עלון מס' 22, מרץ 2021
מוסדות ואישים - ארגון הבריאות העולמי ופועלו בזמן הקורונה

ארגון הבריאות העולמי ופועלו בזמן הקורונה/ ד"ר רותם ויצמן 

ארגון הבריאות העולמי (להלן: הארגון) הוקם בתאריך 7 באפריל 1948, יום שבו צויין יום הבריאות העולמי. חברי הארגון מייצגים למעלה מ- 150 מדינות ברחבי העולם, והארגון מונה למעלה מ-7000 חברים. לארגון יש שישה משרדים אזוריים ומקום מושב הנהלת הארגון הוא בג'נבה, שוויץ.

הארגון הוקם במטרה לעזור למדינות החברות בארגון בפרט ולכל האנשים בכלל להגיע לרמת הבריאות הגבוהה ביותר שניתנת להשגה.[1] להשגת מטרה זאת מנדט הארגון היא סנגור על בריאות לכל ומעקב ופיקוח על אירועי בריאות שונים.[2] ארגון הבריאות גם מתאם סיוע באירועי אסונות ואירועים המסכנים את בריאות הציבור.

חלק נוסף של עבודת ארגון הבריאות הוא קידום המודעות לבריאות ולהנחיות לקידום הבריאות.[3] נושאים שונים שארגון הבריאות קידם הם: עידוד חיסונים, שמירה על היגיינה, תזונה ותזוזה, הנקה ולאחרונה גם חבישת מסכות ושמירה על כללי הריחוק החברתי במגיפת COVID-19.

לקידום מטרותיו ארגון הבריאות העולמי פועל בתחומים מרכזיים והם:

1.     מחלות מידבקות

2.     מחלות שאינן מדבקות ובריאות הנפש

3.     בריאות משפחתית וקהילתית

4.     פיתוח בר-קיימא וסביבות מקדמות בריאות

5.     טכנולוגיות בריאות ותרופות

6.     פיתוח מדיניות

בעזרת ההשקעה בתחומים אלו הארגון מקדם את ארבעת עמודי התווך שלו:

1.     הדרכה ברחבי העולם לבריאות

2.     פיתוח עולמי של סטנדרטים משופרים לקידום בריאות

3.     שיתוף פעולה עם ממשלות בחיזוק תוכניות הבריאות הלאומיות ופיתוח טכנולוגיות, מידע

4.     סטנדרטים בריאותיים משופרים

חשוב לציין בהתייחסות לקידום הבריאות, שכחלק מהאומות המאוחדות, לארגון הבריאות העולמי אין יכולת פעולה אמיתית פרט למתן הנחיות והמלצות למדינות החברות בו. כלומר, ארגון הבריאות לא יכול לחייב מדינה להתמודד עם מחלה בצורה מסוימת, אלא לתת המלצות בלבד כאשר הנהגת המדינה יכולה להחליט אם היא מסכימה לכך או לא. בנוסף לכך החברות בארגון היא וולונטרית וכל מדינה יכולה לעזוב כרוצה, כפי שקרה בקיץ 2020 כשבזמן כהונת טראמפ כנשיא ארה"ב, היא עזבה את החברות בארגון.[4]

בראש הארגון עומד מנכ"ל שנבחר באספה הכללית כל 5 שנים. האספה נבחרת בדרך כלל בחודש מאי של כל שנה ובוחרת גם 34 נציגים לוועד המנהל לתקופת כהונה של 3 שנים. בפגישה השנתית האספה מאשרת את תוכנית העבודה השנתית ואת התקציב שלה. בתקופה זאת עומד בראש ארגון הבריאות העולמי תאודורוס אדהונם שנכנס לתפקיד ביולי 2017. התקציב של הארגון הוא מתרומות בלבד ועומד קרוב ל-5 מיליארד דולר.[5]

הטיפול במגיפת הקורונה

כאחד מהגופים המרכיבים את האומות המאוחדות, ארגון הבריאות העולמי לקח את ההובלה ואת ההכתבה של דרכי ההתמודדות עם מגיפת COVID-19. חשוב לציין שזאת לא הייתה הפעם הראשונה בה טיפל ארגון הבריאות העולמי וניתן לראות את פועלו גם בהתפרצות שפעת החזירים ובהתפרצות האבולה במערב אפריקה.

