עלון מס' 22, מרץ 2021
דבר העורכת

קוראות וקוראים יקרות ויקרים,

התפשטות נגיף הקורונה החדש החלה בישראל עם המקרה הראשון של אדם שחלה ב- Covid-19 ב- 27.2.2020 לאחר חזרתו מאיטליה. נכון להיום (14.3.2021) מספר המאומתים לנגיף הקורונה מאז פרוץ המגפה עומד על 818,154 בני אדם בישראל, מתוכם נפטרו מן המחלה 5,992 בני אדם. ישראל מדורגת במקום ה־54 בעולם במספר המתים מקורונה למיליון נפש, מתוך יותר מ־200 מדינות, אליהן התפשט נגיף הקורונה. גיליון זה הינו גיליון עלון הביו-אתיקה השני, המיועד לנושא ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה החדש, או בשמו המדעי SARS-CoV-2, הגורם למחלה הנקראת (Coronavirus disease 2019) Covid-19. מאז חדר הנגיף ארצה בסוף חודש פברואר בשנת 2020, הלכו ונערמו הקשיים עימם מתמודדת מערכת הבריאות בישראל. הידע אודות המחולל והמחלה המשיך להצטבר במהלך הניסויים שנערכו בבני אדם לצורך פיתוח חיסון נגד נגיף הקורונה. כאמור משתייך מחולל המחלה למשפחת הווירוסים SARS, נטרול חלבון ה- spike על גבי הווירוס מונע את חיבורו לממברנת תאי המארח ובכך מונע מהווירוס את התרבותו. הוכח שנוגדנים כנגד חלבון ה- spike מנטרלים את הנגיף.

 


חיסוני mRNA מבוססים על שרשראות קצרות של חומצה גרעינית (RNA) ואינם כוללים וירוס מומת/מוחלש ולכן לא יכולים לגרום למחלה. בטכנולוגיה חדשה זו, החיסון "משתמש" במערכת ייצור החלבונים של הגוף על מנת ליצר את החלבון שבאמצעותו הגוף מפתח את החיסוניות. החיסון אינו חודר לגרעין התא או ל- DNA ועל כן אינו גורם לשינויים גנטיים במתחסן. החיסון שניתן בישראל הינו החיסון שפיתחה חברת פייזר והוא ניתן בהזרקה לתוך השריר בשתי מנות, הניתנות למתחסן בהפרש של  21 יום ביניהן. לאחר מתן שתי מנות חיסון, הודגמה גם חסינות תאית. משך החסינות לאחר 2 מנות לא ידוע, לפי ההערכות עד כה יהיה צורך במנות דחף אחת לכמה שנים.

 


בניסויים שערכה חברת פייזר השתתפו למעלה מ-43000 משתתפים, ביניהם: חולים כרוניים, משתתפים עם השמנת יתר, נשאי HIV, נשאי צהבת נגיפית מסוג B ומסוג C וכן מדוכאי חיסון. החיסון נבדק על משתתפים מקבוצות אתניות שונות ובטווח גילאים רחב מגיל 16 ומעלה. הניסויים לא נערכו על נשים הרות וילדים מתחת לגיל 12 (מתוך קוים מנחים מטעם האיגוד למיילדות וגינקולוגיה, מתאריך 20.12.2020).

 


התפתחות החיסון נגד נגיף הקורונה החדש והגעת המשלוח הראשון של חיסונים נגד נגיף הקורונה של חברת פייזר בתאריך ה- 9.12.2020 הפיחו תקווה לבלימת המגפה, אך יחד עם זאת הצמיחו סוגיות ביו-אתיות נוספות. בגיליון קיימת התייחסות להיבטים של סדר קדימויות, התנגדות לחיסונים, האיזון הראוי בחיוב התחסנות והמדיניות הראויה בסוגיית החיסונים.  ד"ר חגי בועז ופרופ' נדב דוידוביץ' מתייחסים למסגרת הראויה במאמרם: "דילמת היחיד מול החברה בשאלת החיסונים – האם לא כדאי להיפטר מהדיכוטומיה?", פרופ' תמר גדרון וד"ר אלעד שילד דנים במתווה החיסונים הראוי נגד נגיף הקורונה, תוך ניסיון להצביע על דרך שתניב את התוצאה האופטימלית מבחינת יצירת אקלים חיובי של נכונות להתחסן. כמו כן, ד"ר אורית גולן ופרופ' ורדית רביצקי מציגות חלק מהסוגיות האתיות, העולות בעקבות תהליך ההתחסנות שהחל זה מכבר בישראל ובעולם. עוד עוסקת בסוגיה זו ד"ר פנינה ליפשיץ-אבירם, המעלה במאמרה, העוסק במתן חיסונים נגד נגיף הקורונה לילדים, את השאלה בדבר ההצדקה לכפות את החיסון בשל הצורך ב"חסינות עדר" כתנאי ליעילות החיסון.

 


הגיליון נותן מקום למגוון הקולות בשיח הביו-אתי הישראלי. הכותבים בגיליון מעלים את הקשיים באיזון בין ערכים וזכויות מתנגשים במצב דינאמי ומשתנה המלווה בחוסר וודאות. עו"ד נורית דסאו ואנוכי, ד"ר לימור מלול, מביאות את הפסיקה שניתנה על ידי בג"ץ בנוגע טענות ההפליה כנגד תקנות הגבלת פעילות במסגרת התמודדות עם נגיף הקורונה וטענות נוספות, שיושבו באיזון שנקבע בבג"ץ.

