עלון מס' 22, מרץ 2021
התמודדות עם הגברת מצבי סיכון של ילדים ובני נוער נוכח מגפת הקורונה
התמודדות עם הגברת מצבי סיכון של ילדים ובני נוער נוכח מגפת הקורונה: סקירה בין-לאומית/ יואה שורק, איה אלמוג-זקן, לילך זוהר, פידא ניג'ם-אכתילאת וענת גלעד*

ב-11 במארס 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מחלת ה-COVID-19 כעל מגפה עולמית (פנדמיה) והעריך כי שיעור ניכר מכלל אוכלוסיית העולם יידבק בנגיף קורונה. אי-לכך, מדינות ברחבי העולם, ובהן ישראל, הכריזו על מצב חירום והודיעו על הגבלות והנחיות שמטרתן ליישם את עיקרון הריחוק החברתי (social distancing) אשר נועד להאט את התפשטות התחלואה. כתוצאה מכך, יחידים ומשפחות שוהים זמן ממושך בבתיהם ולרוב אף לא יוצאים למסגרות עבודה, לימודים ופנאי. לצד ילדים ומשפחות שמשבר הקורונה ומדיניות ההגבלות אולי היטיבה עימם, למשל בכך שאפשרה זמן לבילוי משפחתי ולפעילות פנאי, במשפחות אחרות לשילוב בין חרדה קיומית ללחצים בריאותיים, כלכליים ומשפחתיים יש פוטנציאל לפגיעה בהתפתחותם של ילדים ובני נוער וברווחתם הנפשית, ואף ליצירת מצבי סיכון וסכנה.[1]

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון הזמינו סקירה בין-לאומית מצוות ילדים ונוער בחטיבת המשפחה במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בנושא ההתמודדות עם הגברת מצבי סיכון של ילדים ובני נוער נוכח מגפת הקורונה.[2] מאמר זה מביא את עיקרי הממצאים והתובנות מן הסקירה. הסקירה נערכה ביולי 2020 והתבססה על מידע מאתרי אינטרנט של ממשלות ושל ארגונים חברתיים מקומיים ובין-לאומיים, וכן על מסמכים רשמיים שלהם.[3]

הסקירה התמקדה בשישה אתגרים מרכזיים בחייהם של ילדים ובני נוער שהועצמו נוכח משבר הקורונה:

1.     קשיים בתחום הלימודי: שיבוש הפעילות הבית ספרית גרם למעבר מזורז ללמידה מרחוק בסביבה דיגיטלית. לצד היתרונות הטמונים בשינוי זה עלולות להיות לו השלכות שליליות על מצבם הלימודי של תלמידים, למשל פגיעה במוטיבציה ובהשקעה בלימודים בטווח הארוך, ועל הרחבת הפערים הקיימים, בין השאר עקב היעדר שוויון בנגישות למשאבים חומריים וחברתיים, כמו למחשב ולסביבת עבודה שקטה המאפשרת ריכוז ולמידה, והיעדר פניות וכישורים של ההורים להדרכת ילדיהם בלמידה מרחוק. קושי אחר נוגע להשבתת מערך החינוך המיוחד אשר עלול להוביל לנסיגה בהתפתחות הילדים ובהישגיהם ולהביא לביטויי התנהגות קשים.[4]

2.     עלייה במספר הילדים החווים מצוקה נפשית והמצויים בסיכון לאובדנות: ילדים עלולים לחוות מצוקה רגשית וחרדה בשל חוויית האיום הקיומי שהם חשופים לה וכתגובה לשינויים הרבים שהתרחשו בחייהם, כמו סגירת בתי הספר ופעילויות הפנאי, ולמצוקת ההורים ולאופן שבו הם מגיבים ללחצים הרבים. עבור חלק מן הילדים המשבר גרם להופעתן של מצוקות נפשיות חדשות וחלק חוו החמרה במצוקות נפשיות שכבר היו. ילדים ובני נוער עם הפרעות נפשיות נמצאים בסיכון גבוה יותר לפגיעה עצמית ולאובדנות.[5],[6],[7]

