עלון מס' 20, מרץ 2020
פעילות חטיבת הרפואה לקידום ועדות האתיקה במערכת הבריאות
 

פעילות חטיבת הרפואה לקידום ועדות האתיקה במערכת הבריאות/

דר' טליה פליישמן,21, דר' ורד עזרא2, דר' סיגל ליברנט-טאוב 1,2, עו"ד טליה אגמון3.

צוותי בריאות רב-מקצועיים מתמודדים עם דילמות אתיות מורכבות שעולות, לצד ההחלטות קליניות משמעותיות. חוק זכויות החולה (1996) ביסס את היחסים שבין המטפל למטופל, וקבע את זכויות האדם המקבל טיפול רפואי. ועדות אתיקה על פי חוק זכויות החולה - הן הדרך בה החוק בא להגן על זכויות המטופל במקרים בהם קיימת חוסר התאמה בין הרצון והדרישה להגן על האוטונומיה של המטופל, לבין הצורך לשמר ולקדם את בריאותו. לוועדות האתיקה סמכות הכרעה כחלופה שיפוטית, כלי מייעץ, מגשר וממליץ.

נושא ועדות האתיקה על פי חוק זכויות החולה (1996) הינו סוגיה חשובה וכואבת בו זמנית, הסובלת מהשפעות הסטיגמה, העמדות האמביוולנטיות, חוסר ידע וחוסר עניין של חלק מקובעי המדיניות והנהלות המוסדות הרפואיים. ועדות האתיקה לעיתים נתפסות כ"מטרד" במערכת, כישלון הצוות הרפואי להגיע לעמק שווה עם המטופל. הנושאים האתיים נחשבים ל"רכים", ולעיתים אף פחות משמעותיים או פחות משפיעים על מהות הטיפול הרפואי. יש שיומרו: "זה לא עניין של חיים ומוות" ועל מערכת הבריאות לטפל בבעיות "חשובות יותר".

כל אלה, למרות השיח החברתי והמקצועי לחשיבות מיקומו של  ה"מטופל במרכז", שמירה על האוטונומיה שלו, שותפות בטיפול, וכן למרות הוראת המפורשות של החוק בנושא ועדות האתיקה. עד כה, הסוגיה הוזנחה ולא קיבלה התייחסות ראויה במשך שנים רבות. 

דוח מבקר המדינה 65ג 2015, חשף כי הפעילות של ועדות האתיקה בבתי החולים הכלליים לא תואמת את הנחיות החוק, והנחה את משרד הבריאות לשקול להחיל את המלצותיו על כלל מוסדות הרפואיים. משרד הבריאות כרגולטור פועל לאכיפת החוק, וכגוף מבוקר מקיים המלצות המבקר ופועל להטמעתם.

בסקרים שנערכו על ידי חטיבת הרפואה בין השנים -20172015, נמצאה חוסר התאמה שבין דרישת החוק לבין המצב הקיים בשטח. לא בכל המוסדות הרפואיים (בתי החולים, קופות החולים ולשכות הבריאות) הוקמו ועדות האתיקה, ואלה שהוקמו לא פעלו (לא התכנסו אף פעם, לא דנו במקרים מתוקף חוק זכויות החולה). לא תמיד מינוי הוועדה עבר את אישור המנהל הכללי במשרד הבריאות. בחלק מהמוסדות הרפואיים מינוי הוועדה לא היה בתוקף או שלא היה הרכב מלא על פי חוק של צוות הוועדה ו/או שלא מונה צוות חילופי לכל חברי הוועדה (לדוגמא אחות מוסמכת על פי תיקון 6 לסעיף 24 של חוק זכויות החולה). הצוותים הרפואיים, המטופלים והמשפחות לא היו מודעים לקיומן ולתפקידן של הוועדות וחברי הוועדה האמורים להכריע בסוגיות רגישות של הטיפול במטופל כלל לא הוכשרו לכך.