ארגון הבריאות העולמי עודכן דרך התקשורת בסין על נגיף לא ידוע שגורם לדלקת ריאות ב-31 בדצמבר 2019. ב-11 בינואר 2020 הארגון קיבל לראשונה את הפרופיל הגנטי של הוירוס ובמקביל המשיך לקבל הודעות על התפרצות במקומות נוספים. בעקבות הדיווח, ב-16 בינואר 2020 דיווח ארגון הבריאות העולמי לראשונה על התפרצות מגיפה וב-20 בינואר הוצאו לראשונה הנחיות בדבר כללי התנהגות עם הופעת תסמינים.

ב-11 במרץ 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על COVID-19 כמגיפה עולמית, ויומיים לאחר מכן דווח שאירופה נעשתה מוקד המגיפה עם מספר מתים רב יותר מכל מקום אחר. פחות מחודש לאחר מכן, בתאריך 4 באפריל 2020 דווחו על יותר ממיליון מקרים של COVID-19 בעולם.

מאז ארגון הבריאות העולמי מנפיק עדכונים והנחיות להתמודדות עם הקורונה, כמו:[6]

1.     6 באפריל 2020 – עדכון על החשיבות השימוש במסכות;

2.     7 באפריל 2020 – הנחיות לאנשי דת להתמודדות עם הקורונה;

3.     15 באפריל 2020 – הנחיות ספציפיות לחודש הרמדאן;

4.     16 באפריל 2020 – הנחיות לסגרים ולשיקולים שצריכים לקחת בחשבון בקביעתם;

5.     18 באפריל 2020 – עידוד הקמפיין "הישארו בבית";

6.     20 באפריל 2020 – תחילת פעולה למען חיסון לכל העולם.

7.     24 באפריל 2020 – עדכון בדבר היעדר מידע מספק כדי לאפשר דרכון לאנשים שחלו כבר בקורונה;

8.     15 במאי 2020 – דיווח על תסמונת ריאתית רב מערכתית שנגרמת בילדים;

9.     6 ביוני 2020 – פורסם עדכון על השימוש במסכות;

10.   16 ביוני 2020 – ברכה על תוצאות ראשוניות לפיהן דקסומטזון יכול לעזור לחולים קשים ב-COVID-19.

11.   במהלך חודש ינואר 2021 יצא ארגון הבריאות העולמי בהודעה שיש לוודא חלוקה שוויונית בין המדינות השונות, כך שגם מדינות עניות יוכלו לקבל חיסונים. הודעה זו לוקחת בחשבון את הקלות היחסית בהתפשטות הנגיף למקומות שונים בעולם בשל המוביליות של אוכלוסיות בעידן הכפר הגלובאלי. לפיכך, כדי למנוע התפרצויות חוזרות ונשנות של הנגיף יש למנוע מצב שבו אוכלוסיות במדינות מסוימות לא יחוסנו. הדבר ימנע גם פגיעה כלכלית עקב הצורך בהמשכיות הקשרים המסחריים בין המדינות השונות.

ארגון הבריאות העולמי, המפרסם נתונים עדכניים באופן שוטף, מהווה מקור מידע עבור החוקרים נושא זה ברחבי העולם. בנוסף, ארגון הבריאות העולמי ייצר שיתופי פעולה בין מספר רב של מדינות, כדי לתרום לבלימת התפשטות הנגיף במדינות השונות, ובעיקר במדינות המתפתחות – חסרות האמצעית, כדי שאוכלוסייתם לא תסבול מכך ותשאר מאחור בקבלת הטיפול. בין היתר, נעשה גם תיווך לאספקת תרופות אנטיויראליות לטיפול באנשים החולים.



[1] רשום במילים דומות בחוקת הארגון.

[2] כמו מגפת הסארס, אבולה, שפעת החזירים ו-COVID-19, בנוסף לכך מעקב אחר מחלות שונות כמו HIV.

[3] ניתן לראות זאת בפרסומים לקמפיינים שקידם ארגון הבריאות העולמי: https://www.who.int/about/history/publications/9789240560277/en/

[4] מתוך האתר וואלה: לאחר איומי טראמפ: ארה"ב עוזבת רשמית את ארגון הבריאות העולמי, https://news.walla.co.il/item/3372283

[5]

[6] המידע לקוח מהאתר של ארגון הבריאות העולמי ומהדיווחים שהם מסרו: https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/interactive-timeline?gclid=Cj0KCQiAwMP9BRCzARIsAPWTJ_Gn_8RR6xYt_lmfjZMJIhDbvn69DM2v9yFV93jKTkpveA6_e_dwDHcaAjxLEALw_wcB#event-160