גיליון             לחוברת עלון הביואתיקה

  
לצפיה בחברי המערכת ליצירת קשר                  

עלון מס' 23, מרץ 2022
דבר העורכת

קוראות וקוראים יקרות ויקרים,

שנת 2022 נפתחה עם התפשטותו של הגל החמישי של מגפת נגיף הקורונה החדש, אשר החל בישראל, כזכור, עם המקרה הראשון של אדם שחלה ב- Covid-19 ב- 27.2.2020 לאחר חזרתו מאיטליה. מאז חווינו עליות וירידות בהתפשטות הנגיף, שהתבטא במספר המאומתים לנגיף – מספר שעלה עם תחילת כל גל ונסוג לקראת סיומו. לאחרונה החלו לדבר על גל שלישי של המגיפה, אשר מאפייניו עדיין אינם ברורים עד תום. בהיבט של זכויות אדם לוו הגלים השונים ב......להמשך קריאה



בעין המשפט
תמ"ש 57149-10-17 פ' ב' ג' נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 24.5.2020).

קשרי אחאות בין בנות החולקות מטען גנטי משותף הגדלות באותה מסגרת משפחתית/ עו"ד נורית דסאו

שאלת ההכרזה על קשרי אחאות בין שלוש בנות החולקות מטען גנטי משותף והגדלות באותה יחידה משפחתית הגיעה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. באותו עניין, התובעים – זוג גברים, עתרו לבית המשפט בבקשה להכריז על קשרי אחאותן של שלוש בנותיהם בהתבסס על המטען הגנטי המשותף אותו הן חולקות, בטענה שהוכחת קשרי המשפחה אותן הן חולקות מהותית לשם המשך גידולן כאחיות. שלוש הבנות נולדו במסגרת הליכי פונדקאות מאותה תורמת ביצית אנונימית - אחת מזרעו של התובע.......להמשך קריאה



בעין המשפט - עילת ה"חיים בעוולה"
 

עילת ה"חיים בעוולה" עדיין חיה וזוכה להכרה: בעקבות פסק הדין בעניין Evie Toombes v. Dr Philip Mitchell / פרופ' תמר גדרון

אֵבִי טוּמבס היא צעירה מרשימה, כבת 20. היא נולדה עם פגם בעמוד השדרה –Spina Bifida-שמתפתח בעובר בדרך כלל במהלך החודש הראשון להריונה של האם. בנוסף למגבלות בתנועה, אֵבי סובלת מהפרעות במערכת העיכול, הקיבה והשתן. על אף מגבלותיה הקשות, אֵבִי היא צעירה פעלתנית, רוכבת על סוסים, מתנדבת לקידום בדיקות לגילוי מוקדם של פגמים בהיריון ואף.......להמשך קריאה



בעין המשפט - מינוי אפוטרופוס נוסף בהורות משולשת

בע"מ 821/21 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 10.5.2021).

מינוי אפוטרופוס נוסף בהורות משולשת/ עו"ד נורית דסאו

בית המשפט העליון פסק לאחרונה לדיון בתיק בו נתבקשו לאורכו דרכים שונות להכרה במודל של "הורות משולשת". המבקשים 1 ו-2, גברים בני זוג, הביאו לעולם תאומים אשר נוצרו מזרעם ומביציות מתורמת והושתלו ברחמה של המבקשת 3. לפי בדיקה גנטית אחד מהם הוא בנו הגנטי של המבקש 1 והאחר הוא בנו הגנטי של המבקש.....להמשך קריאה



בעין המשפט -הולדה לאחר המוות

עמש (חי') 16843-09-21 נציג היועץ המשפטי לממשלה חיפה נ' פלונים (פורסם בנבו, 17.1.2022).

בוטל היתר בית משפט לענייני משפחה להורים להביא ילד מזרע בנם המנוח, שיאומץ על ידי אחותו חשוכת הילדים/ ד"ר לימור מלול

בית המשפט המחוזי בחיפה הפך את החלטת בית משפט לענייני משפחה בקריות (להלן: בית משפט קמא) וקבע כי הוריו של צעיר, כבן 38 שנים, שאינו נשוי וללא בת זוג, שמת מסרטן לא יוכלו להשתמש בזרעו על מנת להביא לעולם ילד בפונדקאות, שיאומץ על ידי אחותו הנשואה וחשוכת הילדים של .....להמשך קריאה



ביו-אתיקה בראי הדת

 שביתת רופאים בראי המשפט העברי / הרב ד"ר מאיר דובדבני

מחאת המתמחים ליוותה את סדר היום הציבורי במדינת ישראל בשנה וחצי האחרונות. לאחר מאבק ממושך, אשר החל לפני יותר משנה וחצי (מאי 2020), נחתם והוסכם מתווה בין משרד הבריאות לבין המתמחים. המחאה עסקה בראש ובראשונה בתנאי ........להמשך קריאה



מחקר ביו-רפואי

עבריינות ופשיעה במחקר ביו-רפואי/ פרופ' ז'ק מישל, M.D.

