עלון מס' 23, מרץ 2022
בעין המשפט

תמ"ש 57149-10-17 פ' ב' ג' נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 24.5.2020).

קשרי אחאות בין בנות החולקות מטען גנטי משותף הגדלות באותה מסגרת משפחתית/ עו"ד נורית דסאו

שאלת ההכרזה על קשרי אחאות בין שלוש בנות החולקות מטען גנטי משותף והגדלות באותה יחידה משפחתית הגיעה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. באותו עניין, התובעים – זוג גברים, עתרו לבית המשפט בבקשה להכריז על קשרי אחאותן של שלוש בנותיהם בהתבסס על המטען הגנטי המשותף אותו הן חולקות, בטענה שהוכחת קשרי המשפחה אותן הן חולקות מהותית לשם המשך גידולן כאחיות. שלוש הבנות נולדו במסגרת הליכי פונדקאות מאותה תורמת ביצית אנונימית - אחת מזרעו של התובע 2 ושתיים מזרעו של התובע 1, כאשר יחסי ההורות עם ההורה הלא גנטי כוננו על ידי בית המשפט באמצעות צו אימוץ וצו הורות פסיקתי. שלוש הבנות רשומות כמרשם האוכלוסין כבנותיהם של התובעים.

המדינה התנגדה למתן פסק דין הקובע אחאות. לטענת המדינה, על אף קיומו של קשר גנטי בין הבנות לבין תורמת הביציות, הרי שבמסגרת ההליך מתנתק - על פי הוראות חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 - כל קשר הורי-משפטי בין תורמת הביציות לבנות, ולכן לא ניתן לקבוע כל קשר אחר בין הבנות מושא ההליך, אף לא קשר של אחאות. המדינה טענה שהקטינות הן אמנם אחיות לכל דבר ועניין, כאשר קשר האחאות מתקיים ביניהן מכוח צו האימוץ וצו ההורות הפסיקתי המקימים את קשרי המשפחה ביניהן כתוצר של החיים המשותפים, הטיפול ההורי המשותף והקשר הרגשי ביניהן, אך לצד זאת טענה שאין צורך להידרש לשאלת הקשר הגנטי ביניהן והביעה התנגדות נחרצת למתן פסק דין הקובע אחאות.

בפסק דינו בית המשפט הפריד בין זיקת ההורות ובין זיקת האחאות. בעבר, כאשר היחידה המשפחתית המסורתית הקלאסית היתה בבחינת מודל משפחה בלעדי, ההורות היתה מוכרת אוטומטית מכוח הלידה והילדים - הנושאים את המטען הגנטי של שני ההורים - היו מוכרים מתוקף כך כאחים ביולוגיים מלאים. כיום המציאות השתנתה וקיימים מודלים נוספים ומגוונים של תאים משפחתיים, כמו לדוגמה משפחות חד מיניות, ויכולה להידרש התערבות של בית המשפט להכרה ביחסי הורות. ואולם, הכרה משפטית זו בקשר בין ההורה והילד אינה מביאה בהכרח להכרה בקשרי אחאות בין כלל הילדים של אותם הורים, ובנוסף, קשרי אחאות יכולים להיווצר בנפרד גם מבלי שנוצרה כלל הורות משותפת. לכן, על רקע הפרדה אפשרית זו בין זיקת ההורות ובין זיקת האחאות, מתעורר הצורך בהכרה בקשרי אחאות כקטיגוריה משפטית נפרדת. קשרי אחאות כאלו עדיין לא הוגדרו כבעלי מעמד עצמאי ונפרד על ידי מערכת המשפט הישראלית ועדיין לא זכו להכרה והגנה מצידה.

בית המשפט הדגיש שקשר האחאות הוא חלק מזהות אדם, אשר ביחד עם שייכות ויצירת קשר המשפחתי בונה את האדם ואת רשת הביטחון בהמשך חייו הבוגרים, וכי שיוך האחאות והגדרתו מאפשר שמירה על יציבות המשפחה והמוסר, ומאפשר להתחקות אחר המטען הגנטי ויצירת זהות.

בית המשפט נפנה עתה לבחון מה מקים קשרי אחאות הזכאים להכרה והגנה משפטית. בית המשפט קבע שהזיקה הגנטית היא נקודת המוצא לקשר, ומהווה כר לרקימת יחסים עם ילד או אדם אחר שעימו חולקים יסוד פיזי בעל השלכות רגשיות משמעותיות; אך עם זאת, הזיקה הגנטית אינה חזות הכל, ולצורך כינונם של אותם קשרי אחאות נדרשת בנוסף גם כוונה מתכתחילה להקים תא משפחתי שאליו יובאו הילדים מתוך מטרה לגדלם כאחים. או אז החיים המשותפים, הטיפול ההורי המשותף והקשר הרגשי בין הילדים יוצרים קשרי משפחה, המעוגנים על ידי צווי בית המשפט. בית המשפט המשיך וקבע שבכל מקרה בו ניתנים צווי הורות, נוצרים קשרי אחאות בין הילדים באותו תא משפחתי, אף ללא קשר לזהות מטען גנטי.

לבסוף קבע בית המשפט שאין לו אלא לשקף את המציאות בה חיות הקטינות, כי קיימים קשרי אחאות בין שלוש הבנות הן מבחינה גנטית והן מבחינה משפטית, וכי זכותן שיוכרו כאחיות לכל דבר ועניין היא נפרדת ואינה תלויה בהוריהן.