עלון מס' 21, אוגוסט 2020
דבר העורכת

 קוראות וקוראים יקרות ויקרים,

התפשטות נגיף הקורונה החדש בישראל העמידה במבחן את החוסן הפנימי של אושיות היסוד במדינה והצריכה חשיבה מערכתית מחודשת רב-תחומית ורב ממדית. גיליון זה יועד לנושא ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה החדש, או בשמו המדעי SARS-CoV-2 (שמו המלא: Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2), הגורם למחלה הנקראת (Coronavirus disease 2019) Covid-19. ההתמודדות עם אירוע בריאותי זה של התפרצות הנגיף החלה בישראל עוד טרם התגלה המקרה הראשון של אזרח שחלה ב- Covid-19 ב- 27.2.2020. מאז ועד היום ידעה ישראל זעזועים רבים בכל תחומי החיים והיא נאלצת להתמודד עם אתגר חסר תקדים.

מאז הכריז ארגון הבריאות העולמי על התפרצות נגיף הקורונה החדש כאירוע חירום בינלאומי בבריאות הציבור בתאריך ה- 30.1.2020, החלה היערכות של מערכות הבריאות במדינות שונות בעולם לקראת התמודדות מותאמת עם האתגרים שמציב אירוע חירום בריאותי זה. בישראל, בדומה למדינות אחרות בעולם, נדרשו הצוותים הרפואיים, אנשי הצוות המובילים באירגוני הבריאות השונים וראשי מערכת הבריאות לראיה מערכתית מורכבת, דינאמית ואף מתעתעת.

הפתיחה המחודשת של המשק בתאריך 17.6.2020 הובילה לעליה במספר הנבדקים שנמצאו חיוביים לנגיף הקורונה החדש (חלקם חולים וחלקם אסימפטומטיים). בעקבות תפנית זו חל שינוי במדיניות עריכת הבדיקות ובמדיניות החקירות האפידמיולוגיות. עם הזמן נמצא מספר רב יותר של מקרים בהם מקור ההדבקה אינו ידוע ונדרש היה לגייס אנשי צוות נוספים (בעיקר אחיות וסטודנטים למקצועות הבריאות) שיסייעו במלאכת החקירה, תוך הצלבת מידע משירות הביטחון הכללי, דיווחים ממקורות ציבוריים שונים העובדים תחת מגבלות התו הסגול ותוצאות הבדיקות (החיוביות).

המרכזים הרפואיים השונים נאלצו להמשיך ולספק את שירותי הבריאות, גם בתנאים של חוסר וודאות בנוגע למצבם הרפואי של הפונים. בנוסף, "מחלקות קורונה", שכבר נסגרו עקב בלימת התפשטות הנגיף בגל הראשון, נפתחו מחדש, על כל המשתמע מכך בניתוב צוותים ממחלקות אחרות ובהמרת מיטות וציוד. הקושי בהתמודדות עם משימות אלה הועצם נוכח העובדה שמספר לא מבוטל של אנשי צוות רפואי (בעיקר אחיות, אחים, רופאות ורופאים) הוצאו לבידוד ונגרעו, לפחות למשך תקופת הבידוד, ממצבת כוח האדם הרפואי. מעבר לכך, הממצאים העלו כי שיעור הנדבקים בנגיף גבוה יותר במקומות מסוימים בארץ, שבהם צפוי עומס רב יותר על המרכזים הרפואיים, שלא תמיד יהיו מסוגלים לעמוד בו. התמודדות יעילה ומותאמת במערכת הבריאות מחייבת בקרה מתמדת, תכנון והיערכות מותאמים לצרכים, כמו גם ניוד משאבים או פיזור חולים.

גיליון זה, שיועד לנושא ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, אינו מתיימר ללכוד את המורכבות הרבה ואת כל הסוגיות שמעלה התמודדות זו. סוגיות ביו-אתיות מסוימות בנושא זכו להתייחסות בגיליון, הנותן מקום למגוון הקולות בשיח הביו-אתי הישראלי. הכותבים בגיליון מעלים את הקשיים בקביעת מדיניות בריאות במצב מורכב ומשתנה, המלווה בתנאים של חוסר וודאות והיעדר ידע מספק,  כמו גם, הקושי לספק אקלים ביו-אתי המעודד מצד אחד שמירה על זכויות אדם בתחום הבריאות, ומצד שני מאפשר סביבת עבודה טיפולית ומקצועית, המגנה על צוותי הבריאות וזכויותיהם.  

