עלון מס' 17, ספטמבר 2017
בעט האקדמיה - כתב העת הבינלאומי 'רפואה ומשפט'

מתוך כתב העת הבינלאומי 'רפואה ומשפט'/מוחמד ותד.

ארנזי-אומובי צ'נימבלום נלסון, "הערכת כללי האתיקה בנוגע לנושא ההנדסה הגנטית ביחס לעֻבָּרִים והשלכותיהם על כבוד המין האנושי," 35(3) כתב העת הבינלאומי 'רפואה ומשפט' 509-524 (2017).

הנדסה גנטית נחשבת לאחת מפריצות הדרך המשמעותיות  בתחום הרפואה. זאת, בהינתן רצונו המולד והעקבי של המין האנושי לשפר את חייו ולדאוג לסביבתו, וכן בהתחשב בפיתוחים ובתגליות המדעיים של המאות האחרונות. במאמר זה, המחבר בוחן את כללי האתיקה הנוגעים לנושא ההנדסה הגנטית ביחס לעֻבָּרִים. כמו-כן, המחבר בודק אם יש בהנדסה גנטית בנוגע לעֻבָּרִים כשלעצמה משום הפרה לזכויות אדם המבטיחות עתיד חופשי נטול חששות ביחס ליצירת בני אדם, לרבות צאצאיהם, מלאכותיים. המאמר מספק ניתוח מקיף של הטיעונים בעד ונגד הנדסה גנטית של עֻבָּרִים, לרבות טיעונים בדבר מדרון חלקלק. במסגרת מאמר זה, המחבר אף נדרש למשמעות הזכות לכבוד ולהשלכותיה ביחס לנושא המאמר. לבסוף, המחבר אף בוחן את הסוגיה מושא המאמר לאורם כללים בינלאומיים הנוגעים להנדסה גנטית של עֻבָּרִים, לרבות מידת יעילותן של כלים אלה.

 

נג'מה מוסא, "טיעון בזכות הגנה עֻבָּרִית במסגרת של הפלה חוקית בדרום אפריקה," 35(3) כתב העת הבינלאומי 'רפואה ומשפט' 605-624 (2017).

מבחינה משפטית סוגיות בנוגע להפסקת היריון (הפלה) ולהגנה עֻבָּרִית נותרו מאתגרים כפי שתמיד היו בדרום אפריקה; שם, הפלה אפשרית מכוח החוק החרות. ככלל, לעובר, טרם לידתו בחיים, אין כל מעמד משפטי, וככזה אין לו זכות לחיים. התמודדות משמעותית עם מספר פסקי-דין העוסקים בהפלה בדרום אפריקה, עשויה להשליך זרקור של אור על אפשרות הענקת הגנה עֻבָּרִית במספר מקרים. במסגרת מאמר זה, המחברת מציעה טיעון המצדד בהגנה עֻבָּרִית, תוך שהיא צועדת אף מעבר לתפיסות הקלאסיות בדבר ייחוס חיים לעובר. כחריג לכלל המצוין לעיל, המחברת מציעה קריאה אחרת של החקיקה הקיימת בדרום אפריקה בנוגע להפלות – בלי צורך בתיקונה של חקיקה זו – כזו המאפשרת הענקת זכויות לעוברים. זאת עושה המחברת באמצעות שימוש בכלים חוקתיים פרשניים, כאלה המתחייבים מחוקת דרום אפריקה, הגם שזו כוננה עוקב לחקיקה הרלבנטית בעניין הפלות.