משמעות האמור לעיל, פגיעה בזכויות המטופל, היעדר מערכת תומכת החלטות הצוותים המטפלים, פגיעה באיכות ובבטיחות הטיפול, עומס על בתי המשפט ותביעות משפטיות כנגד המוסדות הרפואיים. כמו כן, הדבר הוביל לפגיעה במערכת הבריאות ברמה הלאומית והבינלאומית יחד. כך, לדוגמא, במקרים של "שובתי רעב" ועוד.  

תהליכי שיפור איכות והבראה במערכת הבריאות צריכים לכלול גם תהליכי קידום הטיפול האתי. וועדות האתיקה מעבר להיותן כלי מאזן ומגן בהתקשרות טיפולית שבין המטפל למטופל, הן גם כלי ניהולי וכלי משפטי העומד לראשות ההנהלות והצוותים הרפואיים, המגן על המערכת מפני תביעות נזיקין על הרשלנות הרפואית, מונע "רעש תקשורתי", מונע פגיעה במערכת הבריאות בזירה הלאומית והבינלאומית, מגן מפני תביעות כנגד המטפלים, המוסדות הרפואיים, משרד הבריאות ומדינת ישראל בבג"ץ ובבית המשפט הבינלאומי בהאג.

כאן תוצג פעילות ועדה בין-משרדית ורב-מקצועית בהובלת האגף לרפואה כללית, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות, בליווי הלשכה המשפטית.

 

רקע מדעי

בעשורים האחרונים חלו שינויים מרחיקי לכת הן בעולם הערכים החברתיים והן בתחום הרפואה, המשפיעים על מערכת היחסים שבין המטפל למטופל ועל הדרך לקבלת ההחלטות בשאלות רפואיות וערכיות. בעוד שהרפואה המודרנית מתאפיינת בפיתוח טכנולוגי ומדעי מהיר ובשינוי מהותי ביחסי הכוחות במסגרת הטיפולית לטובת מרכוז ושיתוף המטופל בתהליך קבלת החלטות קליניות-טיפוליות, בחברה המודרנית מתרחשים תהליכים חברתיים הכוללים התפתחות ההשכלה, פלורליזם ערכי והשפעות של שיח בנושא זכויות המטופל כאדם במרכז.  כל אלה מעמידים את מערכת הבריאות בפני אתגרים גדולים, אשר אחד מהם – התמודדות עם דילמות אתיות מורכבות שעולות לצד ההחלטות קליניות משמעותיות (1;2).

חוק זכויות החולה (1996), שם את המטופל במרכז, ביסס את היחסים שבין המטפל למטופל, וקבע את זכויות האדם המקבל טיפול רפואי. החוק איזן בין הרצון לכבד את רצון המטופל, לבין הצורך להגן על חייו, בריאותו ושלומם של האחרים. החוק בא להגן על המטופל והמטפל יחד (3;4).

על פי החוק (3), בכל מוסד רפואי אמורה לפעול ועדת אתיקה בהרכב קבוע של שישה חברים (יו"ר משפטן בדרגה של שופט מחוזי, שני רופאים, אחות מוסמכת, עו"ס/פסיכולוג, איש דת/איש ציבור) (3-5). ועדת האתיקה מוסמכת להכריע במספר סוגיות על פי הוראות מספר חוקים:

(א) לפי חוק זכויות החולה:

·               הימנעות ממסירת מידע למטופל בטרם קבלת הסכמה מדעת - סעיף 13(ד)

·               כפיית טיפול רפואי - סעיף 15(2)

·               הסתרת מידע ממטופל לשם הגנה עליו - סעיף 18(ג) עד (ה)

·               מסירת מידע שהוסתר מהמטופל, לאדם אחר - סעיף 20(א)(4)

·               אישור מסירת מידע לאדם אחר לשם הגנה על הזולת - סעיף 20(א)(5)

·               בחינת השגה על ועדת בקרה ואיכות - סעיף 23.