3.     התגברות העוני והיעדר ביטחון תזונתי: בעקבות משבר הקורונה ושיעורי האבטלה הגדלים, משפחות רבות חוות חוסר ביטחון כלכלי גובר, מצב העלול לפגוע בביטחונם התזונתי של ילדים, במיוחד מאוכלוסיות מוחלשות[8],[9], וכן עשוי להביא לפגיעה בתפקודם החברתי והלימודי בשל נשירה מן הלימודים ויציאה לעבודה כדי לסייע כלכלית להוריהם.[10],[11],[12] כמו כן, בעקבות מגבלות הסגר והבידוד נדרשות משפחות לשהייה ממושכת בבתים, מצב שעלול להגביר את מצבי הסיכון לילדים כמו הזנחה, אלימות והתעללות[13], ובמיוחד לילדים ממשפחות החיות בעוני ובתנאי דיור ירודים.

4.     התגברות תופעות של בריונות וניצול במרחב הווירטואלי: לצד היתרונות שיש לשימוש הגובר של ילדים בסביבה הדיגיטלית בתקופת משבר הקורונה לצורכי לימודים או לפנאי, הוא טומן בחובו סיכונים כמו איסוף נתונים על ילדים ושימוש לא ראוי במידע, סיכונים לבריאותם הפיזית והנפשית של הילדים כמו חשיפה מוגברת לתוכן מזיק ואף היתכנות מוגברת לפגיעות מיניות ולניצול מיני.[14]

5.     הקושי באיתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה ובהגנה עליהם: תקופת הקורונה מתאפיינת בהיחלשות מערכות התמיכה החברתית וירידה בפיקוח ובמעורבות של גורמים פורמליים ובלתי פורמליים, כך שמספר האנשים שבאים במגע עם הילדים מצטמצם באופן ניכר. במצב זה ישנה עלייה בהיתכנות לפגיעה מסוגים שונים בילדים מחד וקושי רב יותר באיתורם ובהגנה עליהם מאידך.[15],[16],[17]

6.     הקשיים בטיפול בילדים בסידורים חוץ ביתיים: הגבלות התנועה והבידוד, שיבוש בסדירות הקשר של ילדים עם בני המשפחה המולידה או היעדרות של מדריכים ואנשי טיפול בפנימיות, עלולים להציף אצל ילדים השוהים בסידורים חוץ ביתיים את הבדידות והתלישות מן המשפחה, להביא למצבים של כאוס וחוסר ודאות ולעורר תגובות כמו הכחשה, חרדה, קושי בוויסות רגשי או תגובות דיסוציאטיביות למצב.[18] כמו כן, הקשיים עלולים להגביר את התופעה של בריחת ילדים מן המסגרות.[19]

בעת ביצוע הסקירה עדיין לא נכתב הרבה על דרכי ההתמודדות של מדינות וארגונים חברתיים עם האתגרים השונים בחייהם של ילדים ובני נוער. עיקר המידע שנמצא הוא מסמכים של ארגונים בין-לאומיים המציעים עקרונות להתמודדות מיטבית עם האתגרים השונים, והנחיות לממשלות ולארגונים חברתיים כיצד לפעול באופן הטוב ביותר.

מניתוח מידע זה עלו כמה עקרונות משותפים:

·       הרחבת הפעילות לצמצום גורמי הסיכון המשפיעים על רווחתם של ילדים. הומלץ על מתן רשת ביטחון כלכלית וביטחון תזונתי[20],[21],[22]; אספקת אמצעי למידה דיגיטליים למשפחות מעוטות יכולת וגישה לאינטרנט[23],[24]; והפעלת תוכניות קהילתיות כוללניות להגברת הסולידריות החברתית ולצמצום גורמי הסיכון באזורי מגורים של אוכלוסיות מוחלשות.[25],[26]

