עלון מס' 23, מרץ 2022
בעין המשפט - מינוי אפוטרופוס נוסף בהורות משולשת
בע"מ 821/21 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 10.5.2021).

מינוי אפוטרופוס נוסף בהורות משולשת/ עו"ד נורית דסאו

בית המשפט העליון פסק לאחרונה לדיון בתיק בו נתבקשו לאורכו דרכים שונות להכרה במודל של "הורות משולשת".

המבקשים 1 ו-2, גברים בני זוג, הביאו לעולם תאומים אשר נוצרו מזרעם ומביציות מתורמת והושתלו ברחמה של המבקשת 3. לפי בדיקה גנטית אחד מהם הוא בנו הגנטי של המבקש 1 והאחר הוא בנו הגנטי של המבקש 2, ובהתאם לכך ניתנו פסקי דין לאבהות, אשר נרשמה במרשם האוכלוסין. כלומר, לכל אחד מהקטינים יש אב רשום בהתאם לזיקה הגנטית, ואם רשומה.

תחילה, המבקשים הגישו לבית המשפט לענייני משפחה[1] תביעה למתן פסק דין שיצהיר על הורות "משולשת" של המבקשים, כך שכל אחד מהמבקשים 1 ו-2 יירשם כאב גם של הקטין שהוא אינו הורהו הגנטי, וזאת מכוח ההסכמות ביניהם. בית המשפט דחה את התביעה בקובעו שהדין הישראלי אינו מכיר בהורות הנוצרת מכוח הסכמה בלבד, לא כל שכן בנסיבות של הורות משולשת. עם זאת, בית המשפט ציין שככל שההורים הרשומים יבקשו להקנות זכויות אפוטרופסות לבן הזוג שאינו רשום כהורה, "הרי שמדובר בסעד פחות מרחיק לכת", ובית המשפט ידון בכך "בהתאם לדין ולטובת הקטינים".

בהמשך לכך, המבקשים הגישו לבית משפט לענייני משפחה[2] תביעה למינוי כל אחד מהמבקשים 1 ו-2 לאפוטרופוס נוסף לקטין שאינו רשום כילדו, בהסתמך על הסכמות הצדדים ועל כך שהדבר משקף את המציאות בפועל. היועץ המשפטי לממשלה  התנגד לבקשה בנימוק שהדין לא מאפשר מינוי אפוטרופוס נוסף בנסיבות אלה, וכי הדבר אינו נדרש לטובת הקטינים.

בית המשפט לענייני משפחה קבע תחילה שנסיבות המקרה אינן עונות על התנאים שבחוק באשר למינוי אפוטרופוס נוסף, לו מאחר וההורים הקיימים ממלאים תפקידם כהלכה. תסקיר שהוגש לבית המשפט המליץ באופן דומה שבנסיבות דנן אין צורך במינוי אפוטרופוס נוסף. עם זאת, לבסוף בית המשפט נסמך על העובדות שביסוד התסקיר שהוגש לו ותמונת החיים של הקטינים העולה ממנו, אך קבע שבנסיבות דנן יש הצדקה, ואפילו הכרח, לסטות מהמלצת התסקיר בבחינת טובתם של הקטינים. נימוק נוסף אשר הטה את הכף לעבר קבלת התביעה היה היות הסעד המבוקש הפיך ואינו מרחיק לכת כמו הגדרת הורות, כאשר ככל ויהיה צורך בביטול האפוטרופסות ניתן יהיה לעשות כן בהתאם להוראות הדין.

ואולם, צווי האפוטרופוסות בוטלו על ידי בית המשפט המחוזי[3] שקיבל את ערעור היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט המחוזי קבע שמינוי אפוטרופוס נוסף לקטין יכול להיעשות רק במקרים המסוימים המפורטים בחוק, וכי סעיף 68(א) לחוק לא בא לאפשר הרחבה של האפשרויות למינוי כזה שעה שמדובר במצב שבו לקטין שני הורים כשירים ומתפקדים הדואגים לכל צרכיו ופסק ש"בנסיבות מקרה דנן, שעה שלכל קטין שני הורים נפלאים הדואגים לכל צרכיו, אין הצדקה לשימוש בסעיף זה". בית המשפט הוסיף וקבע שהחיסרון שמינוי זה עלול אולי להביא בעתיד, לדוגמה במקרה "שהחבילה תתפרק" או שיתגלעו חילוקי דעות בין שלושת האפוטרופוסים, עולה על היתרון במינוי כיום מבחינת טובת הקטינים; שהגם שמינוי כזה יקל אולי בענייני פרוצדורה, הרי הוא לא יוסיף דבר מהותי לקטינים; שבמצב המשפטי בארץ שאינו מכיר כיום בהורות משולשת, התועלת שתצמח לקטינים אם גם בן זוגו של ההורה ימונה כאפוטרופוס לא תביא לשוויון בין האחים וכי הוודאות בטיב הקשר בין בן הזוג לבין הקטין שאינו ילדו הביולוגי, תיבחן במעשיו והתנהלותו בפועל ולא בתווית הפיכה של אפוטרופוס.

בקשת המבקשים לרשות ערעור נדחתה על ידי בית המשפט העליון,[4] אשר ראה את השאלה שהליך זה מעלה כשאלת פרשנות "רגילה" של הוראת סעיף 68(א) לחוק ויישומה בנסיבות הענין, ולא כשאלה עקרונית של הכרה, או אי-הכרה, במודל של "הורות משולשת" בדין הישראלי. בית המשפט קבע שפרשנות בית המשפט המחוזי לסעיף זה מעוגנת היטב בלשון החוק ובתכליתו, וכי פסק דינו של האחרון אינו שולל את האפשרות של שימוש בסעיף זה לחוק למינוי אפוטרופוס נוסף לקטין, מקום שהדבר נדרש לדעתו "לשמירת ענייניו של קטין", אלא נסמך על העובדה שבנסיבות המקרה לא מתקיים התנאי הבסיסי שבסעיף של נזקקות הקטין למינוי אפוטרופוס נוסף. בית המשפט הוסיף שרצונם המובן של המבקשים בהכרה במבנה המשפחתי בו בחרו צריך להתברר בהליך אחר ובטעמים אחרים מאלה של הליך לפי חוק הכשרות המשפטית.



[1] תמ"ש 11524-12-17.

[2] תמש (ת"א) 1540-12-18‏ פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו 31.12.2019).

[3] עמש (ת"א) 52453-02-20 היועץ המשפטי לממשלה נ' א' (פורסם בנבו 7.1.2021).

[4] בע"מ 821/21 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו 10.5.2021).