(ב) לפי חוק מידע גנטי:

·               אי-מסירת תוצאות של בדיקה גנטית - סעיף 14

ועדות אתיקה ((Institutional Ethics Committees (IECs) הן הדרך בה החוק בא להגן על זכויות המטופל במקרים, בהם קיימת חוסר התאמה בין הרצון והדרישה להגן על האוטונומיה שלו, לבין הצורך לשמר ולקדם את בריאותו (4). ע"פ הנחיות UNESCO, ועדות אתיקה הן אחד מבין ארבעת הדרכים לאכיפת כללי האתיקה במוסדות הרפואיים (5). לוועדות האתיקה סמכות הכרעה כחלופה שיפוטית, כלי מייעץ, מגשר וממליץ. (6; 5).

ועדות האתיקה קמו בעולם המערבי עם התפתחות המדע והטכנולוגיה כצורך להגן על המטופלים עם נכות, מחלה סופנית, איכות חיים ורודה ועוד (7). וועדות אתיקה ראשונות הוקמו בארה"ב בשנות ה-60 בעקבות בקשות לאישור הפלות. בשנות ה-70 מספר ועדות האתיקה בארה"ב עלה עקב צורך בקבלת החלטות להגדרת קדימויות לחולים הזקוקים לדיאליזה. בשנת 1983 רק ב- 1% של בתי חולים בארה"ב הייתה וועדת אתיקה, כאשר ב-2001 שיעור זה עלה ל-90% (9 ;8). בצרפת בשנות ה- 80 של המאה הקודמת בעקבות הפעילות של התנועה הפוליטית CCNE (Comité Consultatif National d’Ethique) הוקמה  וועדת אתיקה לאומית קבועה, ובהמשך, בעקבות התנועה המקצועית, גם ועדות אתיקה מקומיות (8). בבריטניה ועדות האתיקה התחילו לפעול באמצע שנות ה-90 בעקבות התעניינות הרופאים העצמאים בנוגע להיבטים אתיים של הפרקטיקה ומקרים של מטופלים שהסתבכו או לא הסכימו לטיפול. ביפן וועדות אתיקה נוסדו ב-1998, וב-2016 פעלו ב-51.1% מהמוסדות הרפואיים (9).

דוח מבקר המדינה 65ג 2015, הציג אי-התאמות בין דרישות החוק לבין יישומו בבתי חולים הכלליים, והנחה את משרד הבריאות לשקול להחיל את המלצותיו על כלל המוסדות הרפואיים (10).

בנוסף, בין השנים 2015-2017 עלתה ותפסה מקום רחב בשיח הציבורי והבינלאומי סוגיית שובתי רעב – האסירים הביטחוניים. בתי חולים רבים היו מעורבים בטיפול באסירים הללו (סורוקה, ברזילי, וולפסון, העמק, פוריה),. הנושא הגיע לדיונים ולהכרעה בבג"ץ, דרש התגייסות רחבה וממושכת של מערכת הבריאות לצד "רעש תקשורתי" גדול. הטיפול ב"שובתי רעב" נדון בוועדות האתיקה המוסדיות, דרש התכנסות דחופה ולעיתים התכנסות של ועדת האתיקה המוסדית מספר פעמים באותו המקרה. בחלק מהמקרים "שובת רעב" עבר ממוסד רפואי אחד לאחר והמקרה טופל על ידי מספר ועדות אתיקה (לדוגמא: האסיר הפלסטיני פעיל הג'יהאד האסלאמי מ.ע). הטיפול במקרים הללו בוועדות האתיקה היווה מיצוי ההליך ההוגן והאתי, מיצוי זכויות המטופל כאדם, וגם היווה מגן עבור הצוותים הרפואיים ומוסדות בפני התביעות האפשריות בזירה הארצית והבינלאומית. 

פעילות משרד הבריאות לאכיפת חוק זכויות החולה בתחום ועדות האתיקה

משרד הבריאות כרגולטור פועל לאכיפה של החוקים והתקנות, ומפרסם מעת לעת חוזרים אופרטיביים לקידום איכות ובטיחות הטיפול במערכת הבריאות ולשיפור השירות למטופל וחוויית הלקוח. כגוף מבוקר, מקיים המשרד את המלצות מבקר המדינה ופועל להטמעתם בכלל מערכת הבריאות בישראל.