מחקרים בכלל ומחקרים ביו-רפואיים בפרט הביאו תועלת רבה לאנושות והשפיעו הן על תוחלת החיים והן על איכותם. למרות ההתקדמות המרשימה בתחום הרפואה, עדיין נותרו תחומים רבים בהם האמצעים העומדים לרשותנו לצורך טיפול במחלות שונות ומניעתם אינם בנמצא או שאינם נותנים מענה מספק ומניח את הדעת. במקרים אלה מורגשת......להמשך קריאה



במבט היסטורי

  זנות במצרים בשנות ה-30 – מבט היסטורי על מוסר ורפואה/ מעיין ללוש.

"כיצד תטפל בזנות הגורמת להחרבת הגוף, הנפש והשכל?"- כך שואלת כותרתו של מאמר שפורסם באוקטובר 1931 בכתב העת המצרי אל-ריאדׄה אל-בדניה [תרבות הגוף], וחושפת את אחת הדאגות הבריאותיות שהעסיקו את מצרים בעשורים הראשונים של המאה העשרים. כותב הטור "בנינו וההרגלים המזיקים" במדור "עצות לאבות......להמשך קריאה



חדש על המדף
הספר 50 דילמות באתיקה רפואית – מחבר ד"ר רותם ויצמן

 

הספר 50 דילמות באתיקה רפואית נולד בעקבות הצורך שזוהה בקרב לומדים, חוקרים והמתמודדים עם דילמות אתיות בטיפול להעלות את רמת מודעותם לדילמות הביו-אתיות השונות ולבחון אותן באופן מעמיק. כמו כן, הספר נועד להקנות לתלמידים ולסטודנטים את הניסיון להתמודד עם.........להמשך קריאה 

חיסיון רפואי או חיסיון רופא

 חיסיון רופא או חיסיון רפואי? על היקפו המצוי והרצוי של החיסיון/ ד"ר אסף הרדוף

מה המשותף לפרמדיק, פודיאטור, פיזיותרפיסטית, רוקחת, שיננית, אופטומטריסט ואחות? כולם חלק ממערך הרפואה בישראל, וכולם אינם נהנים מחיסיון. להלן אעסוק בחיסיון המצוי בסעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות), תוך התייחסות ביקורתית בנוגע לגבולותיו המדויקים. לטענתי, החיסיון הקיים בפקודת הראיות צר מדי להשגת.............להמשך קריאה



דילמות אתיות בטיפול במצבי דמנציה מתקדמת

מזון למחשבה – דילמות אתיות ואתגרים מוסריים בטיפול באנשים עם דמנציה מתקדמת במסגרות טיפול ביתיות בקהילה/ גב' ענבל הלוי הוכוולד, ד"ר גילה יעקב, ד"ר זוריאן רדומיסלסקי, פרופ' ניסנהולץ גנות רחל

דמנציה (קיהיון) הינה סינדרום המאופיין בהידרדרות ביכולות הקוגניטיביות ובתפקוד של האדם. כשישה אחוזים מאוכלוסיית הקשישים סובלים מדמנציה בעולם המערבי. מספר זה צפוי לגדול בעשורים הבאים. בשלבים המתקדמים של המחלה צפוי החולה לסבול מכאבים, מדלקות בדרכי השתן, מעצירות ומדלקת ריאות, בעיקר על רקע שאיפת מזון לדרכי הנשימה. קשיי אכילה ושתייה מהווים גורם משמעותי לפגיעה בריאותית בחולה ובבני משפחתו ומובילים למחסור בנוזלים, תת-תזונה, ירידה............להמשך קריאה 



"הסכמה מדעת" לחיסונים

"הסכמה מדעת" לחיסונים – מפטרנליזם לאוטונומיה?/ ד"ר עו"ד שלי קמין-פרידמן

בעידן הרפואה הפטרנליסטית רווחה התפיסה כי אין מקום למתן מידע למטופל ואין צורך בהיוועצות עמו קודם למתן טיפול. התפתחות האתיקה הרפואית במחצית השניה של המאה העשרים הובילה למעבר מהשקפה פטרנליסטית להשקפה ליברלית בכל הנוגע ל........להמשך קריאה



