעצמו לדלקות בלב בשיעור של 1 ל-3000-6000 (לפי משרד הבריאות, 1:6600), בעוד שאצלנו החלו לתת את החיסון של מודרנה גם לחיילים (שהם באופן טיפוסי צעירים מגיל 30), בעוד חיילים שפיתחו תופעות לוואי לתכשיר של פייזר (!) זכו לאפשרות להתחסן (זריקה שנייה) בתכשיר של אסטראזניקה, [lxviii] שמרבית המדינות באירופה הפסיקו את השימוש בו עקב דיווחים על קרישי דם, דימומים, תסחיפים ריאתיים ומוות;[lxix] ה"בוסטר" (גם לחיילים שקיבלו חיסון של חברות אחרות) הוא של פייזר בלבד (שם). אלוהי החיסונים ומשרד הבריאות מבין את היכולת לאלתר ולחבר כך בין תכשירים רפואיים ניסיוניים שונים (פייזר, אסטראזניקה ומודרנה), מתוך הנחה שאין כל בעיה בכל שילוב שהוא ביניהם, למרות שהדבר לא נבדק בניסוי. 

זאת ועוד, ילדים אינם מבוגרים קטנים. בילדים מופיעות סוגיות ייחודיות של גדילה והתפתחות, פוריות וממאירות. בדרך כלל, ניסויים בחיסון חדש יכללו מספר שנים של ניסויים בבעלי-חיים, ומעקב ארוך-טווח אחר מקבלי הטיפול הניסיוני (5-10 שנים); הפעם דילגו על שלב הניסוי בבע"ח בשל "מצב החירום" (ולכן מדובר ב"אישור חירום"[lxx]), והספיק מעקב של חודשיים (!) כדי להכריז שהטיפול   EFFECTIVE & SAFE . במילים אחרות, מחקר לא מספק כדי להמר על בטיחות ופוריות דור שלם של ילדים.

 

  1. תופעות הלוואי (א)

מטרת חלק זה אינה למצות את הדיון, אלא להראות שדי במה שכבר ידוע כדי להשתומם לנוכח ה"קונצנזוס" "לחסן" ילדים.

דו"ח תופעות הלוואי של פייזר (17.12.20-28.2.21) [lxxi], שנחשף בעקבות דרישה על פי חוק חופש המידע בארה"ב, כלל מספר עצום של תופעות לוואי לאחר חודשיים וחצי בלבד: 42,086 דיווחים, מתוכם 1,223 דיווחי מוות. מספרים אלו לבדם היו אמורים לעצור את השימוש בחיסון, על-סמך התקדים מ-1976 בו נעצרה תוכנית חיסון המונית נגד "מגיפת" שפעת חזירים (שהתבררה כאזעקת שווא) בשל מותם של 25 אנשים מהחיסון (ועוד כ-500 שלקו בתסמונת נוירולוגית-אוטואימונית בשם גיאן-בארה), מתוך כ-40 מיליון אמריקאים שהספיקו לקבל את החיסון.[lxxii]

במערכת VAERS האמריקאית נרשם שיא כל הזמנים בתופעות לוואי הקשורות לזריקות קוביד, כולל מוות, בהשוואה לכל החיסונים הקודמים.  עד כה (31.12.21) התקבלו יותר ממיליון דיווחים על תופעות לוואי (1,016,999)[lxxiii] (כמספר הדיווחים על כל החיסונים הקודמים מאז הושקה המערכת, ב-1990), מאות אלפי פניות למיון (ER) ואשפוזים, נרשמו 21,382 דיווחי מוות (מתוך  30,636  דיווחי מוות מאז 1990), מעל עשרת אלפים התקפי לב וכמעט עשרים אלף דיווחים על מיוקרדיטיס/פרקרדיטיס[lxxiv]. טבלת מקרי המוות מעלה תמיהה כיצד לא הושעו כליל חיסוני הקורונה על סמך נתונים אלה, עוד בטרם דנים בשאלה אם להזריק חומר מסוכן כל כך לילדים. זאת ועוד, ע"פ דוח לזרוס (2011)[lxxv], ההערכות הן שאחוז הדיווח למערכת VAERS הוא רק כ-1% ממקרי תופעות הלוואי. גם אם נניח שבמקרה של זריקות קוביד אחוז הדיווח גבוה יותר, עדיין מדובר במספר מבהיל של נפגעים.

כמו כן, עוד בטרם אושרו החיסונים בילדים בארה"ב כבר הצטברו עשרות דיווחים על מוות בילדים בעקבות זריקות קוביד,[lxxvi] ונרשמו עשרות תופעות לוואי חמורות בילדים בגילאים 5-11 מאז אושר החיסון.[lxxvii]

בינתיים בישראל, לאור טענות שמשרד הבריאות מקשה על דיווח תופעות הלוואי, התפתח פרויקט אזרחי בהתנדבות של "ועדת החקירה האזרחית"[lxxviii], המרכז דיווחים על תופעות לוואי. בדוח האחרון (מעודכן ל-28.11.21)[lxxix] מופיעים מעל ארבעת אלפים שש מאות דיווחים על תופעות לוואי מתכשיר פייזר, כולל 619 דיווחי פטירות, 456 אירועי לב, ועוד שלל תופעות לוואי אחרות, כולל פרכוסים, מחלות אוטואימוניות, תגובות נוירולוגיות בדרגות שונות, שיתוקים ועוד. מדובר בתת-דיווח, בדומה להערכות ביחס למערכת VAERS (לא יותר מ-1-10% מהמקרים). למיטב ידיעתנו, משרד הבריאות לא הביע עניין בנתוני "ועדת החקירה האזרחית", ולא מתבצע שת"פ בין הגופים לסינכרון המידע.

מומלץ (לא קל) לראות הסרט המתעד את "פרויקט העדויות"; כל המרואיינים אינם "מתנגדי" או "סרבני" חיסונים אלא אזרחים שפעלו על-פי המלצות משרד הבריאות, טופלו בתכשיר פייזר ונפגעו.[lxxx] עדויותיהם נועדו להציל אחרים, ובמיוחד את הילדים. בינתיים הושקה (פרויקט נפרד) מערכת לסיוע משפטי לנפגעים, המתעדת גם היא פגיעות מהחיסון.[lxxxi]

*

זאת ועוד, מתברר שהפורמולה הסודית של פייזר (הקוקה-קולה של האפידמיולוגיה) שונתה, והחומר המוזרק כיום לילדים ולמבוגרים אינו החומר שקיבל אישורים. לפי ד"ר יפה שיר-רז (29.11.21)[lxxxii], "כבר בחודש ספטמבר עדכנה האגודה האמריקאית לרפואה קודים ייחודיים עבור הפורמולה החדשה - הן עבור חיסוני הילדים והן עבור החיסונים המיועדים למבוגרים. בכירי פייזר הודו בדיון ב-FDA שהפורמולה החדשה מעולם לא עברה מחקרים קליניים" (שם). השינוי בפורמולה, שנועד לשפר את יציבות החיסון ואת חיי המדף שלו, מתבטא במרכיב ה"באפר" Buffer (חוצץ: תמיסה שנועדה לשמור על האיזון בין המלחים החומציים והבסיסיים בתכשיר). הבאפר בו השתמשו בניסויים נקרא PDS והבאפר החדש נקרא תרומטמין (Tris). הנוסחה החדשה לא נבדקה על בני אדם, וגם לא על בעלי חיים. גם סוגיה זו לא הפריעה לצט"מ לאשר הטיפול הניסיוני בילדים.

בתאריך 10/9/2021 פנו עורכות הדין אירית ינקוביץ ורותם בר-און למשרד הבריאות, מטעם "ועדת החקירה האזרחית", בדרישה, על פי חוק חופש המידע ,להשיב לשאלות הקשורות להרכב התכשיר הניסיוני, ותהליכי הבקרה, בין השאר עקב העבודה שמידע זה אינו מופיע על-גבי הבקבוקונים. על פניו משווק התכשיר בניגוד לפקודת הרוקחים. עד למועד עדכון מאמר זה (23/12/21)  טרם התקבלה תשובת משרד הבריאות.[lxxxiii] השאלות במסמך אמורות היו לעניין גם את חברי הצט"מ, והעובדה שסוגיות אלה לא נידונו מעידה גם היא על איכות תהליך אישור חיסון הילדים ובכלל.

