עלון מס' 23, מרץ 2022
דבר העורכת

קוראות וקוראים יקרות ויקרים,

שנת 2022 נפתחה עם התפשטותו של הגל החמישי של מגפת נגיף הקורונה החדש, אשר החל בישראל, כזכור, עם המקרה הראשון של אדם שחלה ב- Covid-19 ב- 27.2.2020 לאחר חזרתו מאיטליה. מאז חווינו עליות וירידות בהתפשטות הנגיף, שהתבטא במספר המאומתים לנגיף – מספר שעלה עם תחילת כל גל ונסוג לקראת סיומו. לאחרונה החלו לדבר על גל שלישי של המגיפה, אשר מאפייניו עדיין אינם ברורים עד תום. בהיבט של זכויות אדם לוו הגלים השונים במגבלות שהוטלו על הציבור בישראל, במטרה למנוע את התפשטות הנגיף ובין היתר גם את קריסת מערכת הבריאות – שתצטרך להתמודד עם תחלואה גואה בעקבות כך – יחד עם המשך הספקת שירותי בריאות לפונים ללא קשר לנגיף הקורונה. נטען כנגד המגבלות השונות שהוטלו בהיותן פוגעות בזכויות אדם חוקתיות, בין היתר, כלפי הסגרים שהוטלו בשלושת הגלים הראשונים, כלפי התקנת התקנות לשעת חירום או כלפי מדיניות החיסונים שלוותה במגבלות משמעותיות כלפי מי שבחר לא להתחסן. בהיבט הרפואי והאפידמיולוגי לוו הגלים השונים, בין היתר, בהתפתחות ווריאנטים חדשים לנגיף הקורונה החדש, כמו: וריאנט אלפא, וריאנט בטא, ווריאנט דלתא ועוד. ב־ 23.11.2020 זיהה המכון למחלות מדבקות בדרום אפריקה וריאנט חדש של קורונה שקיבל את השם אומיקרון ודיווח עליו כבר למחרת לארגון הבריאות העולמי. מדובר בזן חדש נוסף, שהתפתח עקב שינוי אקראי בקוד הגנטי של הנגיף. שינוי זה מתרחש לרוב בתהליך השכפול הטבעי של הנגיף כאשר יש שיבוש של מנגנוני בקרה יעילים, למשל כאשר הוא מתרחש אצל אדם שמערכת החיסון שלו ירודה. מאז גילוי מוטציה זו נחקר זן האומיקרון בניסיון ללמוד על מנגנוני פעולתו, ההסתמנות הקלינית של המחלה לה הוא גורם, קצב התפשטותו, תגובתו לחיסון הקיים ועוד. תהליך זה נועד, בין היתר, להתאים את מדיניות הבריאות הגלובלית והמקומית, כולל מדיניות החיסונים והמגבלות השונות, כמו מגבלת טיסות ועוד. לאחר שוועדת המומחים של ה- FDA המליצה על מתן חיסוני קורונה לילדים בגילאי 5-11,  ולאחר דיון שקיים צוות הטיפול במגיפות והצוות המייעץ לחיסוני הקורונה בישראל, הוחל בחיסון קבוצת ילדים בטווח גילאים זה גם בישראל. בנוסף, אישר מנכ"ל משרד הבריאות מתן מנת חיסון רביעית לאוכלוסיית בני ה-60 ומעלה וצוותים רפואיים ב- 2.1.2022. הדבר נבע מנתונים לגבי ירידה בחיסוניות (waning immunity) בייחוד לאחר 4 חודשים מהחיסון השלישי, מנתוני התפשטות נגיף האומיקרון, המצביעים על היקף הדבקה גדול  ההולך ומאמיר והבטיחות הגבוהה של החיסון. יחד עם זאת, הובעה ביקורת נוקבת על המדיניות המהוססת הננקטת בישראל בכל הנוגע לבלימת התפשטות המגפה בשלב זה בהקשר של מניעת התקהלויות, שבו הצטבר ניסיון של התמודדות עם התפשטות המגפה לאורך תקופת זמן משמעותית של שנתיים כמעט. במעריב, למשל, פורסם ב- 4.1.2021 במדור "הנבחרת דעות" נכתב תחת הכותרת: "אין זמן ויש לפעול מהר: הטיפול במשבר הקורונה הוא לא עניין לפוליטיקאים אלא למנהלים", כי מדיניות הממשלה מצביעה על "חוסר ניסיון וחוסר יכולת ניהולית מינימלית".

קצב האירועים בשנתיים האחרונות הוא ללא ספק חסר תקדים. אנחנו ממשיכים ללמוד על הנגיף, על אופן התפשטותו, מדיניות בדיקות וקטיעת שרשראות הדבקה ועד לחיסונים ותרופות חדשות. קבלת ההחלטות הנדרשת בתנאי אי וודאות דורשת שיח בין מומחים ומקבלי החלטות. שיח זה צריך להיות שקוף ומשתף ככל האפשר. הכללת דיסציפלינות מגוונות בתהליכים היא קריטית, כולל מתחומים של מדעי הרוח והחברה. הניסיון מראה כי תהליך המבוסס על אמון משפיע גם על ההיענות של הציבור. אמון יכול להבנות בין היתר גם באמצעות ייצוג נכון יותר של חלקים שונים של האוכלוסייה. קבינט המומחים וצוות הטיפול במגיפות מקיימים דיונים מעמיקים, כאשר המלצותיהם משמשים את מקבלי ההחלטות. חשוב שדיונים אלו יהיו שקופים כלפי הציבור ושהצוותים ישקפו דיסציפלינות מגוונות תוך ייצוג של האוכלוסייה.

 

קריאה מהנה,

לימור.