כמענה לדו"ח מבקר המדינה ודרישות השטח הקליני, הוקמה ועדה רב-מקצועית ובין משרדית, שבין מטרותיה היו: (א) מיפוי המצב הקיים, (ב) קביעת סטנדרט מחייב את כלל מערכת הבריאות, (ג) אכיפת הסטנדרט על ידי בקרות, (ד) קידום הכשרתם של חברי ועדות האתיקה והצוותים הרב מקצועיים, (ה) קידום המחקר והפרסום בתחום.

לצורך ביצוע השוואה בין המצב הקיים לפני תחילת פעילות הוועדה ובעקבות התערבותה, נעשה ב- 2015 מיפוי בתי החולים הכלליים (38) ובמרכזים גריאטריים גדולים – מר"גים (14), אשר הורחב לכלל מערכת הבריאות ב- 2016-17.

הבעיות בפעילות הועדות שאותרו, היו כדלקמן:

1.     היעדר ועדה מוסדית או היעדר השתייכות מוסדרת לוועדת האתיקה של מוסד רפואי אחר

2.     מינוי הוועדה שלא על פי החוק (היעדר מינוי מנכ"ל)

3.     צוות ועדה לא מלא (לדוגמא היעדר אחות בצוות הועדה (תיקון מיולי 2014)

4.     היעדר מחליף לכל אחד מחברי צוות הוועדה

5.     היעדר הליך ברור של פנייה לוועדה

6.     היעדר תיעוד פניות לוועדה

7.     אי-שמירה על פרוטוקול הוועדה

8.     אי-תיוג החלטות הועדה ברשומות המטופל

9.     אי-התכנסות הועדה למשך שנים

10. התכנסות הועדה למקרים שלא על פי החוק

11. העברת רוב המקרים האתיים לדיון בבית המשפט המחוזי

12. היעדר ביו-אתיקאי בעל הכשרה מתאימה בוועדה

מחסומים בפעילות הועדה, היו כדלקמן:

1.     חוסר מודעות מצד הצוותים בדבר קיום ועדת אתיקה וסמכויותיה

2.     חוסר ידע בנוגע להליך ניתוח וטיפול בדילמה אתית

3.     בלבול בין דילמה אתית לדילמה רפואית 

4.     תפיסת כישלון מצד הצוות הרפואי כאשר המקרה מגיע לוועדה

5.     חוסר תמיכה מצד הנהלת המוסד – ישנן משימות דחופות יותר

6.     קושי להתכנס בהרכב מלא בהתראה קצרה

7.     היעדר דפוסי עבודה שוטפת בהתכנסות לעיתים רחוקות

8.     היעדר מוטיבציה לכנס ועדה בשל היעדר תגמול לחברי הועדה

בין הממצאים משנת 2015: ב- 78% מבתי החולים הכלליים ו- 50% מהמר"גים בלבד היו ועדות אתיקה ב- 2015. עלייה של 12% בתי החולים הכלליים וב- 14% במר"גים לעומת 2013.  בכ- 40% מב"ח הכלליים ובכ- 60% מהמר"גים פג תוקף הועדה. ב- 70% בתי החולים הכלליים ו- 80% מהמר"גים לא קיים צוות חלופי לחברי הוועדה. נמצאו הבדלים ומגמות שליליות בהקשר לקיום וועדת האתיקה בבתי החולים ע"פ: סוג - כללי מול מר"ג (p=0.018) בבעלות ממשלה או "כללית" מול פרטי (p=0.007), בית חולים גדול מול קטן (p=0.022). בחלק בתי החולים הכלליים ובכל המר"גים, הועדה לא התכנסה אף פעם או התכנסה פעמים ספורות, לא תמיד נוהל פרוטוקול לוועדה ולא תמיד נשמר.

בעקבות פעילות הוועדה חלה עלייה במספר המקרים בהם דנה הוועדה בכלל, ובפרט במספר מקרים על פי חוק זכויות החולה. בשנת 2013 דווח על 27 דיונים בלבד, שהתקיימו בכלל ועדות האתיקה של ביח, ומתוכם 5 מקרים בלבד היו ע"פ חוק זכויות החולה. ב- 2015 מספר כלל הדיונים עלה ל- 83, אך פרופורציית הדיונים על פי החוק ירדה ביחס לדיונים כוועדה מייעצת – 35 דיונים ע"פ החוק לעומת 48 דיונים כוועדה מייעצת. ב- 2017 דווח כבר על 118 דיונים בסה"כ, ומתוכם 78 דיונים על פי חוק זכויות החולה ו- 40 כוועדה מייעצת.