*

נאפשר לעצמנו כאן להעלות השערה מדעית נוספת לפיה, ככל שעובר זמן, כך מתבררים סיכונים נוספים, ומתברר שהיעילות פחותה לעומת ההבטחות (בתחילה חשבו "ששתי זריקות יספיקו"[lxxxiv]; "מומחית" שמרבה להופיע בתקשורת צפתה בזמנו שייתכן ש"החיסון השלישי יספיק לכל החיים"[lxxxv]). להערכתנו, כל מי שמבין אחרת את הנתונים משלה את עצמו. בנסיבות כאלה, ההחלטה "לחסן" ילדים קטנים, כמו גם מדיניות "התו הירוק", אינם יכולים להיות מוסברים על-ידי העובדות (מדעיות/רפואיות), עוד בטרם דנים בסוגיות אלה מהיבטים ביו-אתיים רלוונטיים (קוד נירנברג; האמנה הבינלאומית של אונסקו בדבר ביו-אתיקה וזכויות הפרט; כללי הלסינקי [פקודת בריאות העם—ניסויים בבני אדם]; חוק זכויות החולה).

 

  1. תופעות הלוואי (ב)

הביטוי "תופעות לוואי" עלול להטעות, מאחר שהוא מנרמל אתגרי בריאות יאטרוגניים (Iatrogenesis –פגיעות ומחלות שנגרמות על-ידי הטיפול הרפואי עצמו). בחיסונים מהדור הקודם, הוסבר לציבור שמדובר בתופעה טבעית, כשהגוף מתמודד עם המחלה, למרות שחלק מ"תופעות הלוואי" מקורן ב"ממריץ" (adjuvant) או בחומרים המשמרים בחיסון. בתכשיר פייזר, ה"חיסון" אינו גורם למחלה, אלא גורם לגוף ליצור חלבוני ספייק. פירוש הדבר ש"תופעות הלוואי" הן (A) או עדויות לרעילות חלבוני הספייק עצמם (ומכאן חייבים לשאול אם היה זה רעיון טוב להפוך את תאי השריר למפעלי ייצור חלבונים נגיפיים), או (B) עדויות לשיבושים בריאותיים עקב גורמים אחרים בתרכיב הניסיוני.

קיימת עדות מחקרית לרלוונטיות של אפשרות [A] לתופעות הלוואי, לפיה גם אם מסירים את יכולות השכפול של הנגיף, עדיין יש לחלבון הספייק השפעה מזיקה גדולה על תאי כלי הדם, בשל יכולתו להיקשר לקולטן ACE2.[lxxxvi] עובדה זו אינה שוללת את אפשרות [B]. בכל מקרה, מדובר על סימפטומים של הרעלה, כאשר מנגנוני הרעילות לא נחקרים.

 

  1. תופעות הלוואי (ג): "אין קשר לחיסון"

בדיווחים רבים עולה שנפגעים-לכאורה מהתכשיר הניסיוני (או בני משפחותיהם) נתקלים בחוסר-אמון במערכת הבריאות, שנוטה להעריך בכל מקרה של ספק ש"אין קשר לחיסון". תגובות כאמור נרשמו גם ביחס לחיסונים קודמים. מומחי הבריאות נוהגים לשער שטענות כאמור מצד הדיוטות (אנשים שאינם מומחים ) כוללים אי-הבנות פשוטות של ההקשר האפידמיולוגי והמתודולוגי. לטענתם, (1) בכל פרק זמן נתון צפויים אירועי בריאות כמו התקפי לב, שבץ, מוות פתאומי וכדומה, ממגוון סיבות, גם אם לא היה מתקיים מבצע החיסונים; מאחר שמרבית האוכלוסייה קיבלה את התכשיר, אירועים טבעיים רבים יקרו בסמוך לחיסון, ואין בכך עדות לרעילות החיסון; כמו כן (2), הדיוטות נוטים להתבלבל בין אירועים טמפורליים קרובים (B הופיע אחרי A) לבין סיבתיות (A גורם ל-B).

המומחים צודקים בשתי הטענות, אלא שאירועים המתרחשים בסמיכות האחד לשני מחייבים להעלות השערה ולבדוק אותה, לפיה ייתכן שיש קשר סיבתי לחיסון. נראה שמערכת הבריאות נוטה להניח כיום שבכל מקרה של ספק, צריך לשער שאין קשר לחיסון. השערה "מדעית" זו נסמכת על העובדה שהתכשיר הניסיוני עבר מבדקי בטיחות מחמירים-לכאורה (סוגיה שלאחר הסקירה לעיל ראויה להיות במחלוקת).

עמדה כאמור יוצרת דעה-קדומה (bias) מדעית, ועלולה לעכב זיהוי אתגרי בריאות הקשורים למבצעי החיסונים, כפי שעולה מטענות המופיעות בדוח תופעות הלוואי הראשון של ועדת החקירה האזרחית (אפריל 2021) לפיהן: "...המדינה [פועלת] בשיטתיות לשתק ולכבות את כל מערכות המעקב והניטור שתפקידן לזהות תופעות לוואי ...ולהתריע עליהן"...שקיימים "מנגנוני השתקה" (כולל התעלמות אמצעי התקשורת המרכזיים) שמעלים "חשש להטעיה מסוכנת לא רק של אזרחי ישראל אלא של אזרחי העולם כולו, שרואים בישראל כמעבדת המחקר של תכשיר חיסון הקורונה של חברת פייזר."

ייתכן שמומחי מערכת הבריאות לכודים באווירה של חשדנות לפיה כל ביקורת אינה עניינית ונועדה לחבל במאמצים נדרשים, מצד אלה ש"אינם מאמינים במדע" או ניזונים ממידע-מוטעה (misinformation) או מידע-מטעה (fake). ייתכן שזו הסיבה שאוזניהם נאטמו לחלוטין להתרעות, ולפיכך נפגע שיקול דעתם.

 

  1. השאלה שלא נשאלה: בריאות

הדיון "יעילות" מול "בטיחות" מטשטש את הפרמטר המרכזי שאמור היה לעלות לדיון: האם ילדים יהיו "בריאים" יותר לאחר קבלת התכשיר, כאשר כיום התחזית היא שיצטרכו לקבל מנות מרובות ממנו? הדיון הממסדי מניח-לכאורה שאם ילד לא "נפל בסטטיסטיקה" (קיבל תופעות לוואי), הרי שההימור הצליח והוא "בריא" יותר, מהבחינה שהוא "מוגן".

הנחה זו חייבת להיות במחלוקת, מהטעם הפשוט שטיפול רפואי (כולל זריקות) עלול לפגוע בבריאות. ההנחה שמותר וצריך "לתכנת" תאי שריר של ילדים כדי להפיק חלבונים ויראליים (וירוס בלטינית: רעל) זרים, ללא פגיעה בבריאות, אינה מוכחת מדעית; הניסוי של פייזר לא בנוי כלל לענות על טענה כזו.

הדיון הנוכחי עוסק בתכשיר mRNA בלבד, אולם נראה ששאלה זו אינה נשאלת גם ביחס לחיסוני השגרה, שעלולים לגרום (כל אחד מהם לחוד, ובוודאי שכולם ביחד) לתרומה שלילית לבריאות הכוללת,[lxxxvii] כפי שעלולים להעיד נתונים שמראים שילדים בארה"ב (המחוסנים ביותר בעולם במונחים של מנות חיסון עד גיל 18) הם החולים ביותר בעולם המפותח בהיבטים של תופעות כרוניות, אוטואימוניות, אלרגיות, בעיות התפתחות וכדומה.[lxxxviii]

 

  1. סיכום ביניים: הקונצנזוס

את הקונצנזוס בגופים הרגולטוריים בארה"ב ובישראל אי-אפשר להסביר באמצעות הנתונים בלבד, ולכן ה"קונצנזוס" הופך כשלעצמו לשאלה: מה יוצר או מאפשר את הקונצנזוס בקרב המומחים? (רמז, חשיבה קבוצתית). סוגיה זו רחבה מהשאלה של חיסון הילדים, ונדון בה בנפרד במאמר העוסק בביו-אתיקה של בריאות הציבור ("קריסת הביו-אתיקה הליברלית"), בעלון זה (מישורי ואבי-יצחק, 2022).[lxxxix]

מהנתונים עולה שהסיכון לילדים ולצעירים מהמחלה קטן ביותר, לעומת הסיכון לסבול מ"תופעות לוואי", שמספרן ונזקן ככל הנראה חסר-תקדים ביחס לכל חיסון או תרופה אחרת בעבר, עובדה המחייבת זהירות יתרה. רבים כבר נפגעו קשה מהחיסון (כולל קרובי משפחה וידידים של מחברי המאמר), ולכן מתחייבת השאלה אם היה ראוי לאשר חיסון זה, לא כל שכן להמליץ עליו לילדים, ואף לקשור אותו לשאלות של בידודים ותו ירוק.