כותבים מסוימים בגיליון זה התמקדו בקושי לאזן בין ערכים וזכויות מתנגשים בסוגיות שצמחו עקב התפרצות נגיף הקורונה החדש. עו"ד נורית דסאו דנה בפסיקה שניתנה על ידי בג"ץ בנוגע ל"הסתייעות בשב"כ להתמודדות עם נגיף הקורונה", ומדגישה את הקושי שאמצעי זה מעורר בנוגע לפרטיות.

פרופ' גיל סיגל מבהיר בדבריו, תחת הכותרת: "דוקטרינת ההסכמה מדעת באור ובצל מגפת COVID-19", כי יישום הסכמה מדעת אפשרי גם בתנאים של מגפה, אם כי עשוי לדרוש חשיבה מחודשת על שימוש באמצעים יעילים אשר יסייעו בשמירת ההליך ויובילו להגשמת האוטונומיה של המטופלים.

ד"ר סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו, דן במאמרו על המתח המובנה בסוגיות של בריאות הציבור, ובכללן הפגיעה בזכויות הפרט בשמירה על האינטרס הציבורי לבריאות בעת התפרצות מגפה. ד"ר זרקא מציע גישה אתית וכן הקמתו של גוף ייחודי וייעודי אשר ייצג את נושא זכויות האזרח והאתיקה על שולחן הדיונים בעת קבלת החלטות.

ד"ר חגי בועז ופרופ' נדב דוידוביץ' מרחיקים את העדשה וטוענים, כי הנחות יסוד אודות הקשר בין חברה ובריאות יוגדרו מחדש בעקבות ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. התמודדות זו הובילה, לטענתם, למעבר מהיר מעקרונות ליברליים של ביו-אתיקה לעקרונות קולקטיביים של בריאות הציבור. הם מדגישים את המעבר לתפיסה כרונית של בריאות, המערערת את התפיסה הקלינית של בריאות וחולי, ומציעים את האפשרות להרחבת התפיסה הביו-אתית כצעד פרדיגמתי מותאם.

פרופ' דניאל שפרלינג חושף במחקרו, כי אחים ואחיות, שטיפלו בחולים במהלך הגל הראשון של מגפת ה- COVID-19 בישראל, חוו אתגרים רבים ומציאות מקצועית מורכבת מאוד. לאור ממצאי המחקר, המוצגים במאמר, הוא רואה חשיבות לאזן בין צרכי המערכת לבין האינטרסים הפרטיים של צוות האחיות והאחים.

ד"ר שגית מור מתמקדת בכתיבתה בביקורת המוגבלות על כללי התיעדוף, שהוצעו על ידי המועצה הלאומית לביו-אתיקה, הסתדרות הרפואית בישראל ומשרד הבריאות, ב"נייר עמדה: תיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה" ועוקבת מנקודת מבט זו אחר המאבק בכללים אלו בישראל.

ד"ר שמואל וולפמן מעלה במאמרו את  סוגיית הבדיקה החזותית, דרך מסך ווידאו, של חולה עם הפרעה נפשית על ידי וועדה פסיכיאטרית מחוזית, לצורך קבלת החלטה בדבר אשפוזו או המשך אשפוזו הכפוי של החולה במחלקה הפסיכיאטרית. בדיקה הנעשית באופן חזותי עשויה לתת מענה טוב לאור הצורך בריחוק פיזי וצמצום במגע בתקופת התפשטות וירוס הקורונה, אך יחד עם זאת, עלולה לפגוע בזכותו של החולה לבדיקה בלתי אמצעית ראויה. הדבר מועצם נוכח העובדה שהחלטות הוועדה הינן בעלות השלכות על זכויות יסוד חוקתיות, כמו זכותו של החולה לחירות. המאמר דן בהיבטים השונים של הסוגיה ומוביל לאיזון הראוי.

