עלון מס 19, מרץ 2019
בראי הכנסת

מדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות/ נורית דסאו 

הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות), התשע"ט – 2018

מחלת החצבת עלתה לכותרות בחודשים האחרונים לאחר עלייה משמעותית בשיעורי התחלואה בארץ. על פי נתוני משרד הבריאות מתחילת חודש נובמבר, בעוד שבחודשים יוני ויולי התגלו פחות מ-75 מקרים חדשים בחודש הרי בחודש ספטמבר כבר היה מדובר על 321 מקרים חדשים ובחודש אוקטובר על 735. בסך הכל התגלו מחודש מרץ עד עתה 1,401 מקרים. הנתונים חמורים במיוחד מצד אחד לאור היותה של מחלת החצבת המחלה הזיהומית המדבקת ביותר, כאשר בחלק מהמקרים סיבוכיה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים – בתחילת החודש תינוקת לא מחוסנת בת שנה וחצי נפטרה מהמחלה, מצד שני לאור היותה ניתנת למניעה על ידי קבלת חיסון.

לאור זאת, הוגשה בסוף חודש אוקטובר הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות), התשע"ט – 2018, המציעה לאמץ פתרון מערכתי וארוך טווח לסוגיית החיסונים, מתוך תפיסה שמדובר בנושא שעקב חשיבותו העליונה לבריאות הציבור ראוי שיוסדר בחקיקה ראשית. הצעת החוק אושרה על ידי ועדת השרים לחקיקה והועברה לדיון מליאת הכנסת.

הצעת החוק מסדירה ארבע רמות שונות של מעורבות ממשלתית במדיניות חיסונים לאומית:

ברמה הראשונה המדינה תפעל להשגת מלוא המידע על שיעורי ההתחסנות באוכלוסייה הכללית על מנת לאתר בזמן אמת "כיסים" של תת-התחסנות, לטפל בהם נקודתית וכן לתת על כך דין וחשבון לציבור, זאת לאחר שנמצא ששיעורי ההתחסנות באוכלוסייה הכללית בארץ סבירים ביחס לעולם המערבי, למעט "כיסים" של אוכלוסיות לא מחוסנות באזורים מסוימים. לשם כך שר הבריאות יקים מאגר מידע ארצי ממוחשב אשר יכלול פרטי זיהוי של האדם המתחסן כגון שם, מען וכד', וכן את סוג החיסון שקיבל, מועד החיסון ומקום קבלתו. כן ייקבעו הוראות בדבר ניהול המאגר ובכלל זה האופן והדרכים למסירת המידע במאגר, שמירת סודיות הנתונים, חיסיון הפרטים האישיים, המידע שיישמר בו ומשך שמירתו.

ברמה השנייה, המדינה תפעל להסברה והנגשה של מערך החיסונים, כדי להגביר את אמון הציבור ברפואה המודרנית, לרכך את ההתנגדות והספקנות שמקורן בחוסר מודעות או בורות, וכן להבטיח את הנגישות של כל ילד לקבלת החיסונים הרלוונטיים במועד. לשם כך משרד הבריאות יפרסם לציבור אחת לשנה בסמוך לפתיחת שנת הלימודים במערכת החינוך, דין וחשבון בדבר שיעורי ההתחסנות בחיסוני השגרה, אשר יכלול בין היתר את שיעורי ההתחסנות בכל חיסון שגרה לפי פילוח גיאוגרפי, סוציו-אקונומי ולפי מוסדות חינוכיים, מגמות בשיעורי ההתחסנות בחיסוני השגרה לעומת שנים קודמות וכל נתון אחר לעניין חיסוני השגרה שהמשרד סבור שיש ערך בהבאתו לציבור.

ברמה השלישית, משרד הבריאות ידרוש מהורים שמסרבים לחסן את ילדיהם להשתתף במפגש מידע שבמהלכו יימסר להם מידע בנושא התחסנות, ושלאחריו תינתן להם האפשרות לחזור בהם מהחלטתם ולחלופין לחתום על הצהרה בדבר סירובם לחסן את ילדם. הצהרת סירוב תכלול בין היתר פירוט החיסון או החיסונים שההורה מסרב שילדו יקבל, פרטיו האישיים של הילד והוריו, מידע מפורט בדבר ההשלכות הבריאותיות האפשריות עבור הילד ועבור סביבתו כתוצאה מסירוב כאמור, פירוט סיבת הסירוב ונסיבות המצדיקות ויתור על חיסון עקב סיבה רפואית אם קיימות. במקרה בו הורה מסרב לחתום על הצהרת סירוב או לא השתתף במפגש המידע אליו הוזמן, הדבר יצויין על גבי הצהרת הסירוב וההורה ייראה כאילו חתם עליה, ובנוסף - במקרה בו לא הגיע למפגש - תופחת זכאותו בנקודת קצבה או זיכוי אחת בעד אותו ילד באותה שנת מס.

ברמה הרביעית המדינה תנקוט בצעדים חריגים, כגון הרחקה של ילדים לא מחוסנים ממוסדות חינוך, אך ורק כאשר קיים חשש ממשי להתפרצות מחלה עקב תת-התחסנות. כך, במקרה של חשש להתפרצות מחלה שכנגדה ניתן חיסון מחיסוני השגרה, שר הבריאות רשאי, מבלי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו לפי כל דין, להורות על הפסקת פעילותו של מוסד חינוכי באופן מלא או חלקי, להנחות מוסד חינוכי שלא לאפשר לאדם שלא חוסן מפני המחלה לגביה קיים חשש להתפרצות להשתתף בפעילות המוסד החינוכי עד אשר יחוסן או עד אשר יוסר החשש וכן לפנות באופן יזום לכל אדם המצוי בשטח המוסד החינוכי ולהורי הילדים שלא חוסנו מפני אותה מחלה, ולהורות להם להתחסן במועד ובמקום שייקבעו על ידי המשרד.