בהשלמת הסקר בקהילה בשנת 2016, נמצא כי לפני פעילות הוועדה, רק בשתי קופות מתוך ארבע, ורק בארבע מתוך שבע לשכות הבריאות המחוזיות היו ועדות האתיקה. בעקבות הסקר, הוקמה באפריל 2017 ועדת האתיקה גם בשתי הקופות הנוספות ובלשכת בריאות הנוספת. בארבע הקופות הוקמה ועדת אתיקה במטה הקופה בלבד. רק בקופה אחת נקבע צוות מחליף לכל אחד מחברי הוועדה. בשתי קופות חולים, בהן ועדות אתיקה קיימות לפני 2017, דווח כי הוועדה התכנסה בין השנים 2013-2016 בין אפס לארבעה פעמים בשנה.

מתוך ארבע לשכות הבריאות המחוזיות, בהן דווח על קיום ועדת האתיקה, רק בשלוש הוועדה נמצאה בתוקף, ורק באחת מהן דווח על קיום הוועדה בהרכב מלא על פי כתב מינוי מנכ"ל משרד הבריאות. בשלוש לשכות הנוספות חסרה אחות בהרכב הוועדה. באחת מלשכות הבריאות מינוי הוועדה לא עודכן מ- 2002. בלשכת בריאות אחת בלבד התקיימה פעילות הועדה עד לשנת 2015 בין פעם לשלוש פעמים בשנה, ובלשכת בריאות נוספת התכנסה הוועדה פעם אחת בלבד, וזאת בשנת 2015.

רוב פניות לוועדה בקופת החולים, בלשכות הבריאות ובבתי החולים היו ביוזמת הצוות המטפל. סיבת הפנייה העיקרית – מתן טיפול כנגד רצון המטופל, והסיבה השנייה – מניעת מתן מידע גנטי. בנוסף, צוותי הוועדה באשפוז ובקהילה דווחו כי לא קיבלו הכשרה מתאימה להשתתפות הועדה.

סיכום תמונת המצב אודות קיום ועדות האתיקה לפני (2013-14) ולאחר פעילות הוועדה (2016-18) ניתן לראות בגרף מספר 2: בכל בתי החולים הפסיכיאטריים ובכלל קופות החולים קיימת כיום ועדת האתיקה על פי חוק זכויות החולה, עלייה של כ- 50% בקופ"ח ו- 60% במרכזים לבריאות הנפש. גם בתי החולים הכלליים, הגריאטריים ובלשכות הבריאות חלה עלייה בשיעורי הועדות בין 20% ל- 30%. כפי שראינו ברגף 1, מספר התכנסויות הוועדות עלה ועלו מספר מקרים ע"פ חוק בהם דנה הוועדה.

בעקבות פעילות הוועדה, נעשה פריסה ארצית של ועדות האתיקה שלא עודכנה עד כה ונעשה רישום עדכני של פרטי התקשרות עם כל חברי ועדות האתיקה.

כמו כן, נרשמה עליה במספר הדיונים בוועדת האתיקה, התכנסות הוועדה במקרים אתיים על פי חוק זכויות החולה, פניות ממרכזים רפואיים למשרד הבריאות לצורך הסדרת מינוי הוועדה, התייעצויות בנוגע למקרים אתיים ועוד.

קידום פעילות ועדות האתיקה הוגדר בין הפרויקטים של האגף לרפואה כללית, בשיתוף אגפים ומנהלים רלוונטיים נוספים במשרד הבריאות (הלשכה המשפטית, שירותי בריאות הציבור, אגף לגריאטריה, אגף לקהילה, אגף לבריאות הנפש, היחידה לעבודה סוציאלית והיחידה לפסיכולוגיה).

