עלון מס' 22, מרץ 2021
פרידה מבני משפחה בזמן קורונה

פרידה מבני משפחה בזמן קורונה/ ד"ר גילה יעקב*, ד"ר אורית גולן** וד"ר שני ברוש*** 

הרפואה המודרנית האריכה את תוחלת החיים ויחד עם זאת את תקופת הגסיסה, כתוצאה מכך תקופת סוף החיים יכולה להמשך לאורך זמן. אוכלוסיית הזקנים מתאפיינת בכך שבסוף חייהם זקנים רבים סובלים משתי מחלות כרוניות או יותר (מחלת לב וריאות, מחלת כליות כרונית, סרטן, דמנציה וכדומה). בנוסף, מתמודדים הם עם מגוון סימפטומים פיזיים ונפשיים, שמורכבותם גוברת עם קיום תסמונות גריאטריות, כגון: ירידה קוגניטיבית, דיכאון, נפילות, אי-שליטה על הסוגרים, רגישות יתר לתרופות וסיבוכים נלווים כתוצאה מהתערבויות רפואיות. בנוסף לכך, הגיל השלישי מתאפיין בבעיות סוציאליות, הכוללות מצוקה כלכלית, בדידות חברתית וריבוי אובדנים בשנים האחרונות לחיים. כמו כן, הזקן ומשפחתו נפגשים עם מערכת רפואית מורכבת ורבת מטפלים. מעת לעת, קיים חסר ברצף טיפולי ברור. עוד יש לציין, שמרבית הזקנים מתגוררים בקהילה ומעדיפים לסיים את חייהם בביתם, אך בפועל רובם נפטרים בבית חולים או בבית אבות[1]

עם התקדמות המחלה וההבנה כי המוות קרב, מתרחשים תהליכי פרידה ברמה הנפשית והרוחנית בקרב החולה וקרוביו, תהליכי הפרידה שעוברים חולים ומשפחותיהם בטרם הפטירה מכונים  "אבל מקדים" -Anticipatory grief. ה"אבל המקדים" הינו תהליך הפרידה של החולה מהעולם ופרידה של בני המשפחה מהחולה.[2]

 

הגישה הרווחת היום כי פרידה הינה חלק מטיפול פליאטיבי.[3] עוד ידוע, כי פרידה ראויה מאפשרת סגירת מעגלים למטופל ולבני משפחתו ומסייעת בתהליך עיבוד האבל.[4][5] על פי ארגון הבריאות העולמי הטיפול הפליאטיבי מוגדר כגישה טיפולית המשפרת איכות חיים של חולים ובני משפחותיהם, בעיקר (אולם, לא רק) במצבים של מחלות חשוכות מרפא באמצעות מניעת סבל, הקלה על סבל, על ידי זיהוי סימפטומים, טיפול בכאב וטיפול בבעיות גופניות, נפשיות או רוחניות.[6]

 

בעת הזו, מגיפ ת הקורונה מאתגרת את יישום תהליכי הפרידה באופן כללי וגם בהגדרתם כחלק מטיפול פליאטיבי. בספרות,[7] מתואר את שאנו מכירים מקרוב: צוותים מטפלים הנתונים בעומס, מעניקים טיפול למטופלים המצויים בבידוד חברתי, תוך שהם לבושים במסכות הגנה. הטיפול חסר תקשורת ישירה ומשרה מצוקה, העלולה להחמיר אף יותר כאשר המטופלים נמצאים בימיהם האחרונים, בהם עולה הצורך להיפרד כיאות. הליך פרידה מבן משפחה, המהווה בסיס לטיפול ראוי, הופך בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה לדילמה אתית, כאשר מחד הצוותים שרויים בעומס רב ואינם פנויים לתקשורת פנים אל פנים, ובו בזמן קיים קושי בהכנסת בני משפחה מחשש שידבקו מקורונה, ומאידך אין למטופל בסוף חייו יכולת פרידה ראויה משני הצדדים. על מנת לתת מענה למצב אתי מורכב זה הומלץ לגייס את האמצעים הטכנולוגיים, כגון טלפונים חכמים או טאבלטים.

המצב האתי של מצוקה מוסרית הוגדר כמצוקה פסיכולוגית, בו האדם מוגבל מלעשות את הנכון בעיניו.[8] הקונפליקט המוסרי תואר על ידי ז'אן פול סארטר בשנת 1957 כניגוד התחייבויות - "להיקרע בין שני סוגים של מוסר: אחד מוגבל, אך יעילותו בטוחה ... האחר בהיקף רחב בהרבה, אך יעילותו אינה בטוחה".[9] מצוקה מוסרית וקונפליקט מוסרי הם ביטויים בעלי מאפיינים דומים הכרוכים בתחושת עצב על חוסר היכולת לפעול על פי הראוי מבחינת סטנדרטים מקצועיים, אמונות דתיות ועוד.[10]

סוגית פרידת החולה מבני משפחתו הוכרעה במדיניות בתי חולים רבים בארה"ב, מדיניות שגרסה שאין לאפשר כלל ביקורים של בני משפחה במהלך המגפה.[11]בישראל, ניתן מענה יצירתי בדמות ארונות שקופים, באמצעותם ניתן לבני משפחה להיפרד מחולה שניפטר.[12]. כמו כן, נעשה שימוש באמצעים דיגיטליים כגון טלפונים חכמים.

