עלון מס' 20, מרץ 2020
בעין המשפט - עתירות נגד הרפורמה במערכת הבריאות

פסיקת בג"ץ בעתירות נגד רפורמה במערכת הבריאות בנושא הסדרי תשלום עבור ניתוחים/ עו"ד נורית דסאו

בג"ץ פסק לאחרונה בשלוש עתירות שהוגשו על ידי הר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל) ושתי קבוצות רופאים בעניין רפורמה במערכת הבריאות שנעשתה במסגרת חוק ההסדרים, החלה מה-1 ביולי 2016 על פוליסות ביטוחי בריאות מסחריות חדשות ומתחדשות (להבדיל מקיימות). לפני הרפורמה, מטופל היה נושא בתשלום עבור הטיפול, ולאחר מכן היה זכאי להחזר מסוים מקופת החולים במסגרת תכניות השב"ן וכן מחברת הביטוח עמה התקשר בפוליסה מסחרית ("שיטת ההחזר"). לאחר הרפורמה, קופת החולים או חברה הביטוח מתקשרות בהסכם עם הרופא או המוסד הרפואי, ומשלמות את מלוא התשלום בהתאם למחירים הנקבעים במשא ומתן ביניהם, כאשר המטופל משלם רק השתתפות עצמית, בשיעור קבוע מראש ("שיטת ההסדר"). עוד נקבע, כי כל תשלום לרופא בעד שירות רפואי שביצע בתחומי בית חולים או מרפאה כירורגית ייעשה על ידי אותו מוסד רפואי בלבד ("שיטת התשלום"). בנוסף, לאחר הרפורמה מטופל יכול לבחור רופא מנתח רק מתוך רשימה של רופאים שלהם הסכם ייעודי עם חברת הביטוח או קופת החולים, כאשר אם יתקשר עם מנתח שאינו נמנה באותה רשימה, יישא במלוא העלות מכיסו.

לטענת העותרים, שיטת ההסדר פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות חוקתיות של מטופלים ורופאים כאחד, מגבילה את חופש ההתקשרות החוזית של רופאים ומטופלים במגזר הפרטי ומגבילה את חופש העיסוק של רופאים ואת חירותם של מטופלים לבחור זהות מנתח באופן חופשי. עוד נטען, בשתיים מעתירות שהוגשו על ידי רופאים מומחים בתחום הכירורגיה הפלסטית ורפואת העיניים, שאין להחיל את שיטת התשלום החדשה על שירות רפואי שאינו נכלל בסל שירותי הבריאות. לטענת הכנסת והמדינה, הוראות פרק הבריאות בחוק אינן פוגעות בזכויות יסוד, וככל שיש פגיעה הינה עומדת במבחני פסקת ההגבלה.

בית המשפט קבע כי אין מקום לתקיפה חוקתית של ההסדר. מלכתחילה, ביטול חוק הינו מוצא אחרון, במיוחד בחקיקה הכרוכה בהיבטים חברתיים וכלכליים רחבי היקף. שינויי החקיקה נועדו להביא לרפורמה במערכת הבריאות שתכליתה, בין היתר, הפחתת בירוקרטיה למטופל, הגדלת כוח המיקוח שלו, הפחתת יוקר המחיה, מניעת זליגת כוח אדם מהמערכת הציבורית לפרטית והגברת האחריות של המוסדות הרפואיים.

לגופו של עניין, הגם קיימת פגיעה מסוימת בחופש העיסוק של הרופאים, כאשר המדינה אף הכירה בכך, המדובר בפגיעה עקיפה וחלשה כאשר המדובר באופן מימוש הזכות להבדיל לפגיעה בזכות עצמה. בהנחה שכושר המיקוח של קופות החולים והמבטחים חזק יותר מזה של המטופל הבודד, אכן קיימת פגיעה באינטרס העסקי של רופאים, אך לא כל פגיעה באינטרס עסקי מהווה פגיעה בחופש העיסוק, מה עוד שהינה נעשית לתכלית ראויה ועומדת במבחני המידתיות. באופן דומה, שיטת ההסדר אינה פוגעת בזכותו של מטופל לבחור בטיפול הרפואי הנראה בעיניו כאשר הינו רשאי להתקשר עם כל רופא, הגם שלא במסגרת שב"ן וביטוח בריאות.

מצד אחד, מעמדם של רופאים המעניקים במסגרת פרטית שירותים שאינם נכללים בסל שירותי הבריאות שונה מאלו המעניקים שירותים הנכללים בסל, אך מצד שני רופאים כאלו עשויים לבצע גם פרוצדורות שתכליתן רפואית. לא ניתן להפריד במסגרת רפורמה כוללת בין סוגי רופאים וסוגי פרוצדורות, כך שלצד רציונלים של הרפורמה התקפים לגבי כלל הרופאים והפרוצדורות, רציונאלים התקפים רק לגבי חלקם. עם זאת, גורמים מקצועיים אשר נדרשו לעניין מצאו כי אין מקום להיכנס לרזולוציות אלו במסגרת הרפורמה, והלכה כי בג"ץ לא יתערב בהחלטת רשות מינהלית המבוססת על ידע מקצועי ומומחיות השמורים רק לה, אלא מקום בו העותר הצביע על חריגה ברורה וקיצונית או פגם אחר בשיקול הדעת.