·       מתן הכשרות בנוגע לפעילות מיטבית ובטוחה של ילדים בסביבה הדיגיטלית לילדים, להורים ולאנשי מקצוע. זאת כאמצעי להתקדמות של ילדים בלימודים, להימנעות מתופעות של בריונות וניצול ילדים ברשת וכאמצעי להשגת תמיכה חברתית.[27]

·       הגדרת השירותים להגנת הילד והסידורים החוץ ביתיים כשירותים חיוניים ופעילות להרחבתם ולהתאמת פעילותם בעת הטלת הגבלות תנועה וצורך מוגבר בבידוד.[28]

·       מתן הכשרות לאנשי מקצוע על דרכים לזיהוי מצוקה של ילדים באמצעים הדיגיטליים גם כשאינם מדווחים על כך ישירות.[29] זאת, כבסיס למתן תמיכה נפשית לילדים החווים מתח ולחץ נפשי, כדרך לאיתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה או ילדים שהם בסיכון לפגיעה עצמית וכדרך לאבחון רמת מסוכנות של הילדים לפגיעה עצמית ולאובדנות.

·       הגברת המעורבות של הציבור הרחב בתהליכים של איתור ילדים בסיכון והגנה עליהם באמצעות השקת קמפיינים חברתיים רחבים להעלאת מודעות הציבור להתגברות תופעות של התעללות בילדים והזנחתם, רתימת הציבור לסיוע באיתור ילדים ובהגנה עליהם והפצת מידע על דרכים לסיוע.[30]

·       פעילות פרואקטיבית של אנשי מקצוע ליצירת קשר שוטף ותדיר עם ילדים. מומלץ כי מורים, אנשי טיפול ועובדי הגנת הילד ייזמו קשר תדיר ושוטף עם ילדים כדי לשאול לשלומם, לתמוך בהם, לייעץ ולסייע להם מבחינה לימודית וגם כדרך לאיתור ילדים במצבי התעללות והזנחה ולהפנייתם לגורמי סיוע.[31]

·       תגבור כוח האדם בשירותים מרכזיים לילדים.[32],[33] רצוי לפעול לתגבור כוח האדם בשירותים התומכים בהתפתחות, בהגנה ובטיפול בילדים: עובדים בתחום ההוראה כדי לספק תגבור לימודי, במיוחד לילדים מתקשים; יועצים ופסיכולוגים חינוכיים כדי להרחיב את מערך התמיכה הנפשית; עובדי השירותים להגנת הילד כדי להרחיב את מאמצי האיתור; והעובדים בסידורים החוץ ביתיים כדי לפעול בתפוסת כוח אדם מלאה וכדי להבטיח תמיכה מרבית למשפחות האומנה.

·       הגברת ערוצי התמיכה הדיגיטלית הישירה בילדים והפצת מידע בנוגע אליהם.[34] למשל תגבור פעילותם של קווים חמים לילדים (בטלפון ובאינטרנט), ועריכת מפגשים וירטואליים של ילדים עם מומחים להקניית שיטות להתמודדות עם מצבי לחץ, למענה על שאלות ומצוקות ולהפניה לגורמי הגנה וטיפול.

·       עידוד ילדים לסייע לילדים אחרים, והכשרתם בנושאים אלה.[35],[36],[37] למשל, הומלץ להנחות ילדים בדרכים לאיתור ילדים אשר מתקשים בלימודים, בסיוע לילדים המתקשים לפעול בסביבה הדיגיטלית, באיתור ילדים אשר חווים מצוקה נפשית, הזנחה או התעללות, ובהפנייתם לגורמי תמיכה, הגנה וטיפול.

·       שיתוף ילדים בתהליכים של קביעת מדיניות הנוגעת לחייהם.[38],[39] למשל בתהליכי קביעת מדיניות הנוגעים לשמירה על בטיחות ילדים ברשת, ובתהליכי עיצוב תוכניות קהילתיות כוללניות שמטרתן, בין השאר, לפעול למניעת מצבי סיכון בקרב ילדים ולהגנה עליהם.