נציין לעניין זה, שהדרישה "לחסן" גם מחלימים מהווה מבחינתנו עדות נוספת לליקויים חמורים בשיקול הדעת של המומחים, במיוחד כאשר קושרים את ה"חיסון" לתו הירוק. הסיכון של מחלימים לחלות-מחדש הוא קטן, והם כבר הוכיחו עמידות לנגיף, כלומר אינם בסכנה אישית. בנוסף, זיהוי "מחלימים" נמנע לאורך תקופה ארוכה משיקוליו העלומים של משרד הבריאות (מנעו אפשרות לבקש מקופות החולים בדיקות סרולוגיות), וכאשר אפשרו בדיקות כאמור, היה זה לעג לרש, שהרי בדיקות אלה מסוגלות לזהות נוגדנים (עדות להחלמה) עד לארבעה חודשים לאחר ההידבקות (בין אם הייתה מחלה, ובין באירוע אסימפטומטי), בעוד הקורונה עמנו כשנתיים. במילים אחרות, משתמשים בקריטריון שהופך החלמה לפגת-תוקף, למרות שהמערכת החיסונית זוכרת.

לפי נתוני משרד הבריאות, בסוף נובמבר היו 22% מהילדים בישראל (277,831 ילדים מתוך כ־1.2 מיליון) "מחלימים";[xc] זאת ביחס למחלה שהיא לרוב אסימפטומטית בילדים, ולכן הורים רבים לא מיהרו "לבדוק" את הילדים (בבדיקות לא-אמינות), כלומר המספר האמתי עשוי להיות גדול בהרבה (כפול? יותר?). מבחינתנו, עצם העלאת הרעיון "לחסן" ילדים מחלימים (ולהסתכן בתופעות הלוואי) מצטייר כשיבוש-כפול בשיקול הדעת. מספר המחלימים הגדול בקרב ילדים יכול היה להיות בסיס למדיניות של חסינות עדר (herd immunity) "טבעית": לאפשר לצעירים ובריאים להידבק (כהצעת מומחי "היגיון בריא", כבר בתחילת הקורונה), במקום "עדר מחוסן"  (vaccinated/injected herd) בטיפולים-מונעים שהופכים לפגי-תוקף בתוך חודשים ספורים. מכאן נובע שהמדיניות האפידמיולוגית האחראית (במיוחד כלפי הילדים) הייתה להסיר מהם (ומהאחרים) את המגבלות, ולאפשר להם להיחשף למציאות, כפי שהיה נהוג ערב הקורונה, דיון שאינו מתקיים בפרדיגמה הנוכחית הרואה ב"חיסון" חוזר (הזריקה הרביעית והחמישית בדרך) של כולם (ועליהום תוקפני כלפי הנמנעים מכך) את הדרך הבלעדית והיחידה למיגור המגיפה, שאינה מייתרת לדעת המומחים את המשך מדיניות השעיית זכויות הפרט, כפייה ואכיפה.

הדיון לעיל התמקד בשיקולי הצורך, היעילות והבטיחות. בחלק הבא נציין בקצרה שיקולים ביו-אתיים נוספים.  

 

  1. שיקולים ביו-אתיים

 

א.    החיסון לא עבר ניסויים בבעלי-חיים, ולפיכך מהווה ניסוי בפני עצמו, וממילא השימוש בו מנוגד לסעיף 3 בכללי קוד נירנברג[xci]

ב.     כל התערבות רפואית מחייבת הצדקה. במקרה של הילדים, שככלל אינם בסיכון משמעותי, לא הוצגה הצדקה מספקת, מעבר למולך של "חיסון העדר".

ג.      החיסון ההמוני מהווה ניסוי (שנכשל) בחיסון עדר כעדר-מחוסן (vaccinated herd), ולפיכך מדובר גם בהפרת הכלל הראשון של קוד נירנברג (הסכמה מדעת וולונטארית להשתתפות בניסוי רפואי).

בחודשים שקדמו לאישור החיסון הסבירו "מומחים" בתקשורת שבלי "חיסון" מרבית הילדים לא נגיע לחיסון עדר. ככל הנראה (השערה מדעית), בטכנולוגיה הנוכחית לא ניתן למנוע תפוצה של מחלה נגיפית בדרכי הנשימה (עם ריבוי של אסימפטומטיים), וההתפרצויות במדינות המחוסנות ביותר באירופה מוכיחות זאת. לפיכך, "חיסון העדר המחוסן" (vaccinated-herd immunity) הוא ככל הנראה מיתוס מדעי בלתי-סביר בהקשר הנוכחי, וניסוי בלתי-מוכרז בבריאות הציבור, כלומר בבני אדם;

ד.     מתן התכשיר לילדים (ומבוגרים) מהווה ניסוי בלתי-מוכרז בניסוי עדר ובתכשיר עצמו, ולכן מהווה הפרה גסה של כללי הלסינקי (פקודת בריאות העם 1980—ניסויים בבני אדם)[xcii];

ה.     חובת הזהירות המונעת  (precautionary principle) אמורה הייתה למנוע חיסון מרבית האוכלוסייה, ובוודאי מרבית הילדים, בתכשיר שהשלכותיו לטווח ארוך בלתי ידועות. ניתן רק לקוות שכל היקרים לנו יימלטו מהסטטיסטיקה, שמסוכנת יותר מכפי שמומחי הקונצנזוס מוכנים להודות.

המדיניות הנוכחית משולה לקביעה לפיה "חוק מרפי" [xciii](Murphy's law) אינו רלוונטי לבטיחות החיסונים (כזכור, "חוק מרפי" הוא כלל ספק-היתולי לפיו, בכל מצב נתון, אם יש סיכוי שמשהו ישתבש, הוא אכן ישתבש(.

ו.      אין להשתמש בילדים כאמצעי לבריאותם של אחרים: לא של "העדר" וגם לא של סבא; מדובר בהפרת הניסוח השני של הציווי הקטגוריאלי הקנאטיאני: עליך להתייחס לאדם—וגם לילדים—כאל מטרה (end), ולא כאל אמצעי בלבד. עניינית, מאחר שלא הוכח שהחיסון מונע הידבקות או הדבקה (וגם הניסוי לא התיימר להוכיח זאת), גם "צורך" זה אינו מספק הצדקה לזריקות.

ז.      זאת ועוד, ההתמקדות הנוכחית באוכלוסיית הילדים חמורה, על רקע היותם קטינים וחסרי ישע, עובדה שמעוררת חשש כבד להפרה רבתי של החוק בעניין. [xciv] אין ביכולתם של ילדים צעירים לקיים הליך סדור של "הסכמה מדעת", וגם הוריהם חשופים ל"תמריצים" פסולים ולמהלכי שכנוע חברתיים לפיהם לגיטימי ואף נכון לעשות שימוש בגופם של ילדיהם לשם קידום בריאות הציבור בכלל.

ח.     בתקשורת מופיעות שתי הצדקות נוספות: פטור מבידודים (שאכן גורמים לילדים מצוקה קשה), והיכולת לנסוע לחו"ל ללא מגבלה. מנהל רפואי בכיר קבע כי "אחת המטרות העיקריות בחיסון ילדים היא לאפשר להם להימנע מבידודים".[xcv] ביטויים אלה של "צורך" אינם אלא תולדה של מדיניות משטר הקורונה, ולא צורך בריאותי, וממילא אם יוסרו המגבלות וה"תמריצים" של "בריאות הציבור", ייעלם ה"צורך" בחיסון.

עניינית, "עידוד" השימוש בתכשיר (באמצעות התו הירוק, פיצה, תגמול כספי וכדומה) מפר עיקרון ההסכמה מדעת (informed consent), והפרת העיקרון לפיו להורים ניתן שיקול דעת חופשי ומלא בנוגע לבריאות ילדיהם; תמריצים כספיים שניתנים לרופאים ואנשי מערכת הבריאות כדי שיקדמו מהלכי התחסנות משבשים הליך ההסכמה מדעת בהיבט של האפשרות להתייעץ באופן אמין עם המומחים. 