בנוסף, בעקבות פעילות משרד הבריאות וועדת ההיגוי עם הנהלות המוסדות הרפואיים ויו"ר ועדות האתיקה בנושא טיפול בשובתי רעב – האסירים הביטחוניים, הביא לרגיעה ולמיצוי הפוטנציאל הטמון בהחלטות ועדות האתיקה.

כמו כן, בשיתוף האגף לגריאטריה ובמסגרת התוכנית הלאומית לטיפול פליאטיבי, מתרחשת פעילות עם חברי ועדות האתיקה בפועל בנושא "משקפיים פליאטיביות לחברי ועדות האתיקה".

אך, אחד מההישגים המשמעותיים של הוועדה והמשרד, הינו פרסום באוקטובר 2018 של חוזר חטיבת הרפואה (9/2018) בנושא "פעילות ועדות אתיקה במוסדות הבריאות" . חוזר זה מהווה סטנדרט מחייב שמפרט באופן אופרטיבי את לשון החוק ותקנת בריאות העם (1996), והוא מבסס את פעילותן של ועדות האתיקה בכלל מערכת הבריאות.

החוזר נועד –

1.     להבהיר את החובה להקים ועדות אתיקה לשם יישום נאות של חוק זכויות החולה, לפרט את הרכבן, את הדרך למינוי והחלפת חברים וכיו"ב, ולהסדיר את הכשירות הנדרשת מחברי הועדות, בדיקת התאמתם, והכשרתם לתפקיד מורכב ורגיש זה.

2.     לרכז ולפרט את תפקידיהן השונים של ועדות האתיקה - לפי חוק זכויות החולה ומכוח חוקים אחרים המטילים עליהן תפקידים, וכן להדגיש את האפשרות והחשיבות להיעזר בוועדות גם כפורום מייעץ ובעל מומחיות באתיקה רפואית, ואת המעמד והמגבלות של האפשרויות השונות.

3.     להתוות ולכוון את סדרי העבודה של הועדות (מי יכול לפנות, איך פונים, תוך כמה זמן יש לדון, דרך קיום הדיון, כיצד מתקבלות ונמסרות ההחלטות וכיו"ב), ולתת כלי לסיוע בקבלת החלטות במישור הסמכות, המשתתפים, החלופות ועוד.

4.     להדגיש את חשיבות הפרסום והיידוע על קיומן של הועדות, ואופן הפניה אליהן.

5.     לרענן לכל העוסקים בתחום: הנהלות המוסדות הרפואיים, הצוותים המטפלים וחברי הוועדות – כלי עזר לניהול דיון בסוגיה אתית בתחום הבריאות והרפואה, כולל דוגמאות להמחשה.

עם פרסום החוזר, ועדת שיפור תרצה לבדוק את אכיפתו באמצעות:

1)         סקר חדש שמלווה במחקר השוואתי.

2)         בקרה בכל המוסדות הרפואיים הרלוונטיים ע"פ כלי מובנה התואם את סעיפי החוזר.

3)         איתור חסמים ודרכי פעולה לטיפולם.

נתוני הסקרים הבקרות והבקרות שנערכו במסגרת בקרות רישוי, מעלים שאלות בנוגע להיעדר הכשרה מתאימה של חברי ועדות האתיקה לצורך ביצוע דיון אתי.

חטיבת הרפואה ערכה כנסים וימי עיון שנתיים ברמה הארצית בנושאים שונים: מתאריך 7.10.15 "ועדות אתיקה לבתי חולים הכלליים והמר"גים", 6.12.16 "מתן טיפול כנגד רצון המטופל" בשיתוף לשכת משנה למנכ"ל, 12.07.17 "ועדות אתיקה בקהילה - מהלכה למעשה". בשנת 2018-19 נערכים ימי הדרכה לחברי ועדות האתיקה בנושא "משקפיים פליאטיביות" במסגרת שיתוף פעולה בין האגף לרפואה כללית ותוכנית הלאומית לטיפול פליאטיבי המנוהלת ע"י האגף לגריאטריה.

