עלון מס 19, מרץ 2019
חינוך לביו-אתיקה

אתיקה וביו-אתיקה לילדים ונוער – מתיאוריה לפרקטיקה/ דניאלה קידר* 

בעלון מספר 16, ינואר 2017, הצגתי תכנית לפיתוח אתיקה וביו-אתיקה לילדים ונוער ("התכנית") המבוססת על "ההכרזה האוניברסאלית על ביו-אתיקה וזכויות אדם" של ארגון אונסק"ו מ-2005. ההכרזה כוללת חמישה עשר עקרונות אתיים, לרבות: כיבוד האדם וזכויות האדם, שוויון, צדק, אי אפליה, אי תיוג, כיבוד שונות תרבותית, סולידאריות, שיתוף פעולה, הגנה על הסביבה ועוד. ראש המרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה, בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, פרופ' אמנון כרמי, הגה את הרעיון להוראת האתיקה והביו-אתיקה לילדים ונוער ופעל להוצאתו מהכוח אל הפועל.

מאז הוצגה התכנית לבתי ספר מגוונים והותאמה להכשרת מורים, מחנכים ומנהלים בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים והעליונות, ואף להכשרת גננות בגנים החל מגיל שלוש וחצי. המטרה: להכשיר באמצעות בוגרי התכנית מורים ואנשי חינוך בבתי הספר והגנים, שיטמיעו באופן חוויתי בקרב התלמידים במוסדות החינוך המגוונים ברחבי הארץ את תכני התכנית, תוך פיתוח סקרנות, מעורבות, הנאה ומוטיבציה ואימוץ התנהלות אתית בחיי היומיום. למידה חווייתית, המחברת בין רגש וקוגניציה, מאפשרת התחברות והטמעה משמעותיות יותר.

חברה נאורה, מכבדת ומתחשבת היא חברה החורתת על דגלה התנהגות אתית מעשית בחיי היומיום, הקשבה, סבלנות, סובלנות, עזרה הדדית, מודעות לאחר, חמלה, אמפתיה, קבלת האחר ועוד. כל אלה מהווים מרכיבים חיוניים שיש לטפח ולהביא למודעות וביצוע כבר מגיל צעיר. באמצעות מרכיבים אלו תתאפשר הטמעה אימננטית בהתנהגות היומיומית.

אתיקה נלמדת במסגרות שונות, כמו בפקולטות לרפואה, בלימודי סיעוד, בפקולטות לחינוך, משפט, ניהול, תקשורת וכד'. הוראת אתיקה במוסדות חשובה ביותר  וראוי להדגיש בה לא רק את "המה" אלא גם את ה"איך". יחד עם זאת, צריך לזכור כי הוראה במשך סמסטר אחד, שניים או יותר במהלך הלימודים האקדמיים, אף שהיא חיונית, מבורכת עד מאד ומביאה לידי מודעות, אינה מספקת להטמעה של התנהגות אתית בחיי היומיום. לכך נדרש כי האדם "יגדל" מגיל צעיר עם "שפת" האתיקה כ"שפת אם". היבטים אתיים והשימוש בהם בחיי היומיום אמורים להיות אינהרנטיים וקוהרנטיים בהתנהלות החברתית היומיומית של פרטים בחברה נתונה.

לאור האמור לעיל, על בסיס חשיבה זו פותחה התכנית, בתקווה ליצור תשתית רחבה לחברה שבה אדם לאדם – אדם.

שני ספרים מהווים את ליבת התכנית:

1.      "תכנית לימודים בסיסית להוראת ביו-אתיקה" (2008, אונסק"ו). תכנית לימודים זו, בהיקף 30 שעות, כוללת את 15 העקרונות האתיים הבסיסיים של זכויות האדם ומאומצת ברחבי העולם.

2.      "הוראת ביו-אתיקה לילדים ונוער - לקט סיפורים ומשחקים" (המרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה, קתדרת אונסק"ו לביו-אתיקה אוניברסיטת חיפה), ספר, שהוכן במיוחד על פי העקרונות האתיים של ההצהרה האוניברסאלית לביו-אתיקה וזכויות האדם של אונסק"ו. הספר נכתב על-ידי צוות מדיסציפלינות שונות כמו ספרות, ייעוץ חינוכי, הנחיית קבוצות בחינוך, דידקטיקה ומדעי החינוך, תוך דגש על אינטליגנציה רגשית. ייחודו של הספר הוא בהתמקדותו באמצעים דידקטיים להטמעת האתיקה והביו-אתיקה בקרב תלמידים מהגיל הרך ועד סוף התיכון.     