לראייה, פרסום "מחקר" לפיו "תו ירוק"/ "חובת הצגת תעודת התחסנות" מגבירים שיעור המתחסנים בשש מדינות כולל ישראל.[xcvi] הפער בין שיעור ההתחסנות לפני התו הירוק לזה שאחריו חושף חלק משיעור האונס הרפואי (ביטוי חוזר בקרב חלק מהמחוסנים ברשתות החברתיות). החלק הנוסף של הפרת עיקרון זה הוא הצגת הסיכון לילדים כגדול יותר מאשר הנתונים מספרים, והסתרת היקף תופעות הלוואי ומשמעותן (כל שימוש מטעם הרשויות בביטוי "יעיל ובטוח"), שמונע קבלת החלטה חופשית ומושכלת.

ט.    הצטברות העדויות בדבר תופעות לוואי נרחבות מרמזות על הפרה רבתי של הציווי "קודם כל אל תזיק" (primum non nocere); תופעות הלוואי מהוות תהליך יאטרוגני: החלאה (sickening) של האוכלוסייה, שהיקפו ומשמעותו מוכחשות ומושתקות.

י.      הפטור המוחלט מאחריות (liability) שקיבל יצרן התכשיר, בכל מקרה של נזק, גם עקב רשלנות—שמשמעו ניתוק בין הרווח (לייצרן) לבין החבות (במקרה של נזק)—מהווה מפגע מוסרי בזכות עצמו ויוצר איום על בריאות הציבור.

יא.   השימוש האינדיבידואלי של מי שבוחר להשתמש בתכשיר, על רקע מדיניות התו הירוק, עלול להתפרש (על-ידי קובעי המדיניות) כהסכמה-בשתיקה למדיניות של כפייה רפואית (התו הירוק, הפיכת הלא-מתחסנים למיעוט מותקף), ומהווה בפני עצמה שיקול אם להשתמש בתכשיר, כל עוד מדיניות זו לא תשתנה.

יב.   מדיניות בריאות הציבור הנוכחית מהווה הפרה של האתיקה המדעית והאקדמית, תוך מסגור הביקורת כ"כפירה" לא-לגיטימית, והצגת המבקרים כ"הזויים", "מתנגדים", "קונספירטורים", "מכחישים", וכדומה, תוך הסתרה והכחשה של עצם המחלוקת המדעית בדבר טענת "קונצנזוס". לא ניתן להסתמך על מדע שמתנהל באופנים אלה.

יג.    שני מושגים מההלכה היהודית יכולים לסייע בידנו להבין את הפרת כללי האתיקה הכרוכה באישור ובקידום חיסון הילדים, בטיעון ה"קונצנזוס": "גנבת דעת" ו-"בפני עוור לא תיתן מכשול". "גנבת דעת" היא האיסור להטעות את הזולת ולגרום לו לחשוב באופן מוטעה על-אודות דבר מסוים; "בפני עוור לא תיתן מכשול" היא מצווה שאוסרת את ניצול העיוור והכשלתו בדרך. פרשנות מרחיבה למצווה מדברת על האיסור לתת עצה מטעה לאדם בעניין שאינו מבין בו. זאת, מכיוון שהתברר שהקונצנזוס אינו מעיד על דבר, למעט על חוסר-היכולת לשאול שאלות ולהביע ספק בעניין שלגביו יש לכאורה הסכמה.

 

  1. שיקולים ביו-אתיים נוספים

א.    מסר חינוכי ובריאותי פגום (1); מערכות המדינה פועלות להפנמת מסר בריאותי מעוות, לפיו "בריאות" (גם של צעירים ובריאים) היא עניין של שימוש בטכנולוגיות תעשייתיות פרמקולוגיות וחומרים סינטטיים, המיוצרים במעבדות ובמפעלים, על פני חיזוק מערכת החיסון הטבעית בעזרת תזונה נכונה, פעילות גופנית ואיכות המקום (סביבה).

ב.     מסר חינוכי ובריאותי פגום (2); המערכת משדרת לילדים מסר של פחד מחיידקים ווירוסים, בדגש מופרז על סניטציה והיגיינה, במינון שטרם הקורונה היה מוערך כהתנהגות אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) ו/או היפוכונדריה.[xcvii]

ג.      הדגש על וירוסים מהווה הכחשת הסיבות הסביבתיות והנסיבתיות לתחלואה ולתמותה, שבמרבית המקרים (סטטיסטיקה) הן היוצרות את ההבדל בין אירועי מחלה קלה (ואף הידבקות אסימפטומטית) לבין אירועים מסכני חיים.

ד.     הפעלת "תמריצים" ל"התחסנות" יוצרת הבחנה, הפרדה, הדרה, סנקציות ואפליה בין ילדים מחוסנים ללא מחוסנים; נוצרת סביבה חברתית המבוססת על חוסר שוויון ועל שיבוש מוחלט במושגים של "ערבות הדדית" סולידריות וחמלה.

ה.     פגיעה פסיכולוגית קשה בשל לחצים חברתיים-נורמטיביים יום יומיים. "מעמד המחוסנים" החדש גורם לתחושת השפלה, בושה, מצוקה ולפגיעות נפשיות-פסיכולוגיות בילדים מ"מעמד" הלא-מקובלים החדש: הלא-מחוסנים, כולל ביחס להוריהם. שימוש בתמריצים [פיצה, כניסה למסיבה וכו'] גורמת לפגיעה מורלית קשה ולתחושת נחיתות; בעבר, אם ילד לא היה מוזמן ליום הולדת כיתתית, היו אומרים "אסור להחרים... חייבים להזמין את כל הכיתה.... ". כיום חרם על ילדים לא-מחוסנים היא הנורמה החדשה שמכתיבים משרדי ה"בריאות" וה"חינוך".

ו.      אובדן פרטיות, פגיעה בסודיות הבריאותית והרפואית.

ז.      הדירוג הרפואי [התו הירוק] עלול הפוך לדירוג חברתי, בדומה למודל הסיני.

ח.     חשש לתלות בחיסונים חוזרים (עקב ADE ו/או דרישות התו הירוק).                                                    

ט.    חיזוק ערכים טרנס-הומניסטיים ("אדם" נחשב ככזה רק אם עבר "שדרוג" טכנולוגי/רפואי; אדם לא-משודרג [או שדרוג פג-תוקף] אינו זכאי ליהנות ממלוא זכויות הפרט).

י.      חשש לאובדן הבעלות-העצמית (self-ownership), והיה ותתקבל בעתיד חקיקה או פסיקה לפיה אדם "משודרג" (גנטית, חיסונית) הוא נשא של תוכנה ביולוגית/תאגידית המהווה קניין רוחני, בדומה לפסיקות שאפשרו הוצאת פטנטים על יצורים חיים שעברו מודיפיקציה גנטית (או למצער, אנליזה גנטית בלבד).

כמו כן, טכנולוגיית mRNA עלולה בהקשר משפטי עתידי ליצור יצורי-כלאיים [טרנס-אנושיים] חסרי זכויות: תסריט של תהליך גידור (enclosure) זכויות אדם אינו בלתי-אפשרי בעולם המבוסס על השעיית זכויות-הפרט מנימוקי "בריאות הציבור" וקידוש קניין רוחני (IPRs) תאגידי.[xcviii]

 

  1. סיכום ומסקנות ("אל תשלח ידך אל הנער")

המאמר בדק את מדיניות "בריאות הציבור" בישראל הקושרת את "בהלת האומיקרון" להחלטה הגורפת להאיץ את חיסון הילדים הצעירים (בגילאים5-11), לכאורה כדי להשיג ל"חסינות עדר" (ככל הנראה, בלתי אפשרי בתכשיר הנוכחי), תוך פסילה-מראש של כל ביקורת המבטאת עמדה שונה. 

לא ברור כיצד זכה הרעיון של שימוש בתכשיר פייזר בילדים (5-11, ובכלל) לקונצנזוס גורף בקרב "המומחים". על פניו, הערכת הסיכונים מול התועלות הייתה אמורה ליצור ויכוח "מאוזן" יותר, שעצם היעדרו מצביע על פגמים בתהליכי קבלת ההחלטות. לכל היותר ניתן היה "לאפשר" למעוניינים לחסן את ילדיהם הצעירים; הנתונים לא תומכים ב"המלצה", ובוודאי שלא ב"המרצה" נוסח התו הירוק, ולכן הקונצנזוס בגופים המחליטים צריך להיות מוסבר באמצעות דינמיקות אחרות.