כמו כן, הנושא הוצג בהרחבה בכנסי המשרד (כנס בקרים של האגף לרפואה כללית 12.07.16, כנס בקרים של האגף לרפואה קהילתית ב- 5.01.17, מפגש עם הפיזיותרפיסטים ב- 6.03.17), כנסים ארציים ובין לאומיים (23.11.16 בכנס איכות ברפואה, 8.09.16 כנס מחקר בסיעוד, 5.06.17 כנס רופאי בריאות הציבור, כנס ביו-אתיקה עולמי 29.11.18).

האתגר הנוסף, אותו מקדם משרד הבריאות בתחום ועדות האתיקה, הוא קידום החקיקה – ביצוע תיקונים בחוק זכויות החולה להרחבת סמכויות ועדות האתיקה ולקידום מעמדן.

באיור מספר 2 מיוצג תרשים זרימה המציג את פעילות הוועדה לקידום פעילות ועדות האתיקה במערכת הבריאות.

סיכום

ועדות האתיקה הינן כלי חשוב העומד לרשות המטפל והמטופל גם יחד. אכיפת החוק בנושא ועדות האתיקה היא קריטית למיצוי זכויות המטופל ולשמירה על כבוד המטופל, האוטונומיה שלו, מתן גיבוי משפטי להחלטות הצוות המטפל, מניעת תביעות משפטיות בגין הרשלנות הרפואית במקרים שבמסגרת החוק.

פנייה לוועדת האתיקה מאפשרת ריבוי דעות של חברי הוועדה וקבלת החלטה מושכלת, אנושית ומקצועית יחד. קידום פעילות ועדות האתיקה עשוי, גם בעקיפין, לחסוך עלויות למוסדות הרפואיים ולמערכת הבריאות, כתוצאה ממניעת תביעות משפטיות בזירה הלאומית והבינלאומית, בשל הרשלנות הרפואית ופגיעה בזכויות האדם. הטיפול במקרים הרלוונטיים בוועדות האתיקה מהווה דרך למיצוי זכויות המטופל לטיפול הוגן ואיכותי, מקדם אמון בין המטפל למטופל ובין המטפלים למוסד הרפואי והמערכת, מונע פגיעה תדמיתית במערכת הבריאות כתוצאה מ"רעש תקשורתי" ופניות מיותרות לבתי המשפט.

פעילות ועדת ההיגוי לקידום פעילות ועדות האתיקה במערכת הבריאות, הביאה לתוצאות חשובות, כגון ביצוע סקרים וניתוח תוצאותיהם להבנת מהות הבעיה, קידום סטנדרטיזציה בנושא ועדות האתיקה בכל המוסדות הרפואיים באשפוז ובקהילה, תכנון בקרות הסטנדרט, אכיפת מינוי הוועדות במוסדות הרפואיים בהם טרם נקבעה הוועדה או פג תוקף מינוייה, ביצוע פעילות הדרכתית ברמה הארצית לחברי ועדות האתיקה, הנהלות המוסדות הרפואיים והצוותים הרב מקצועיים.

פרסום הסטנדרט מאפשר אחידות וביצוע בקרות איכות במרכזים הרפואיים השונים והסדרת הנתונים המתקבלים מהשטח. יאפשר ביצוע תיעוד הפעילות בתחום ועדות האתיקה ברמה הארצית, אשר לא התקיים עד כה.

פעילות זו תואמת את מטרות משרד הבריאות, תורמת לניהול הטיפול האיכותי והבטיחותי במטופל, דואגת להשמעת קולו של המטופל בצורה מכובדת, תורמת לשביעות רצון גבוהה יותר של המטופל, משפחתו והצוות המטפל, מונעת תלונות ותביעות מצד המטופל ומשפחתו ומעלה את תדמיתה של מערכת הבריאות במדינת ישראל. 

 

ביבליוגרפיה

1.             ויצ'נר נ., שטרן י.צ'., שפירא ע'. (2014). ועדות אתיקה בחוק זכויות החולה: אתיקה, חוק ומציאות. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן.