הרב ד"ר מאיר דובדבני דן ביחס המשפט העברי לתרומת איברים מאדם חי, ומקדיש את הדברים לזכרו של הרב אברהם ישעיהו הבר זצ"ל , מקים ארגון "מתנת חיים". הוא מציין כי הגישה הרווחת, במיוחד בהקשר של תרומת כליה, מתמקדת בראש ובראשונה במידת הסיכון הרפואי שמהווה התרומה לתורם. לשיטתו, כאשר הסיכון הרפואי מוגדר כ"סיכון נמוך", הרי שלרוב אין מניעה הלכתית מתרומה זו, והיא אף נחשבת מצווה.

ד"ר נילי קרקו אייל וד"ר רועי גלבר דנים בקושי שמציב הדין הישראלי בנוגע לתיעדוף חולים בשל מחסור במשאבי בריאות, כדוגמת מכונות הנשמה. הכותבים מצביעים על הקושי שמערים המצב החקיקתי על סוגיה מורכבות ממילא, ומציעים כיוונים שעשויים לתת לכך מענה.

ד"ר ברברה בילואר מתמקדת במחקרה בקבוצה ייחודית של הקשישים, ומצביעה על הקריטריונים שנקבעו להקצאת משאבים בארצות הברית. הכותבת בוחנת את ההשפעה שיש לקריטריונים אלה על זכויות הקשישים ומצביעה על הגישה הראויה בקביעת הקצאת משאבים, ובעיקר מכונות הנשמה, בקבוצת אוכלוסייה זו.

ד"ר דניאל מישורי, ד"ר רותם ויצמן ועו"ד דקל חץ-דוד עוזר דנים במדיניות הננקטת בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש מנקודת מבט ביקורתית. לשיטתם, המגבלות, הכוללות, בין היתר, ריחוק חברתי, בידוד, סגר, היגיינה וחובת מסיכות, אינן מידתיות לאיום הנשקף לאזרחים. לטענתם, המדיניות הננקטת בתקופה זו משקפת פחד לא-רציונלי מווירוסים ואינה מבוססת על מדע. הכותבים מעלים גישה חלופית, שהיא לשיטתם מותאמת יותר לנסיבות המציאות.

פרופ' שי לין מציע מקורות מידע מכל העולם, בנושא התפרצות נגיף הקורונה החדש והתפשטותו. פרופ' שי לין מפנה את החוקרים, הסטודנטים והציבור, המתעניינים בנושא זה, אל מקורות המידע. 

ד"ר רונית בק וד"ר אורית גולן בוחנות את ההשלכות של התפשטות נגיף הקורונה בישראל על היקף טיפולי הפריון בישראל. לטענתן, הקשיים שמציבה תקופה זו בנושא טיפולי הפוריות, הן בפן הפרוצדורלי והן בפן מעשי,  פוגעים בעיקר במטופלות בגילאים המתקדמים. הכותבות מדגישות את חשיבות המענה לקבוצה זו של נשים, הנפגעות מכך באופן בלתי הפיך ולא מידתי.

פרופ' דניאלה קידר בוחנת את ההיבטים התיאורטיים ובעיקר המעשיים של עקרונות האוטונומיה ושיקולי תועלת ונזק, לאור התאמתם למציאות של התפשטות נגיף הקורונה החדש. היא חושפת את הפגיעה המשמעותית שעלולה מציאות זו לגרום לקשר הטיפולי, בעיקר בשל חוסר מודעות להשלכות אלה.

ואנוכי (ד"ר לימור מלול) פרשתי בפני הקוראים את מסגרת החקיקה המסדירה את הטיפול במגיפות, תוך התייחסות ביקורתית לשימוש שנעשה בחקיקת המשנה לשעת חירום.

אנו שמחים להוציא גיליון זה, שיועד לנושא ההתמודדות עם נגיף הקורונה, במטרה להעשיר את השיח בעניין ההתמודדות המורכבת הנדרשת בתקופה זו בתחום הבריאות והשלכותיה. מערכת עלון הביו-אתיקה מחזקת את ידי הפועלים בניהול המערכה, את הצוותים הפועלים בחזית ואת תושבי מדינת ישראל, ומאחלת לכולם בריאות איתנה ושנשכיל לעבור משוכה זו במהרה, בהצלחה, על הצד הטוב ביותר ונצא ממנה מחוזקים.

 

קריאה מהנה,

לימור.