לאחרונה נתקלנו באתר אינטרנט עדכני הכולל מעל 1,000 פרסומים מדעיים המבססים-לכאורה את הטענה שחיסוני ה-mRNA מסוכנים, חלקם עוסקים ספציפית בילדים. לא עברנו על כל המחקרים, אולם מסקירה חלקית עולה שבחומר שהצטבר יש בסיס לדיון-מחודש בקונצנזוס, בוודאי שביחס לילדים קטנים.[xcix]

ככל הנראה, לא הוזמנו לצט"מ מומחים שעלולים לערער על הקונצנזוס; כידוע, חברי מח"צ קורונה לא הוזמנו; ככל הנראה אין עניין ב"היפכא מסתברא" בפורום זה והדומים לו. עצם היעדרם של קולות אחרים מצביע על פגמים קשים בתהליכי קבלת ההחלטות.

זאת ועוד, הקונצנזוס מתעלם מתופעות הלוואי, ובכך ממעיט מחומרתן או מהסיכונים שעלולים להתרגש על מקבלי הטיפול הניסיוני. בכך יש מהלך חמור של "הכחשת תופעות הלוואי", שהיא הכחשת רעילות התכשיר, וממילא הטעיית הציבור, לכאורה מנימוקים של טובת הציבור (לכאורה, עדיף שכולם יתחסנו, מכיוון שלכאורה התועלות עולות על הנזקים, ולכן צריך להגיד לציבור safe & effective). דוברי מסר זה הם "מכחישי" תופעות הלוואי.

בינתיים התברר שפחות ממחצית חברי הצט"מ המהולל הם רופאים (וגם בתוכם יש היררכיה של "מבינים" יותר ופחות בחיסונים), והשאר קציני ביטחון, וטרנארים ועוד.[c] יפה שמתייעצים עם אנשים ממבחר רחב של פרופסיות, אולם הילת המומחיות מוטלת בספק, והשאלות לגבי הדינמיקה של הקונצנזוס הופכות לדחופות יותר.

הילדים מוגדרים בחוק כקטינים וחסרי ישע, ורבים מהם נפגעו קשות מתחילת המגפה בכל מדד אפשרי של בריאות נפש, אלימות במשפחה, פגיעות מיניות, ועוד. למרות שהם חסינים יחסית מפני תחלואה, התייחסו אליהם כאל מפיצי מחלות, המאיימים-לכאורה על קרובי משפחה מבוגרים, ולכן לכאורה ההצדקה ל"חיסון", עליו ידוע שאינו מונע הדבקה. הבידודים והמסכות הם הביטויים השכיחים ביותר של המדיניות כלפי הילדים, המשבשים לחלוטין את מערכת החינוך ואת טובת הילדים. עתה הפכו הבידודים לאמצעי לסחיטה באיומים של ההורים, כדי לצרפם לניסוי הכפול בתכשיר ובחיסון העדר (ניסוי שכבר נכשל), ובמילותיו של ראש הממשלה (2.1.22),

"...החלטנו לפטור מבידוד מחוסנים מגיל 5 ומעלה שנחשפו למאומת, אחרי שנבדקו ונמצאו שליליים. הכלל שצריך להנחות את כולנו - החיסון למעשה מגן עליכם ממחלה קשה ומבידוד. מי שמחוסן בצורה מלאה, מוגן ממחלה קשה ומהצורך להיכנס לבידודים."[ci]

"החיסון מגן מבידוד", זו המדיניות.[cii] את ההחלטות לגבי הילדים אמורים לקבל ההורים, שנחשפו למהלכי שכנוע חברתיים אגרסיביים לפיהם השימוש בגופם של ילדיהם לגיטימי ונכון לשם הצלתם ולשם קידום בריאות הציבור בכלל. ההורים הפכו לאוכלוסייה שבוייה ומופחדת, חשופים ל"תמריצים" נוסח התו הירוק, אשר באופן עקבי הוזנו במידע מגמתי, שעלול לגרום להם לקחת סיכונים בעניין בו אינם בקיאים (לפני עיוור לא תשים מכשול—הכשלה תבונית).

לפי מה שפורסם, הדיונים ה"מקצועיים" לא כללו שיקולים ביו-אתיים; לכל הפחות שיקולים כאמור לא שינו את ההחלטה, וגם לא פגעו ב"קונצנזוס".

הנימוקים כנגד חיסון הילדים כבדי משקל, נתמכים בעובדות שאינן במחלוקת, וגם דובריהם ראויים. בנסיבות אלה, לא ניתן להצדיק את מיקוד המדיניות הציבורית באמצעי זה, ובטח שלא את עיגונו במדיניות של "תמריצים" וכפייה.

נראה שהכשרתם המקצועית והמדעית של המומחים אינה כוללת את היכולת "להבין דבר מתוך דבר"; ליקוי נוסף הוא ההסתייגות המתודולוגית מ"איפכא מסתברא", ולכן מומלץ שהכשרתם בעתיד תכלול מתודולוגיה תלמודית של קידוש מחלוקת לשם שמיים (בריאות).

"שיח ההקצנה", שמתועד ב"תחקיר" ידיעות, מהווה תגובה חברתית טבעית לטכנוקרטיה רפואית אגרסיבית ולתקשורת מגויסת. המשך המגמות הנוכחיות יוצר מדע "קתולי", אורתודוקסי, פטרנליסטי ואוטוריטרי, המתייחס לכל דבר ביקורת כאל כפירה; טיעוני הקונצנזוס ("אתה לא מומחה/רופא") משבשים שיקול הדעת ענייני בסוגיות שעל הפרק. הצגת הביקורת כלא-לגיטימית, ההימנעות ממענה ענייני, וחוסר-היכולת לשנות דעה או להודות בטעויות מהווים הפרות קשות של האתיקה והיושרה המדעית והרפואית, סתימת פיות ומקארטיזם רפואי (Medical McCarthyism), או תרבות הביטול (Cancel Culture) בטרמינולוגיה עכשווית.  עולה חשש שמנגנוני הביקורת שנועדו למנוע אסון יאטרוגני והפרת עקרונות ביו-אתיים אינם פועלים, או אינם פועלים כנדרש.

עובדה זו מחייבת לקיים דיון ממצה באמצעי "בריאות הציבור" הנוספים שננקטים כיום, ובראשם "התו הירוק", בשל החשש שטיב שיקול הדעת ביחס אליהם אינו טוב מזה שהודגם לעיל בחיסון הילדים או המסכות.

בנוסף, הודגם שקיימת תרבות של שיח שיפוטי ומזלזל כלפי מי שחושב בשונה מהקונצנזוס, גם אם עמדותיו מנומקות. עצם השימוש התדיר במונחFake News  כדי לתאר את הביקורת הוא פוגעני, חוסם, מבדל, מצמצם ואף משפיל את הזולת שחושב אחרת. בחברה חפצת-חיים, שמסוגלת לקיים שיח מכבד, שימוש במונחים כאמור מחייב זהירות רבה, במיוחד כאשר היא משמשת את דוברי השלטון.  

להבדיל מתרופות, המיועדות ל"חולים", חיסונים ניתנים כטיפול מונע לבריאים. מדובר בהליך מדיקליזציה קיצוני, כפיית רפואת-יתר (over-medication), שמחייב כל אזרח להיות נתין ו/או לקוח של מערכת הבריאות; הדבר נכון גם ביחס לבדיקות הסקר, המעקב והניטור (בדיקות המזהות מאומה-תים, כבדיקות PCR, אנטיגן ועוד).

"תופעת הלוואי" של מדיקליזציה זו היא השעיית זכויות הפרט, כשלעצמה תהליך יאטרוגני, והיא בלבד מצדיקה השעיה מיידית של המדיניות הנוכחית, וביטול מצב החירום המתמשך (כולל התו הירוק וחוק הסמכויות).

 ביום 23.12.2021 הגישה עו"ד רונית לירן-שקד עתירה לבג"צ (8839/21) נגד משרד הבריאות (וחב׳ פייזר), בעניין ההחלטה ה"בלתי סבירה לחלוטין" לתת את תכשיר פייזר לכלל האוכלוסייה ("כתכשיר מסוכן ביותר הגורם לנזקים קטסטרופליים"), ו"להכריז על התכשיר כעל ניסוי רפואי לפי חוקי המדינה", בטענה שמשרד הבריאות נותן משקל אפסי לשיקולים הרלבנטיים להגנת הפרט )בטיחות,יעילות והסכמה מדעת), לעומת שיקולי "מיגור מגיפה". ניתן לעיין בכרכי העתירה, מסמכים נלווים ונספחים בקישור: Bit.ly/RLS_Bagaz_Pfizer_Vaccine

עיינו במסמכי העתירה, שנכתבה באופן מופתי, דבר דבור על אופניו, ולדעתנו הייתה חייבת להיות נידונה ואף ראויה להתקבל. מדובר היה במבחן נוסף לבג"ץ, לאחר שכשל בכל המבחנים לעניין ההגנה זכויות הפרט כנגד כפייה רפואית בשנים האחרונות (מישורי, עוזר וויצמן, אוגוסט 2020) (מישורי ולירן-שקד, מארס 2021 [מסכות]).