התמודדות האחיות והאחים בתקופת הקורונה
 

התמודדות הסיעוד בשנת הקורונה - אתגרים בכל פינה/ מלכה-זאבי הלנה, נחמני שירז, סמופלוב כריסטינה, טראובה ליעד, חרב נהלה, טדגי דליה

בסוף שנת 2019, תחילת שנת 2020 העולם "התעורר" למציאות חדשה, מגיפה עולמית של נגיף הקורונה, אשר זוהה לראשונה בעיר ווהאן בסין. המגיפה ששינתה את כללי המשחק בחיי היומיום וחייבה את מקבלי ההחלטות לעשות שינויים מהירים ולהמשיך לשנות אותם בהתאם לנלמד באותו יום, שבוע או חודש. מעל לכול, מערכת הבריאות נערכה באופן בהול לטיפול בחולי קורונה באשפוז במרכזים רפואיים, אשפוז בית, מלונות ועוד. הצוותים נדרשו לקבלת החלטות טיפוליות תוך כדי למידה בזמן המגיפה ולא על סמך...........להמשך קריאה



השתלת איברים

כשיגמר המחסור (באיברים)/ ד"ר חגי בועז

 מחקר פורץ דרך בתחום השתלות איברים התפרסם ביולי 2021. המחקר מציע דרך חדשנית להשתלות האיברים, שתשנה את עולם ההשתלות באופן מהפכני.[1] הפתרון המוצע לאור ממצאי המחקר הינו כפול:  בעיית המחסור באיברים תיפתר על ידי השתלת איברים מבעלי חיים (במחקר השתמשו בחזירים ובחולדות), ובעיית הדחיה תיפתר על ידי ציפוי האיברים ברקמה שתהונדס גנטית מתאי שליה אנושיים שאינם מעוררים..........להמשך קריאה



נקודת מבט ביקורתית על מתן חיסונים נגד קורונה לילדים

קונצנזוס המומחים וחיסון ילדים ב-mRNA – ביקורת מדעית וביו-אתית / ד"ר דניאל מישורי, דנה אבי-יצחק ובלהה קרייסברג.

מדיניות "בריאות הציבור" בישראל קושרת בין "בהלת האומיקרון" לבין ההחלטה להאיץ חיסון הילדים הצעירים (5-11), כולל ובמיוחד משיקולי "חסינות עדר", תוך פסילה-מראש של הביקורת ("מתנגדי חיסונים", "קונספירטורים", "שיח ההקצנה"); זאת, על-סמך ועל-רקע "קונצנזוס"-לכאורה בקרב המומחים בנושא, שעל-פי הניתוח להלן לא ניתן להסבירו על-סמך הנתונים והעובדות בלבד............להמשך קריאה





הביו-אתיקה הליברלית בעידן התו הירוק

התו הירוק וקריסת הביו-אתיקה הליברלית - "הפרדיגמה החדשה" של "בריאות הציבור"/ ד"ר דניאל מישורי ודנה אבי-יצחק

המאמר ממשיך את הדיון בנוגע ל"הפרדיגמה החדשה" בבריאות הציבור, כפי שנוסחה על ידי ד"ר חגי בועז ופרופ' נדב דוידוביץ', המבוססת, לכאורה, על ערכי סולידריות וערבות-הדדית, ובנימוקים אלה מצדיקה פטרנליזם סמכותני וסייגים על ערכי האוטונומיה והסכמה מדעת, המודגמים בהצדקות הניתנות ל"תו הירוק" ולאמצעי "בריאות הציבור" הננקטים בשל "מצב החירום". לטענת המאמר, הפרדיגמה החדשה סותרת, לכאורה......להמשך קריאה



מוסדות ואישים

  האקדמיה הבינלאומית לאתיקה רפואית ובריאות הציבור (IAMEPH)/ ד"ר רותם ויצמן

המשימה של האקדמיה הבינלאומית לאתיקה רפואית ובריאות הציבור היא לבצע סקירה בינלאומית מתמשכת של נושאים משמעותיים בביו-אתיקה, שיכולים לתרום לקידום מדיניות פוליטית, תרבותית ואוריינטציה פילוסופית. האקדמיה הבינלאומית לאתיקה רפואית ובריאות הציבור מתנהלת כנקודת מרכז דו-לשונית לחילופי דברים אלה. המטה המרכזי ממוקם............להמשך קריאה