הסיפורים נערכו על פי קבוצות גיל: 3-5, 6-10, 11-14,  15-19. הספר פותח בהסבר על מהות האתיקה, הביו-אתיקה ו-15 העקרונות על ביו-אתיקה וזכויות אדם של אונסק"ו. בהמשכו, פרקים העוסקים במתודולוגיה ובדידקטיקה של ההוראה בהם: הדיון כרב שיח, תפקיד המנחה, פתיחת המפגש, הצגת הנושא, מתודולוגיה כללית, התאמת הסיפור, שימוש במשחק והצעות נוספות לפעילות לאחר קריאת הסיפור.

אחד מרעיונותיה הבסיסיים של התכנית הוא שילוב הנאה, סקרנות ורלוונטיות המאפשרות הטמעה והתחברות רגשית לנושא. הטמעה מהווה את התשתית להתנהגות אתית בחיי היומיום.

 התכנית הופעלה עד כה במספר בתי ספר ברחבי הארץ. מנחות ומנחים מקרב משתתפי התכנית הכשירו מורים באותם בתי ספר, כדי שנבחרת זו תוכל להנחיל במסגרת שיעורי התכנים הלימודיים את העקרונות האתיים והביו-אתיים. הכשרת המורים בבתי הספר על-ידי משתתפות ומשתתפי התכנית נעשית על-פי תכנים מדוקדקים ושיטתיים שנקבעו על-ידי מנהלי התכנית, תוך הכנה ומשוב אינטראקטיביים. מורים מנבחרות המורים בבתי הספר מדווחים על תהליך פנימי שעברו בעצמם ובכלל זה מודעות עצמית גבוהה ושימוש במיומנויות תוך אישיות בהתייחסות לדילמות אתיות שחוו בחייהם האישיים, הבינאישיים והמקצועיים.

נבחרות המורים בבתי הספר החלו להעביר את המיומנויות שרכשו בתחום האתיקה והביו-אתיקה בכיתות הלימוד וליישם את התכנים במקצועות הלימוד המגוונים שהם מלמדים: היסטוריה, ספרות, מתמטיקה ומקצועות נוספים. מורים ומחנכים מנבחרות המורים השתמשו במגוון אמצעים דידקטיים, כך ההוראה הפכה לחווייתית, מאתגרת ומסקרנת. הם השכילו לחבר בין תהליכים קוגניטיביים לרגשיים וכך ההתייחסות לאתיקה ולביו-אתיקה הייתה עמוקה ויצרה מעורבות אצל התלמידים.

נבחרות המורים נתבקשו להעביר משוב בקרב תלמידיהם. תגובות התלמידים היו נלהבות! התלמידים בקבוצות גיל שונות נהנו, הטמיעו ביתר שאת את מסרי האתיקה והביו-אתיקה ואף החלו לדבר "בשפת האתיקה" בכיתה ובאירועים חברתיים, בהפסקות ובמפגשים מחוץ לכותלי בתי הספר.

אתגר התכנית הוא: הטמעת התכנית והנחלתה לילדים, נוער ובוגרים במוסדות החינוך בארץ. התגובות הראשונות מיישומה הפרקטי של התכנית מעודדות ביותר. מנהלי התכנית שוקדים על הרחבה של מעגלי הכשרת המנחים ועל הרחבת מאגר בתי הספר בארץ שיאמצו את התכנית, שכן יותר ויותר מנחים יידרשו להפצת התכנית במוסדות החינוך השונים.

תכנית זו והצלחתה, מהוות את הקרקע והתשתית לחינוך מיטבי לדור הבא וליצירת חברה מיטבית ונאורה.

 

-

* פרופ' דניאלה קידר היא ראש המחלקה לתקשורת אנושית, בריאות ואתיקה במרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה, אוניברסיטת חיפה. פרופ' קידר מומחית באינטליגנציה רגשית – מוח, רגש והתנהגות ומרצה במכללות ואוניברסיטאות בארץ ובחו"ל.