ביום 6.1.22 דחה בית המשפט העליון על הסף את העתירה, ואף חייב את העותרת בתשלום "הוצאות" למדינה בסך 5,000 ש״ח (קנס), בטענה לפיה "הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה אינו שם עצמו בנעלי הרשות המנהלית המוסמכת ואינו מחליף את שיקול דעתה, וביתר שאת משמדובר בסוגיות שבמומחיות רפואית". מבחינת הבג"ץ, משרד הבריאות הוא "מומחה" שבית המשפט אינו מתערב בעניינו. זאת, למרות שהעתירה עסקה גם בביטול-למעשה של הדרישה להסכמה מדעת, ולטענה שמדובר בניסוי בבני אדם כהגדרתו בחוק בישראל, סוגיות ביו-אתיות ומשפטיות בהן אין למשרד הבריאות מומחיות מיוחדת.

ראוי לציין כי שופטי הבג"ץ סתרו את עצמם, שכן טענו בפסק הדין כי ״חדשות כזב אינן יכולות לשמש תשתית לביקורת מנהלית על הרשויות המוסמכות״. מכאן שהשופטים הרשו לעצמם להבחין בין אמת לכזב (פייק), כלומר לפסוק "בסוגיות שבמומחיות רפואית". השופטים לא נתנו דוגמאות ל"חדשות כזב" בעתירה.

דחיית עתירה זו הוא כתם נוסף על בג"ץ, המתיירא-לכאורה מ"מומחיות" משרד הבריאות, ובכך נמנע מהתערבות בסוגיה שעלולה להיות קשורה לסיכון למוות ולפגיעה קשה במבוגרים וילדים, במידה וטענות העותרת נכונות. חמור מכך, כזכור "מדענות" (scientism)[ciii], היא אמונה במדע, או ליתר דיוק: אמונה במה שהמומחים אומרים בשם המדע. מכאן שנימוקי הבג"ץ מעלים חשש כבד להתפשטות האמונה ב"מדענות" בבית המשפט העליון, עד כדי פגיעה בשיקול הדעת המשפטי. תקוותנו שמאמר זה מהווה תרומה לדיון הביקורתי בדבר "מומחיות" משרד הבריאות והשיקולים המנחים אותו, ולפיכך להדגמת הצורך בדיון ביקורתי בנושאים עליהם אמון משרד הבריאות, כדי שנוכל לשמור על יוקרת המדע (כמערכת ספקנית וביקורתית של סילוק טעויות), למען בריאות הציבור.

 

תודות:

תודות מרובות לרבים ששלחו חומרים ובדקו עובדות, לחברי "ועדת החקירה האזרחית" ולחברי "החזית המקצועית לאתיקה"; תודה מיוחדת לשמואל שפרלינג (מכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, TAU) על הערותיו לטיוטת המאמר, ועל מאמר שפרסם באפריל 2021 בכותרת "אסור לחסן ילדים בחיסון ניסיוני".[civ]



[i]  קטי דור (29.11.21). רופא נוסף נדבק מהקרדיולוג שנחשד שחלה בזן האומיקרון כעת יש חשד כי נדבק אף הוא באומיקרון • שני הרופאים מחוסנים בשלוש מנות של חיסון פייזר ...

https://www.kan.org.il/item/?itemid=117722&fbclid=IwAR3I10PrIumjMSFI35vJksyaXDY5GSamyEIOrYK6O4HNRGsKtSfBCIqv09s

[ii]   מירב כהן (3.11.21). התפשטות זן הדלתא החדש: אחוזי ההדבקה גבוהים ביותר, רוב הנדבקים – מחוסנים. וואלה. https://news.walla.co.il/item/3468980

[iii]     אדיר ינקו (10.12.21). 14 מאומתים חדשים לאומיקרון בישראל, מומחים: "הזן מידבק ביותר, מוקדם לחגוג את סיום הקורונה" נינה פוקס, YNET.   https://www.ynet.co.il/news/article/rymju2eqt#autoplay

[iv]  YNET (21.12.21). הוכפל מספר המאומתים לאומיקרון, איש מהם לא מאושפז. https://www.ynet.co.il/news/article/bktiqi1oy?fbclid=IwAR3GPQpmCdobb9UE_pW_eVrp0JRbkj2wSNIKMcg2TcI6pdI8-ENCuf5M6LQ

[v]   ניר דבורי (10.11.21). לראשונה בעולם: ישראל תקיים מחר תרגיל היערכות לקראת הגעה של וריאנט חדש "תרגיל אומגה" ייערך במתכונת של "משחק מלחמה" - ויבחן את ההיערכות הארצית להתפרצותו של זן קורונה חדש שטרם התגלה. | N12 |  https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q4/Article-54438f02bca0d71026.htm

[vi]  ברשתות החברתיות חזו "קונספירטורים" שבעקבות התרגיל ייושמו האמצעים שבתרחישים במוקדם או במאוחר, כפי שהם חזו סיכון ל"פנדמיה" בעקבות תרגיל היערכות שנערך באוניברסיטת ג'ון הופקינס (18.10.19, (EVENT 201. https://www.centerforhealthsecurity.org/event201/

[vii]  כך זה כאשר "גורמי הביטחון" מבצעים "חקירות" בנושא ווירוסים.

[viii]   יפה שיר-רז (28.11.21). ד"ר אלרעי-פרייס: "יש הכפלה של התמותה בדרום-אפריקה". יו"ר ההסתדרות הרפואית בדרא"פ: "סערה בכוס תה. מקרי הווריאנט החדש שראינו קלים מאוד". חדשות זמן אמת.   

[ix]  ynet והסוכנויות (28.11.21). האומיקרון מתפשט בעולם, הרופאה שגילתה אותו: "כרגע הפאניקה מוגזמת" ...טוענת שהמטופלים שלה פיתחו תסמינים קלים בלבד... https://www.ynet.co.il/news/article/sjuqgf11fy

[x]   Jonathan Jarry (24.3.21). The Doomsday Prophecy of Dr. Geert Vanden Bossche; A Belgian virus expert has scared the Internet by claiming the COVID-19 vaccines will doom humanity. No need to panic.  https://www.mcgill.ca/oss/article/covid-19-critical-thinking-pseudoscience/doomsday-prophecy-dr-geert-vanden-bossche

[xi] Ewen Callaway (8.1.21). Could new COVID variants undermine vaccines? Labs scramble to find out Researchers race to determine why lineages identified in Britain and South Africa spread so quickly and whether they’ll compromise vaccines. NATURE. https://www.nature.com/articles/d41586-021-00031-0

[xii]  הנתונים מדשבורד משרד הבריאות, מעודכנים ל-10.1.22, בשעה 22.25. https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/general

[xiii]  רן רזניק 27/11/2021,  "תשובה לזן החדש: חיסונים המוניים בבתי הספר". https://www.israelhayom.co.il/health/article/5925914

[xiv]  [ראשת שירותי בריאות הציבור]: "שוקלים להחזיר את חובת המסכות בחוץ", 26.11.21. כאן.  https://www.kan.org.il/item/?itemid=117558

[xv]  אטילה שומפלבי (13.04.21). משבוע הבא אפשר יהיה להוריד מסכות בחוץ. YNET https://www.ynet.co.il/news/article/rJyFasfI00

[xvi]  בספרד הוטלה חובת מסכות בשטחים פתוחים ב-22.12.21: YNET (23.12.21). האומיקרון באירופה: 100 אלף נדבקים ביום בבריטניה, ספרד חוזרת למסכות. https://www.ynet.co.il/news/article/skk021wjt

[xvii]  YNET (31.12.21). המשטרה ידעה על צו המסכות של נחמן אש, הציבור פחות: "כבר התחלנו לאכוף" ... "מתמקדים במסיבות הסילבסטר, בכניסה למועדונים"...  https://www.ynet.co.il/news/article/skal7yjok

[xviii]   מישורי, ד', עו"ד לירן שקד ר' (2021).  המדינה כרופא: כפיית המסכות ו"פטור" ממסכות. עלון הביו-אתיקה 22. http://bioethicsnews.zefat.ac.il/inner.aspx?id=452&cat=77

[xix]  למכתב משרד הבריאות בנושא המסכות (22.11.21), ראו: https://educated-choice.co.il/mask-efficiency/?fbclid=IwAR30dqfhAeIb1TKzmQnBUFi1I1_PtUH3_AKA_tbCrSBGUo5voGCTxyRU47I

[xx] https://brownstone.org/.../more-than-400-studies-on-the.../

https://www.acpjournals.org/doi/10.7326/M20-6817

https://www.pandata.org/infobank-masks/

https://swprs.org/face-masks-evidence/

https://www.medrxiv.org/con.../10.1101/2021.01.18.21249463v1

[xxi]  חלק זה במאמר מבוסס על מאמר שפורסם באתר האינטרנט "לבריאות": https://bit.ly/3zQXOl1

[xxii] Colloca, L., & Miller, F. G. (2011). The nocebo effect and its relevance for clinical practice. Psychosomatic medicine73(7), 598. 