לסיום, מן הסקירה עלה כי מגפת הקורונה העצימה את הקשיים בחייהם של ילדים ובני נוער בעולם הן ברמה האוניברסלית, למשל בתחום הלימודי ומבחינת הרווחה הנפשית, והן ברמה הממוקדת יותר, כמו בקרב ילדים שהיו במצבי סיכון וסכנה טרם המשבר (שחלקם מאוכלוסיות מוחלשות) – כמו ילדים שחיו בעוני עוד לפני המשבר וילדים בסידורים חוץ ביתיים. נוסף על כך, עלו כמה עקרונות בסיסיים שמומלץ לממשלות ולארגונים חברתיים לפעול לפיהם. רבות מן ההמלצות מיושמות על ידי 3600, התוכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון בישראל, והיא משמשת את קובעי המדיניות במשרדי הממשלה השונים לשיפור ההתמודדות עם התגברות מצבי הסיכון.



[1] ארזי, ט. וסבג, י. (2020). הגברת מצבי הסיכון של ילדים ובני נוער נוכח משבר הקורונה. מכון מאיירס-ג'וינט- ברוקדייל. מ-20-171 https://brookdale.jdc.org.il/publication/children-and-youth-at-risk-corona/

[2] שורק, י., אלמוג -זקן, א., זוהר, ל., ניג'ם-אכתילאת, פ. וגלעד, ע. (2020). התמודדות עם הגברת מצבי סיכון של ילדים ובני נוער נוכח מגפת הקורונה: סקירה בין-לאומית. מכון מאיירס-ג'וינט- ברוקדייל. מ-20-176 https://brookdale.jdc.org.il/publication/children-at-risk-corona/

[3] תודה מיוחדת ליניב אורן ולשקד לובוצקי-גטה על הסיוע באיתור החומרים לסקירה.

[4] דהן, א. וצדוק, א. (2012). מלקות לחרות: מבט אישי ומקצועי על ליקויי למידה והפרעת קשב וריכוז. הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת.

[6] Kooth. (2020). Week 14: How Covid-19 is Affecting the Mental Health of Children and Young People. https://xenzone.com/wp-content/uploads/2020/06/CYP_Infographic_110620-CSE_V5.pdf

[7] Caffo, E., Scandroglio, F. & Asta, L. (2020). Debate: COVID‐19 and Psychological Well‐Being of Children and Adolescents in Italy. Child and adolescent mental health 25(3), 167-168.https://doi.org/10.1111/camh.12405

[8] ארזי, ט. וסבג, י. (2020). הגברת מצבי הסיכון של ילדים ובני נוער נוכח משבר הקורונה. מכון מאיירס-ג'וינט- ברוקדייל. מ-20-171 https://brookdale.jdc.org.il/publication/children-and-youth-at-risk-corona/

[10] אודם, י. (20 באפריל, 2020). הילדים שעוזבים את הלימודים – ויוצאים לפרנס במקום הוריהם. אתר N12. https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q2/Article-949ba631a159171026.htm?Partner=searchResults

[11] אייזיק, ע., ברנדר, ד., שרביט, ז., לובוצקי-גטה,ש., קפרנוב, א. וריבקין,ד. (2020). התמודדות עם ההשפעות של משבר הקורונה על אנשים החיים בעוני מתמשך: סקירה בינלאומית. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. מ-20-170 https://brookdale.jdc.org.il/publication/corona-and-poverty/

[12] אלפסי-הנלי, מ. (2015). בני נוער עובדים: אומדן, מאפייני רקע, מאפייני תעסוקה והפרת זכויות במקום העבודה. משרד הכלכלה.

[13] ארזי, ט. וסבג, י. (2020). הגברת מצבי הסיכון של ילדים ובני נוער נוכח משבר הקורונה. מכון מאיירס-ג'וינט- ברוקדייל. מ-20-171 https://brookdale.jdc.org.il/publication/children-and-youth-at-risk-corona/

[14] אייזיק, ע., ברנדר, ד., שרביט, ז., לובוצקי-גטה,ש., קפרנוב, א. וריבקין,ד. (2020). התמודדות עם ההשפעות של משבר הקורונה על אנשים החיים בעוני מתמשך: סקירה בינלאומית. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. מ-20-170 https://brookdale.jdc.org.il/publication/corona-and-poverty/

[15] Roje Đapić, M., Buljan Flander, G., & Prijatelj, K.  (2020). Children Behind Closed Doors Due to COVID-19 Isolation: Abuse, Neglect and Domestic Violence. Archives of Psychiatry Research: An International Journal of Psychiatry and Related Sciences56(2), 181-192.

