עלון מס' 20, מרץ 2020
אתיקה קלינית

 מה זו אתיקה קלינית? / ד"ר רותם ויצמן

בשנים האחרונות עלה תחום האתיקה הקלינית וניתן לראות בבתי חולים בארצות הברית, למשל, בהן מחלקות של אתיקה קלינית.[1] הצורך בתחום האתיקה הקלינית הודגש נוכח כניסתם של ערכים אישיים וחברתיים בקבלת ההחלטות הרפואיות. אתיקה קלינית אינה מדע, מה שאומר שתכניה תלויים בנסיבות וביסודות חברתיים, המשתנים מעת לעת ומתרבות לתרבות. מקצוע הרפואה הפך למקצוע המחוייב לשיקולים אתיים עם זניחת הפרדימה הפטרנליסטית ביחסי מטפל-מטופל, ועם כניסתם של טכנולוגיות רפואיות מתקדמות ועליית קרנם של זכויות אדם. השיקולים של מה מוסרי לעשות ומה לא מוסרי נלקחים בחשבון בקבלת ההחלטות. לדוגמה, הסוגיה של הצורך בניתוח של לכריתת איבר של אדם מבוגר נכנסים שיקולים אתיים רבים. מעבר למטרת שיפור מצב בריאותו של האדם, נכנסים שיקולים בדבר יכולתו של האדם להתאושש מהניתוח, איכות חייו מול אריכותם, רצונו של המטופל, יידוע המטופל בכל הקשור לניתוח ולהשלכותיו, מהן החלופות הטיפוליות העומדות בפניו ומהן ההשלכות של סירוב לטיפול.

העוסקים באתיקה הקלינית מסייעים לחולים, למשפחות ולצוותי הרפואה לחקור את אותם נושאים אתיים אליהם הם נדרשים בקבלת החלטותיהם. האתיקן הקליני הוא מעין מתווך ומצפן מוסרי שעוזר בתהליך קבלת ההחלטות בסיוגיות ביו-אתיות. במקומות בהם קיימת הטרוגניות רב תרבותיות, מטרות האתיקן הקליני הן לסייע ב:

1.     הבהרת מטרת הטיפול.

2.     הבהרת תהליך קבלת ההחלטות.

3.     מניעה או טיפול בקונפליקטים.

4.     קבלת בחירות בנושאים של סוף החיים.

האתיקה הקלינית מודגשת באותם מצבים בהם החוק אינו נותן מענה חד משמעי. קווים מנחים בקבלת ההחלטות עשויים להיות מאפיינים תרבותיים דתיים. במידה וקיימים צווים או תכתיבים דתיים, למשל, שיש לתת או להימנע מלתת טיפול מסוים, הם המכריעים ומאיינים את הדיון ולכן אין צורך באתיקן קליני.

מקצוע הביו-אתיקה נלמד במחלקות לפילוסופיה או במחלקות למשפטים בישראל. הלימודים מוכוונים במחלקות אלה לכיוון הפילוסופי או לכיוון המשפטי. מי שרוצה ללמוד את מקצוע האתיקן הקליני יכול לעשות זאת בלימודים באוניברסיטאות בחו"ל, שחלקן בהתכתבות עם הגעה לסמינרים[2] וחלקן באוניברסיטאות עצמן. האנשים העוסקים באתיקה הקלינית הם ממגוון מקצועות, ביניהם, היסטוריונים, פילוסופיים, עורכי דין, אחיות, עובדים סוציאליים, רופאים וכו'.

מקצוע האתיקה הרפואית נמצא בהתפתחות בארץ, ויותר אנשי רפואה וטיפול, עורכי דין, פילוסופים ואנשים נוספים מהאקדמיה לומדים את המקצוע. נותר לקוות שככל שיקבלו בבתי החולים, במרפאות ובמקצועות הטיפול השונים אנשים ממגוון תרבותי גדול יותר, מקצוע האתיקה הקלינית ייכנס גם למערכת הרפואית בישראל, וכך תובטח קבלת החלטות טיפוליות מותאמות מבחינה תרבותית וערכית.



[1] דוגמה לשני בתי חולים עם מחלקות לאתיקה קלינית: בית חולים הר סיני בניו יורק ובית חולים רוצ'סטר.

[2] דוגמה ללימודים בהתכתבות: אוניברסיטת קלרקסון ובית חולים הר סיני והתוכנית של אוניברסיטת קולומביה