[xxiii] Benedetti, F., Lanotte, M., Lopiano, L., & Colloca, L. (2007). When words are painful: unraveling the mechanisms of the nocebo effect. Neuroscience147(2), 260-271.

[xxiv] Planès, S., Villier, C., & Mallaret, M. (2016). The nocebo effect of drugs. Pharmacology research & perspectives4(2), e00208.

[xxv]  עידו אפרתי (22.12.21). בלי מספיק מידע, ומחשש שיהיה מאוחר מדי: כך הוחלט להמליץ על חיסון רביעי. הארץ.  https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-1.10486611

[xxvi]  נדב איל, אדיר ינקו|עודכן:20.11.21,   "מאחורי הקלעים של המבצע לסיכול חיסוני הילדים בישראל" https://www.ynet.co.il/news/article/h1z6v11boy

[xxvii] גילוי נאות, לאחר סיום מאמר זה התקבל אחד ממחברי המאמר (ד.מ.) ל"מליאת מח"צ קורונה".

[xxviii]  השימוש התדיר במונח "פייק" בלט מאוד בשיח אצל הגורמים המוסמכים; חברי ממשלה, היררכיות מקצועיות, מדענים ופרשנים שונים במדיה. יש בעצם השימוש במונח מסר של אי-הרלוונטיות של הזולת ושיקוליו: מי שחושב אחרת ומביע דעה שהיא שונה מהקונצנזוס מכונה במונחים המשמשים לביזוי, הקטנה, צמצום וביוש של הזולת. שיח ביו-אתי מכבד אינו יכול להתקיים בסוג כזה של "תקשורת". מקור הביטוי "פייק" בשיח "פוסט האמת" (post-truth), שנלווה לטענות בדבר התנהלות נשיא ארה"ב הקודם. עובדה זו יצרה "בודקי עובדות", שמבחינתם ה"אמת" היא כדעת הממסד, ובכך מהווים כלי של צנזורה לסתימת פיות. לאחרונה פרסם משרד הבריאות מספר פעמים פוסטים שלכאורה מפריכים "פייק ניוז", וחושפים הסחות דעת, למשל בנוגע לשאלת מעמדו של ד"ר רוברט מלון כממציא/שותף לצוות המקורי שפיתח הרעיון של חיסוני mRNA, שכיום מקפיד להזהיר מפניהם.

[xxix]  ממילא, תעלה השאלה אם עורכי ה"תחקיר" מילאו את תפקידם, כשנחשפו למידע לא "אורתודוקסי" בקבוצות ה"קונספירציה".

[xxx]  "תרפיה גנטית (Gene Therapy) ...היא טכניקה ניסיונית הרותמת גנים לטיפול במחלות או למניעתן באמצעות החדרת חומר גנטי לתוך תאים כדי לפצות על גנים אבנורמליים, או כדי לייצר חלבון מועיל." אתר האקדמיה הלאומית למדעים.   https://www.academy.ac.il/RichText/GeneralPage.aspx?nodeId=1129

...כאן כמובן ראוי לשאול אם יצירת חלבון הספייק הנגיפי, שנועד לעורר את המערכת החיסונית, הוא "חלבון מועיל", אולם תפקידו קשור בהחלט ל"מניעת" מחלות.

[xxxi] ועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים בבני-אדם (מחקר גנטי), משרד הבריאות.   https://www.health.gov.il/Services/Committee/Helsinky/Pages/default.aspx

[xxxii] עידו אפרתי (6.2.20). חברי הוועדה המאשרת ניסויים בבני אדם: משרד הבריאות נכנע לחברות התרופות; רוב חברי הוועדה צפויים להתפטר מתפקידם במחאה על החלטת מנכ"ל משרד הבריאות להפקיע את סמכויותיהם. המשרד: הצעד יקצר את הליך אישור הניסויים. הארץ.  https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.8500664

[xxxiii] de Vrieze, J. (2021). Pfizer's vaccine raises allergy concerns.SCIENCE sciencemag.org 1 JANUARY 2021 • VOL 371 ISSUE 6524

Banerji, A., Wickner, P. G., Saff, R., Stone Jr, C. A., Robinson, L. B., Long, A. A., ... & Blumenthal, K. G. (2021). mRNA vaccines to prevent COVID-19 disease and reported allergic reactions: current evidence and suggested approach. The Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice9(4), 1423-1437.

[xxxiv] Klimek, L., Jutel, M., Akdis, C. A., Bousquet, J., Akdis, M., Torres, M. J., ... & Chivato, T. (2021). ARIA‐EAACI statement on severe allergic reactions to COVID‐19 vaccines–an EAACI‐ARIA position paper. Allergy76(6), 1624-1628.

[xxxv] de Vrieze, J. (2020). Suspicions grow that nanoparticles in Pfizer’s COVID-19 vaccine trigger rare allergic reactions. Science10.

[xxxvi]  לרשימת המרכיבים, ראו: https://www.fda.gov/media/153713/download

[xxxvii] Crommelin, D. J., Anchordoquy, T. J., Volkin, D. B., Jiskoot, W., & Mastrobattista, E. (2021). Addressing the cold reality of mRNA vaccine stability. Journal of Pharmaceutical Sciences110(3), 997-1001.

[xxxviii]  Tinari, S. (2021). The EMA covid-19 data leak, and what it tells us about mRNA instability. bmj372.  https://www.bmj.com/content/372/bmj.n627

[xxxix] Matsuzaki, S., Kamiya, H., Inoshima, I., Hirasawa, Y., Tago, O., & Arai, M. (2022). COVID-19 mRNA Vaccine-induced Pneumonitis: A Case Report. Internal Medicine, 8310-21; Advance Publication by J-STAGE: October 26, 2021 .

[xl] D’Cruz, A., Parker, H., & Saha, M. (2021). A Bullous Eruption following the Pfizer‐BioNTech COVID‐19 vaccination. Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology.

[xli]ניו יורק טיימס (27.11.21). מחקר בריטי מצביע על דעיכה ביעילות הבוסטר נגד מחלה שגורם האומיקרון. הארץ.  https://www.haaretz.co.il/health/corona/.premium-1.10495424

[xlii] YNET (22.12.21). הראשונים בעולם: צוות המומחים המליץ על מתן חיסון רביעי לבני 60 ומעלה... ועל הקדמת החיסון השלישי - 3 חודשים בלבד אחרי קבלת המנה השנייה... https://www.ynet.co.il/news/article/hknhkhyjy#autoplay

[xliii] אלכסנדרה לוקש  (22.12.21). פרופ' סיריל כהן: "חיסון רביעי? לא ברור לי איך התקבלה ההחלטה הזאת".  https://www.ynet.co.il/health/article/by5e11vgik#autoplay

[xliv]  https://www.rtnews.co.il/health/fda-asks-federal-judge-to-grant-until-2096-to-fully-release-pfizer%E2%80%99s-vaccine-data?fbclid=IwAR2EkpbcptHF2jLypIXLF6Z27uJ-fhO1-az4BZtx8_aXEzorkUrakSXhj6s

[xlv] Thacker, P. D. (2.11.2021). Covid-19: Researcher blows the whistle on data integrity issues in Pfizer’s vaccine trial. bmj375. https://www.bmj.com/content/375/bmj.n2635

[xlvi]  לפייזר עצמה היסטוריה של קנסות ששולמו בגין הונאות, כולל הקנס הגבוה ביותר ששילמה חברת פארמה (2009). https://www.haaretz.co.il/misc/1.1278939

[xlvii]  ד"ר יואב יחזקאלי, "חיסון הילדים לקורונה- צורך בלתי מבוסס וללא כל הצדקה רפואית", Doctorsonly, 8.4.21, https://doctorsonly.co.il/2021/04/225704/