[16] World Health Organization (WHO). (2020). Addressing Violence Against Children, Women and Older People During the COVID-19 Pandemic: Key Actions. (No. WHO/2019-nCoV/Violence_actions/2020.1).

[17] ארזי, ט. וסבג, י. (2020). הגברת מצבי הסיכון של ילדים ובני נוער נוכח משבר הקורונה. מכון מאיירס-ג'וינט- ברוקדייל. מ-20-171 https://brookdale.jdc.org.il/publication/children-and-youth-at-risk-corona/

[18] כץ, כ. (2020). איך להגן על ילדים כשלא רואים אותם? מקומה של הקהילה בתקופה של בידוד חברתי. הרצאה מקוונת. מכון חרוב.

[21] DeParle, J. (2020, April 2). The Safety Net Got a Quick Patch. What Happens After the Coronavirus? The New York Times. https://www.nytimes.com/2020/03/31/us/politics/coronavirus-us-benefits.html

[22] OECD. (2020c). Supporting people and companies to deal with the COVID-19 virus: Options for an immediate employment and social-policy response  https://read.oecd-ilibrary.org/view/?ref=119_119686-962r78x4do&title=Supporting_people_and_companies_to_deal_with_the_Covid-19_virus

[23] Perez, T. (2020, March 31). The digital divide, COVID-19 and our failing education system. The Temple News. . https://temple-news.com/the-digital-divide-covid-19-and-our-failing-education-system/

[25] Abel, T., & McQueen, D. (2020). The COVID-19 Pandemic Calls for Spatial Distancing and Social Closeness: Not for Social Distancing. Int J Public Health, 65, 231;

[26] Save the Children. (2020). Save the Children’s COVID-19 Program Framework and Guidance. Version 2.0. https://resourcecentre.savethechildren.net/node/17089/pdf/save_the_childrens_covid-19_program_framework_and_guidance_-_version_2.0.

[29] Betz, J. (2020). Community-Care Strategies for Schools During the Coronavirus. Crisis.WestEd. https://www.wested.org/wp-content/uploads/2020/05/Brief_Community_Care_Strategies.pdf

[30] The Alliance for Child Protection in Humanitarian Action, End Violence Against Children, UNICEF, WHO. (2020). COVID-19: Protecting Children from Violence, Abuse and Neglect in the Home, Version 1. https://www.unicef.org/sites/default/files/2020-05/COVID-19-Protecting-children-from-violence-abuse-and-neglect-in-home-2020.pdf

[31] Perez, T. (2020, March 31). The digital divide, COVID-19 and our failing education system. The Temple News. . https://temple-news.com/the-digital-divide-covid-19-and-our-failing-education-system/

[36] Napolitano, J. (2020, April 2). Distanced by Pandemic, School Psychologists Improvise Ways to Connect with Struggling Students. The 74. https://www.the74million.org/article/distanced-by-pandemic-school-psychologists-improvise-ways-to-connect-with-struggling-students/

[37] UNICEF (2020). COVID-19 and its Implications for Protecting Children Online. https://www.unicef.org/sites/default/files/2020-04/COVID-19-and-Its-Implications-for-Protecting-Children-Online.pdf

[39] Betz, J. (2020). Community-Care Strategies for Schools During the Coronavirus. Crisis.WestEd. https://www.wested.org/wp-content/uploads/2020/05/Brief_Community_Care_Strategies.pdf

 

* יואה שורק, איה אלמוג-זקן, לילך זוהר, פידא ניג'ם-אכתילאת וענת גלעד – חוקרות במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.