בבית חולים "כרמל" שבחיפה, בדיון בפורום האתיקה בו אנו חברות, נדונה השאלה האם וכיצד לאפשר פרידה של המטופל מבני משפחתו. עצם העלאת הנושא לדיון אפשר לצוותים לשתף את נקודת מבטם ולהקל במעט על המצוקה המוסרית. במסגרת הדיון עלו מספר אפשרויות ורעיונות כיצד ניתן לאפשר פרידה ראויה, למרות מסגרת הזמנים המוגבלת בביקורי המשפחות ואמצעי המיגון היוצרים חיץ פיזי בינם לבין המטופל.  בנוסף, עלו רעיונות כיצד לאזן בין  שמירה על בריאות הכלל וצמצום הדבקות למול שמירה על כבוד האדם בפרידה, כגון: להביא למטופל תמונה של בני משפחה, ליצור קשר עם המשפחה באמצעות וידאו או טלפון, לאפשר קבלת הודעה קולית או סרטונים בטלפון של המטופל או בן המשפחה, הודעה מנחמת ואוהבת שהאדם החולה יוכל להקשיב לה שוב ושוב, או שהצוות הרפואי יוכל להשמיע לו, להקליט בני משפחה – כך שיוכלו להעביר מסר של הודיה לאדם החולה, לדבר על מה הוא עבורם וכדומה. תמונות אלה יכולות להיות חשובות לבני המשפחה בהמשך תהליך עיבוד האבל. ההבנה כי לכל משפחה יש תפיסות שונות, מנהגים ואמונות שונות, האירה היבטים שונים ומאתגרים עימם נדרשים הצוותים להתמודד בעת הזו, תוך הבטחת המשך רציפות הטיפול בכלל המאושפזים ושמירת על בטיחות המשפחות והצוותים. חשוב לציין, כי בדיון עלתה מורכבות לקיום ביקורים ופרידה לא רק במחלקות הקורונה, אלא בכל מחלקות בית החולים, בשעה שחשש ההדבקה קיים לגבי כל מבקר בכל מחלקה. בעקבות הדיון בפורום האתיקה מוסדו הנחיות מותאמות לביקורי פרידה ולביקורים בכלל מחלקות בית החולים בתקופת הקורונה.

 

* ד"ר גילה יעקב, PhD -האקדמית עמק יזרעאל והפקולטה לרפואה הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל

 ** ד"ר אורית גולן, (PhD)- האקדמית עמק יזרעאל

 *** ד"ר שני ברוש, (MD)- סגנית מנהל בית החולים כרמל



[1] Higginson, I.J., Sarmento, V.P., Calanzani, N., Benalia, H. & Gomes, B. (2013). Dying

at home – is it better: A narrative appraisal of the state of the science. Palliative

Medicine, 22, May. Published online before print. doi: 10.1177/0269216313487940.

[2] פלג, ג. ואוברמן, א. (2015). טיפול פליאטיבי בגיל המבוגר. בתוך: ד. פרילוצקי ומ. כהן (עורכות), עמ'295-326  גרונטולוגיה מעשית. הוצאת אשל.

[3] שם.

[4] Singer, Y, Bachner, Y.G., Shvartzman, P. & Carmel, S. (2005). Home death – the caregivers' experiences. Journal of Pain Symptom Manage, 30 (1), 70-74.

[5] Wolff J.L., Dy, S.M., Frick, K.D. & Kasper, J.D. (2007). End-of-life care: findings

from a national survey of informal caregivers. Archives of Internal Medicine,

167 (1), 40-46.

Sotgiu G, Dobler CC. Social stigma in the time of Coronavirus. Eur Respir J.

.(2020) 56:2002461. doi: 10.1183/13993003.02461-2020

[6] World Health Organization (2015). Definition of Palliative Care. https://doi.org/http://www.who.int/cancer/palliative/definition/en/

[7] Capozzo AV (2020) Dying Alone Due  to COVID-19: Do the Needs of the Many Outweigh the Rights of the Few—or the One?Front. Public Health 8:593464.doi: 10.3389/fpubh.2020.593464

[8] Jameton, A. 1984. Nursing practice: The ethical issues.Englewood Cliffs: Prentice Hall.

[9] McConnell, T. 2018. Moral Dilemmas. In The Stanford encyclopedia of philosophy, Fall 2018 ed., edited by E. Zalta.

https://plato.stanford.edu/entries/moral-dilemmas/. Accessed

[10] Lisa K. Anderson-Shaw & Fred A. Zar) 2020) COVID-19, Moral Conflict, Distress, and Dying Alone/ Journal of Bioethical Inquiry

[11] Lisa K. Anderson-Shaw & Fred A. Zar) 2020) COVID-19, Moral Conflict, Distress, and Dying Alone/ Journal of Bioethical Inquiry

[12] הארץ,8.4.20 ארון מתים שקוף וחליפות מגן: כך יאפשרו למשפחות חולי קורונה להיפרד מיקיריהן,הארץ-3.4.20