[xlviii]  https://drive.google.com/file/d/1Ut6vfC7ms3_0EFGwfJP6Z7hgbeV8aGce/view?fbclid=IwAR3P-1SnvY9BanxxhBxix5EBqaUsqzEIAXvXjm6_6EIguL2l-VnyFpTtrHA

[xlix]  ד"ר אפרת שור, "למה כרופאה לא אמליץ לחסן ילדים לקורונה", בימה, 11.12.2020, https://www.bimmae.com/main/post/f8bb0d2b-86c1-4b2c-9bc3-98c34b1cfb19

[l] לייבוביץ, רעיה. “מדוע אסור לחסן ילדים– פוסט #3 Facebook, 28 Mar. 2021,” "www.facebook.com/rayaleamit/posts/3975252229228803

[li]   לייבוביץ, רעיה (16.12.21). ההימור העולמי על החיסון שגוי. להלן הסיבות. הארץ.  https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.10471803?fbclid=IwAR3Rt_LsKPOK2kaCVS4O_HE0GZtBQDEScC4LOMCjPW1xJYK18Y2VHpEX5Kw

[lii]  עמית ולדמן, "כמאה רופאים ישראלים שיגרו מכתב מחאה לממשלה: לא לחיסון ילדים נגד קורונה", N12, 11.4.21, https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2021_q2/Article-089acf1079fb871027.htm

[liii]מכתב 100 הרופאים, 11.4.21:  https://img.mako.co.il/2021/04/11/fullletter.pdf?Partner=interlink

[liv]דוח תופעות הלוואי (אפריל 2021), ועדת החקירה האזרחית.  https://4a1b9d73-4c47-4f3b-bb08-e515be8958ca.filesusr.com/ugd/3db409_998a2c3c40fa4e7799f3d16e0c2fb48b.pdf

[lv]  אלה נווה (27.4.21). "ראשית אל תזיק – תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה". עמותת חיסונים - בחירה מושכלת. https://educated-choice.co.il/video/safety-covid19-vaccine-ella-nave/

[lvi] נייר העמדה של מח"צ קורונה: מתן חיסון נגד COVID-19 לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 16, 12.4.21. https://drive.google.com/file/d/1Hfrl_mfDmNTJsyfmtWwE70gFEG2G9un8/view

[lvii]  קישור להקלטות הכנס הדיגיטאלי "נלחמים על הילדים" (26.5.21), עמותת "חיסונים בחירה מושכלת". https://www.educated-choice.com/kids/  גילוי נאות: אחד ממחברי המאמר (ד.מ.) השתתף בכנס זה.

[lviii]  הקלטת "לייב" מההפגנה: https://www.facebook.com/watch/live/?ref=watch_permalink&v=312503183735169

[lix]  הדוח "שמרני", מאחר שהוא מקבל את הנרטיב הדומיננטי לפיו יש תועלת בהזרקת התכשיר הניסיוני ביחס לאוכלוסיות בסיכון (קשישים, בעלי תחלואה קודמת במחלות קשות וכדומה), אך לא בילדים, בצעירים ובוודאי שלא תחת "התו הירוק".

[lx]  https://pecc.org.il/docpdf/positionstatement_childvac/

[lxi]  יפה שיר-רז (6.12.21). מחקר חדש מגרמניה: אפס ילדים בגילאי 5-11 מתו מקורונה. @חדשות זמן אמת https://bit.ly/3IoVpBV

[lxii]  ד"ר שרון אלרעי פרייס במענה לח"כ-לשעבר משה פייגלין (17.11.21): "אמרתי בצורה מאוד ברורה, שרוב התחלואה החריפה בילדים היא א-סימפטומטית או קלה". https://www.facebook.com/1588774412/videos/2705075593131480

[lxiii]   מיטל יסעור בית-אור (10/11/21). צוות המומחים קבע ברוב מכריע: יש להמליץ על חיסון ילדים בגילי 11-5 נגד קורונה; מתוך 75 מחברי הצוות שמייעץ למשרד הבריאות, 73 המליצו לאשר את החיסון של פייזר לילדים • טרם התקבלה החלטה אם לחסן גם ילדים מחלימים. https://www.israelhayom.co.il/health/article/5612636/

[lxiv] גלי וינר (26.10.21). הוועדה המייעצת של ה-FDA הצביעה בעד חיסון ילדים. גלובס.  https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001388752

[lxv]   מח"צ קורונה, נייר עמדה, חיסון קורונה לילדים (24.11.21).

https://pecc.org.il/docpdf/positionstatement_childvac/?fbclid=IwAR2xCEuWDO-xDQghstGgMX3Cc6z2PZdO8WemG74k9shXhNsQTxmMnrQz434

[lxvi]  Reports of flu-like symptoms after COVID-19 vaccination  Reactions Weekly. 2021; 1847(1): 4. Published online 2021 Mar 20. doi: 10.1007/s40278-021-92561-3 PMCID: PMC7978436 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7978436/

[lxvii]     נטע בר (11.11.21). אירופה עמוק בתוך הגל הרביעי: ''חייבים להגדיל את שיעור המחוסנים'' ישראל היום.  https://rotter.net/forum/scoops1/721081.shtml

[lxviii]  אסטראזנקה לחיילים, אל"מ (מי"ל) אורלי ירון, 7.12.21

https://www.facebook.com/photo/?fbid=10159613924877954&set=gm.921877792090165

[lxix]כלכליסט (15.3.21).  גרמניה, צרפת ואיטליה עצרו את השימוש בחיסוני אסטרזניקה לקורונה; הולנד ואירלנד הצטרפו לדנמרק, נורבגיה ואיסלנד שכבר הפסיקו זמנית את השימוש בחיסון של החברה הבריטית-שבדית, עקב דיווחים שמתחסנים שקיבלו אותו סבלו מקרישי דם, דימומים ותסחיפים ריאתיים, וכמה מהם מתו. https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3899135,00.html

[lxx]  "אישור חירום" ניתן לחיסון במצב בו אין תרופה למחלה, והדרך היחידה להתמודד איתה הוא טיפול מונע באמצעות חיסון. מזה תקופה ארוכה מתפרסמים דיווחים לפיהם קיימים פרוטוקולים יעילים לטיפול במחלה (למשל, עם הידרוקסיכלורוקווין, איברמקטין , ו/או תוספי ויטמין C, D ואבץ), ידוע במיוחד "הפרוטוקול של ד"ר זלנקו". אין ביכולתנו להעריך טיפולים אלה, אולם במידה והם יעילים, ולו במידה מסויימת, היה אמור להילקח "אישור החירום", כך שמחברות הפארמה היה נדרש הליך תקין ומלא עד לאישור החיסון, שלא כתהליך הפרוביזורי הנוכחי.

[lxxi]  5.3.6-postmarketing-experience.pdf (61ad43a4a7d4b80007e280d4--i-do-not-consent.netlify.app)

[lxxii] יפה שיר-רז (1.9.09). אזהרה: "החיסון לשפעת החזירים עלול להיות מסוכן". מנטה.  https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3770098,00.html

[lxxiii]https://openvaers.com/index.php?fbclid=IwAR3M0Aw2bN6OEcEcz1YH_6r42pdlDZ5VaizTfEhag_TQrMSxxECzbI7y0cA

[lxxiv]  https://openvaers.com/covid-data

[lxxv] https://openvaers.com/images/r18hs017045-lazarus-final-report-20116.pdf

[lxxvi]  יפה שיר-רז (9.12.21). מערכת ה-VAERS האמריקאית: 52 דיווחים על מקרי מוות בילדים – 46 מתוכם בחיסון פייזר. זמן אמת. https://bit.ly/3IzgFEZ 

[lxxvii] יפה שיר-רז (17.12.21). ה-CDC מדווח על 8 מקרי מיוקרדיטיס בילדים בני 5-11 לאחר חיסון פייזר. 58 דיווחים על תופעות לוואי בגילאים אלה סווגו כחמורות | https://bit.ly/3p4mvqr

[lxxviii] https://www.the-people-committee.com/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%90%D7%99

[lxxix] https://www.the-people-committee.com/_files/ugd/3db409_e6f4bfd39ca24558a6f6473598a79840.pdf

[lxxx]  פרוייקט העדויות – הסרט המלא (עברית) (3.10.21) https://educated-choice.co.il/video/vax-testimonies/

[lxxxi]http://medlawportal.com/adversearena.asp?fbclid=IwAR1SBldASGYfMMMpPRIZV5qHyVZv_zKCtW36WzSaJMHJ_4ATgnMf-7R0X8w </