 


פרופ' רביע ח'לאילה ממקד את העדשה באוכלוסיית הזקנים בישראל, ופורס בפני הקוראים את הקשיים שאוכלוסייה זו מתמודדת עימם, תוך הדגשת היבטים של גילנות בהתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. לעומתו מתמקדים הכותבים: ד"ר יואה שורק, איה אלמוג-זקן, לילך זוהר, פידא ניג'ם-אכתילאת וענת גלעד, דווקא באוכלוסיית הילדים ומביאים סקירה המתמקדת בעיקר בשישה אתגרים מרכזיים בחייהם של ילדים ובני נוער שהועצמו נוכח משבר הקורונה.

 


פרופ' יונתן הלוי, מעלה חלק מהשאלות המורכבות עימן מתמודדת מערכת הבריאות בתקופה זו, ומציע גישה מאוזנת בהתייחסות אליהן. ד"ר מוחמד ח'טיב בוחן את השפעת מדיניות הבריאות על התמודדות החברה הערבית בישראל בתקופה זו.

 


שרה זייצב אסולין וד"ר אליה קגן מתמקדים במאמרם בתופעת השיימינג נגד צוותים ממקצועות הבריאות. תופעה זו, ההולכת ותופסת מקום ברשתות חברתיות, הינה בעלת השלכות על הצוותים ועל הטיפול הניתן
על ידם. שרה וד"ר אליה עומדים על השלכות אלה ועל ההמלצות לצורך מניעת התופעה וצימצומה.

 


ד"ר שמואל וולפמן מביא במאמרו: "בריאות הציבור לעומת האוטונומיה של הפרט – דילמה שאינה ייחודית רק למחלת הקורונה" את שאלת האיזון בין בריאות הציבור לזכויות הפרט. שאלה זו, האופיינית לסוגיות שונות בבריאות הציבור עלתה לא מעט בשיח הציבורי הנוגע להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. ד"ר שמואל מביא את ההתמודדות עם מחלת השחפת כמקרה בוחן.

 


ד"ר דניאל מישורי ועו"ד רונית לירן שקד, עוקבים המאמרם: "המדינה כרופא: כפיית המסכות ו"פטור" ממסכות" אחר התפתחות המדיניות הננקטת על ידי מערכת הבריאות בנוגע לחובת עטיית מסיכה. כמו כן, ד"ר דניאל מישורי מביא את תגובתו למאמרם של ד"ר חגי בועז ופרופ' נדב דוידוביץ' "לקראת פרדיגמה חדשה של ביו-אתיקה", שפורסם בגיליון קודם של עלון הביו-אתיקה (גיליון מספר 21).

 


אוריה בן לולו, עו"ד  יונתן דייויס וד"ר עפר תדמור עומדים במאמרם: "ההשלכות המשפטיות של שימוש בתוכנות מסרים מידיים  ובמדיה חברתית" על השימוש במדיה החברתית ובתוכנות מסרים מידיים כמו "וואטסאפ", שהלך ותפס מקום ברפואה בתקופת הקורונה. הריחוק החברתי שנכפה על הציבור בעקבות התפשטות מגפת הקורונה הגביר את הצורך בשימוש בתוכנות מסרים מידיים ובמדיה חברתית ליצירת  קשר בין אנשי הצוות  הרפואי. יחד עם זאת, המחברים מדגישים את צורך באיזון בין השימוש בתוכנות מסרים מידיים, אל מול הסיכונים הכרוכים בשימוש זה.

 


ד"ר גילה יעקב, ד"ר אורית גולן וד"ר שני ברוש דנות בסוגיית פרידת המטופלים מבני משפחתם בתקופת הקורונה. הריחוק הפיזי הנדרש בתקופה זו הינו בעל השלכות הן בקשר הטיפולי והן ביכולת להעמיד לרשות החולים בתקופת סוף החיים את האמצעים הנדרשים לתהליך פרידה משמעותי. הכותבות מביאות את המשמעויות שעלו בדיון שהתקיים בנושא זה בוועדת האתיקה במרכז הרפואי "כרמל".

 


במדור: "במרחב הגלובאלי" מביאה פרופ' תמר גדרון את פסק הדין Evie Toombes v. Dr. Philip Mitchell [2020] EWHC 3506, שעורר מחדש את הדיון הנוגע להולדה בעוולה. וד"ר רותם ויצמן סוקר את פעילות ארגון הבריאות העולמי בתקופת הקורונה במדור "מוסדות ואישים".

 


אנו שמחים להוציא גיליון שני בנושא ההתמודדות עם נגיף הקורונה. הגיליון מעלה מגוון סוגיות ועמדות בעניין ההתמודדות עם נגיף הקורונה, בהתאם לעמדות הכותבים. בהמשך לגיליון קודם, הדבר המובאים בגיליון זה
מעשירים אף הם את השיח בעניין ההתמודדות המורכבת הנדרשת בתקופה זו בתחום הבריאות והשלכותיה. מערכת עלון הביו-אתיקה מחזקת את ידי הפועלים בניהול המערכה, את הצוותים הפועלים בחזית ואת תושבי מדינת ישראל, ומאחלת לכולם בריאות איתנה, חג חירות שמח ושנשכיל להשתחרר משלשלאות נגיף הקורונה האוזקות אותנו בתחומים רבים, ונעבור משוכה זו במהרה , בהצלחה, אל עבר חוסן חברתי ובריאותי.

קריאה מהנה,

לימור.