2.             קרני, ת., קפלן ג., זיו א., קונלי י., ולן ב., טל א. (2018). עמדות אתיות של רופאים בישראל 2018. דו"ח יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י). הרפואה, כרך 157, חוברת 12, עמ' 751-755.

3.             חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996,  https://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Zchuyot_01.pdf

4.             פלד-רז מ. (2014). "אחר כך תודה לנו": טיפול כפוי בפרט כשיר, המסרב מדעת. הפרקליט. עמ' 62-106.

5.                 Czarkowski M, Kaczmarczyk K, Szymańska B. Hospital Ethics Committees in Poland. Sci Eng Ethics. 2015 Dec ;21(6):1525-35.

6.                 Cole M., Healey G. Doing the right thing! A model for building a successful hospital-based ethics committee in Nunavut. Int J Circumpolar Health. 2013 Aug 5; 72.

7.                 Bergman-Levy T, Doron A, D Strous R. Enhancing the use of institutional ethics committees in mental health care in Israel.(2014).  Isr J Psychiatry Relat Sci. 51(3):188-92.

8.                 Hajibabaee F, Joolaee S, Cheraghi MA, Salari P, Rodney P. Hospital/clinical ethics committees' notion: an overview. J Med Ethics Hist Med. 2016 Dec 18;9:17.

9.                 Aulisio MP. Why Did Hospital Ethics Committees Emerge in the US? AMA J Ethics. 2016 May 1;18(5):546-53.

10.         דו"ח מבקר המדינה, www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report.../65C-208-ver-3.docx.

1.     אגף לרפואה כללית, משרד הבריאות

2.     חטיבת הרפואה, משרד הבריאות.

3.     הלשכה המשפטית, משרד הבריאות.

ברצוננו להודות לחברי הוועדה לקידום פעילות וועדות האתיקה במערכת הבריאות ולתומכיה:

ד"ר טליה פליישמן, RN, MN, MPH, PhD, ממונה ארצית על יישום סטנדרטים, רפואה כללי, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות. מרכזת הוועדה לקידום פעילות ועדות האתיקה במערכת הבריאות.

עו"ד טליה אגמון, LLM, סגנית בכירה ליועץ משפטי, הלשכה המשפטית, משרד הבריאות.

ד"ר דורית רובינשטיין, RN, PHD, אחות אחראית בקרה ארצית, אגף הגריאטריה, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות.  

ד"ר איריס לייטרסדורף, MD, MHA, מנהלת מחלקת בקרות בקהילה, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות.

גב' אילנה אהרונוביץ, מרכזת תחום הסיעוד בשירותי בריאות הנפש, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות.

ד"ר שלומה זוסמן, ראש האגף לבריאות השן, משרד הבריאות

גב' מלכה פרגר, מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות.

מר' גבי פרץ, הפסיכולוגי הארצי, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות.

גב' אילנה סטולרמן, סגנית מפקחת ארצית על שירותי הסיעוד במשרד הבריאות.

ד"ר נעמה ויצ'נר, עו"ד, יו"ר ועדת אתיקה במ"ר "שניידר", ראש היחידה ליעוץ אתי וועדות אתיקה, המרכז הבין-לאומי לבריאות, משפט ואתיקה, אוניברסיטת חיפה.

ד"ר מאיה פלד-רז, עו"ד, יו"ר ועדת אתיקה במ"ר "בני ציון", המרכז הבין-לאומי לבריאות, משפט ואתיקה, אוניברסיטת חיפה.

ד"ר תמי קרני, MD, יו"ר לשכת האתיקה של הר"י.

ד"ר רות קפלן, RN, PhD, לשעבר יו"ר לשכת האתיקה של האחיות.

גב' חנה בן ציון, לשעבר יו"ר לשכת האתיקה הארצית של הפסיכולוגים.

ד"ר סיגל ליברנט-טאוב, ראש האגף לרפואה כללית, חטיבת הרפואה, משרד הבריאות.

ד"ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה, משרד הבריאות.

פרופ' ארנון אפק, לשעבר מנכ"ל ומשנה למנכ"ל, כיום משנה למנהל בית חולים תל השומר

פרופ' איתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות.