עלון מס' 21, אוגוסט 2020
בפרקטיקה הטיפולית - דילמות אתיות, אתגרים ומוטיבציה לעסוק במקצוע הסיעוד
מגפת הקורונה: דילמות אתיות, אתגרים ומוטיבציה לעסוק במקצוע הסיעוד/ פרופ' דניאל שפרלינג*

התמודדות עם מגפת הקורונה מדומה בכל העולם וגם בישראל למלחמה. בחזיתה של מלחמה זו ניצבים אנשי הצוות הרפואי, במיוחד הרופאים, הרופאות, האחים והאחיות.

המגפה בישראל לוותה מראשיתה באי ודאות גדולה, וכן בטענות קשות בנוגע לחוסר משמעותי בציוד מיגון לאנשי הצוות הרפואי ובנוגע להטלת מגבלות רבות על חירויות הפרט. בתוך כך, נוצר שיח ערכי, הנלווה לשיח הבריאותי, שבמסגרתו עולות שאלות רבות: עד כמה יש להעניק טיפול רפואי "בכל מחיר", עד כמה נכון לדרוש מהצוות הרפואי להתמסר לעבודה לחוצה במשמרות ארוכות בנות 12 שעות כל אחת, כיצד נכון להקצות משאבים רפואיים, הנמצאים במחסור (במיוחד מכונות הנשמה וטכנולוגיות מצילות-חיים), כיצד יש לייעד את הצוות הרפואי, שהופך אף הוא מוגבל ככל שעוד ועוד אנשי צוות נשלחים לבידוד או נמצאים נושאים את הנגיף ועוד. בשאלות אלה התלבטו בעולם כולו (Emanuel, 2020; Maben & Bridges, 2020) וגם בישראל (המועצה הלאומית לביו-אתיקה, הסתדרות הרפואית בישראל ומשרד הבריאות, 2020).

בדומה למגפות קודמות, הענקת טיפול רפואי דחוף בתנאי אי ודאות, מחסור חריף במשאבים, מציאות משתנה בקצב מהיר ובמצב של סכנת חיים לצוות הרפואי ולאוכלוסייה בכלל, קשורה במצבי דחק, בהשלכות נפשיות רציניות, ובפגיעה אפשרית במוטיבציה לעסוק במקצוע הרפואה והסיעוד, כמו גם להתמיד במקצוע (ANA, 2020; Iserson, 2020; Maben & Bridges, 2020; Sperling, 2020a). 

בשיאו של הגל הראשון נערך מחקר ראשון בישראל, שבחן את עמדותיהם של אחים ואחיות בנושא האתגרים, הדילמות האתיות והמוטיבציה לעיסוק במקצוע הסיעוד בתקופת הקורונה. המחקר כלל מילוי שאלון אנונימי על ידי אחים ואחיות מורשים וכן על ידי סטודנטים לסיעוד בשנה רביעית ללימודיהם, המשולבים במערכת הבריאות במסגרת סטאז' ועומדים לקראת כניסה למקצוע. השאלון פורסם ב- 18 רשתות חברתיות וברשת מקצועית באמצעות ה- WhatsApp והוא כלל 53 פריטים. מרבית הפריטים כוללים שאלות סגורות, שעל המשיבים היה לדרג את מידת הסכמתם עם פרופוזיציות או דילמות אתיות שונות (על גבי סולם ליקרט), וכן מספר שאלות פתוחות, המתייחסות לאופן שבו הם מגדירים את המציאות הרפואית והחברתית ולאופן שבו הם תופסים את המסגרת הארגונית-מקצועית שבה הם פועלים.  430 שאלונים נקלטו במערכת, מתוכם 231 מולאו בשלמות ונותחו.

המחקר חושף, כי אחים ואחיות שטיפלו בחולים במהלך הגל הראשון של מגפת ה- COVID-19 בישראל חוו אתגרים רבים ומציאות מקצועית מורכבת מאוד. מרבית המשיבים מביעים חשש ממשי להידבקות בנגיף ובעיקר חשש מלהדביק את בני משפחתם. חששות אלה, יותר ממה שהופנו למחלה עצמה, שימשו אתגר לנכונותם להעניק טיפול רפואי מסור ולראות בתפקידם שליחות של ממש. חלק מהמשיבים תארו מציאות של ניצול ופגיעה בזכויותיהם, למשל כשנאלצו לנצל ימי חופשה במצב של יציאה לבידוד. בנוסף, תוארו מצבים של חוסר התחשבות בסידור העבודה ובצורך של הצוות הסיעודי לאזן בין חיים מקצועיים לבין חיי המשפחה, הטלת משמרות ארוכות ומתישות, במיוחד בשעות הערב ופגיעה בתנאי העבודה במצב של צמצום כוח אדם במחלקות פחות עמוסות, עקב הפניית המשאבים לטיפול בקורונה. כך, תוארה מציאות של חוסר אכפתיות וחוסר התחשבות בצוות הסיעודי, לצד כאוס ארגוני, נהלים לא ברורים והעמדת אנשי הצוות בפני מציאות שבה עליהם להעניק טיפול רפואי בציוד מיגון חסר או לא מתאים (Sperling, 2020b).

בכל הנוגע לדילמות אתיות, שעמן מתמודד הצוות הסיעודי עלה, כי רוב גדול של המשיבים סבור שלכל אדם יש זכות לקבל טיפול אופטימלי במציאות של מגפה ללא קשר לגילו, לרקע הרפואי הכללי שלו ולשאלת אחריותו לתחלואה במגפה. כך, אחים ואחיות בישראל, בניגוד למה שנראה, למשל במדיניות המוצהרת באיטליה (Farrell et al., 2020; Rosenbaum, 2020) ולמה שנטען, למשל על ידי אחד מחוקרי הביו-אתיקה המובילים בעולם, ארתור קפלן (Archard & Caplan, 2020), כופרים בקריטריון הגיל כלגיטימי לצורך תיעדוף משאבים מוגבלים בחירום ובהעדפת מטופלים צעירים. כך, הרוב הגדול של המשיבים מתנגד הן לנתק מכשירים תומכי חיים ממטופלים זקנים כדי להעמידם לרשות מטופלים צעירים יותר, והן להצעה שלא לחבר מלכתחילה את המטופלים הזקנים למכשירים כאלה. אף שהמשיבים מדרגים את רמת הסיכון האישי שלהם כגבוהה ביותר והיו מעדיפים לבחור לטפל במטופלים שלא נושאים את הנגיף, לו יכלו, שיעור גבוה מאוד שלהם מצביע על מוטיבציה גבוהה מאוד להוסיף ולהתמיד במקצוע הסיעוד ולהעניק את הטיפול המיטבי בתקופה מורכבת זאת. באופן תואם לממצא זה, עלה גם שרוב המשיבים אינו סבור שיש להם זכות מוסרית להתנגד להעניק טיפול רפואי. באופן מעניין, חלק מהמשיבים אף מצדיק את חובתם להעניק את הטיפול הרפואי במסגרת חובתם הכללית יותר לסייע לחברה בישראל. שיקולים חיצוניים וחומריים, במיוחד הצורך לזכות בהכנסה, זוכים לפחות הסכמה בקרב המשיבים (Sperling, 2020c).

מחקר זה מעלה על נס את החשיבות הגדולה שיש לאחיות אחראיות, למנהלים רפואיים ולראשי מוסדות בריאות בהקשבה לאנשי הצוות הסיעודי, בהענקת האפשרות להשמיע את צרכיהם, בניסיון כן ואמיתי לאזן בין צרכי המערכת לבין האינטרסים הפרטיים של צוות זה. מן המחקר עולה תמונה קוהרנטית של צוות מקצועי ומסור, שלא תמיד זוכה להערכה מספקת, ושנמצא בסכנת שחיקה ופגיעה נפשית. עם התפרצותו של גל שני במדינת ישראל ובמדינות נוספות בעולם, יש לתת את הדעת למנגנוני התמיכה הארגונית והניהולית, המתבקשים לנוכח מצוקת הצוות הסיעודי, ולספק לו תנאי עבודה נאותים ומכבדים, על-מנת שצוות זה יוכל להרגיש טוב יותר במימוש חובתו המקצועית והאתית להעניק טיפול רפואי לכלל המטופלים בחברה.

 

·       *פרופ' דניאל שפרלינג, החוג לסיעוד, אוניברסיטת חיפה (dsperling@univ.haifa.ac.il)

 

ביבליוגרפיה:

המועצה הלאומית לביואתיקה, הסתדרות הרפואית בישראל ומשרד הבריאות. (2020). נייר עמדה: תיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה. מאוחזר מתוך: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/bioethics_position_paper_corona/he/bioethics_position_paper_corona.pdf

ANA. (2020). Nurses, ethics and the response to the COVID-19 pandemic. Available at: https://www.nursingworld.org/~4981cc/globalassets/covid19/nurses-ethics-and-the-response-to-the-covid-19-pandemic_pdf-1.pdf

Archard, D., & Caplan, A. (2020). Is it wrong to prioritise younger patients with covid-19?. BMJ, 369.

Emanuel, E. J., Persad, G., Upshur, R., Thome, B., Parker, M., Glickman, A., ... & Phillips, J. P. (2020). Fair allocation of scarce medical resources in the time of Covid-19. New England Journal of Medicine.

Farrell, T. W., Francis, L., Brown, T., Ferrante, L. E., Widera, E., Rhodes, R., ... & Liu, S. W. (2020). Rationing Limited Health Care Resources in the COVID19 Era and Beyond: Ethical Considerations Regarding Older Adults. Journal of the American Geriatrics Society.

Iserson, K.V. (2020). Healthcare ethics during a pandemic. Western Journal of Emergency Medicine. DOI 10.5811/westjem.2020.4.47549.

Maben, J., & Bridges, J. (2020). Covid19: Supporting nurses’ psychological and mental health. Journal of clinical nursing.

Rosenbaum, L. (2020). Facing Covid-19 in Italy—ethics, logistics, and therapeutics on the epidemic’s front line. New England Journal of Medicine, 382(20), 1873-1875.

Sperling, D. (2020a). Training nurses to better deal with ethical dilemmas during pandemics. Disaster medicine and public health preparedness, 1-2. DOI: 10.1017/dmp.2020.144.

Sperling, D. (2020b). Challenges, concerns and unfair requirements from Israeli nurses during the COVID-19 outbreak: A qualitative research (work in progress).

Sperling, D. (2020c). Ethical dilemmas, perceived risk, and motivation among nurses during the COVID-19 pandemic. (forthcoming in Nursing Ethics).