גיליון             לחוברת עלון הביואתיקה

  
לצפיה בחברי המערכת ליצירת קשר                  

עלון מס' 22, מרץ 2021
דבר העורכת
 

קוראות וקוראים יקרות ויקרים,

התפשטות נגיף הקורונה החדש החלה בישראל עם המקרה הראשון של אדם שחלה ב- Covid-19 ב- 27.2.2020 לאחר חזרתו מאיטליה. נכון להיום (14.3.2021) מספר המאומתים לנגיף הקורונה מאז פרוץ המגפה עומד על 818,154 בני אדם בישראל, מתוכם נפטרו מן המחלה 5,992 בני אדם. ישראל מדורגת במקום ה־54 בעולם במספר המתים מקורונה למיליון נפש, מתוך יותר מ־200 מדינות, אליהן התפשט נגיף הקורונה. גיליון זה הינו גיליון עלון הביו-אתיקה השני, המיועד לנושא ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה החדש.... התפתחות החיסון נגד נגיף הקורונה החדש והגעת המשלוח הראשון של חיסונים נגד נגיף הקורונה של חברת פייזר בתאריך ה- 9.12.2020 הפיחו תקווה לבלימת המגפה, אך יחד עם זאת הצמיחו סוגיות ביו-אתיות נוספות. בגיליון קיימת גם התייחסות להיבטים של סדר קדימויות, התנגדות לחיסונים, האיזון הראוי בחיוב התחסנות והמדיניות הראויה בסוגיית החיסונים.....להמשך קריאה



בעין המשפט - טענות ההפליה כנגד תקנות הגבלת פעילות במסגרת התמודדות עם נגיף הקורונה

טענות ההפליה כנגד תקנות הגבלת פעילות במסגרת התמודדות עם נגיף הקורונה / עו"ד נורית דסאו

לאחרונה נדונו בפני בג"ץ שלוש עתירות שהוגשו כנגד תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), התש"ף-2020 (להלן: "התקנות") שהותקנו מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020....להמשך קריאה



בעין המשפט

בג"ץ 5314/20 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 10.1.2021)/ ד"ר לימור מלול

בתאריך ה- ‏10.1.2021 נדחתה עתירה שהוגשה על-ידי עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל (עמותה רשומה הפועלת למען הגנת זכויות אזרחי המדינה הערבים ולקידומם) ושבעה אזרחים שקיבלו קנסות בגין הפרת מגבלות שנקבעו מכוח ארבע תקנות לשעת חירום שהותקנו לצורך התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה החדש: תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף-2020, תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות)....להמשך קריאה



ביטויי גילנות בצל הקורונה

ביטויי גילנות בצל הקורונה: הגל הראשון והשני/ פרופ' רביע ח'לאילה* 

 

מגפת הקורונה העולמית גרמה לפגיעה באוכלוסייה כולה. נתוני התחלואה והתמותה העולמיים מעידים בבירור שאוכלוסיית הזקנים היא אוכלוסייה פגיעה במיוחד, וזאת בהלימה לגיל ולמחלות הרקע הכרוניות של אוכלוסייה זו. למציאות שהשתנתה בעקבות מגפת הקורונה יש השפעות חברתיות נוספות מלבד השיעור הגבוה של תמותה ותחלואה, ופגיעתן באוכלוסייה הזקנה עשויה להיות קשה אף היא. תופעות חברתיות אלה כוללות החמרה בבדידותם של הזקנים בגלל ריחוק חברתי, קושי בגישה לשירותים, והחמרה בעוני ואובדן פרנסה. תקופה זו מצביעה גם על סיכון להחמרה בתופעת "הגילנות" ולהעמקת ....להמשך קריאה



התמודדות עם הגברת מצבי סיכון של ילדים ובני נוער נוכח מגפת הקורונה

התמודדות עם הגברת מצבי סיכון של ילדים ובני נוער נוכח מגפת הקורונה: סקירה בין-לאומית/ יואה שורק, איה אלמוג-זקן, לילך זוהר, פידא ניג'ם-אכתילאת וענת גלעד* 

ב- 11 במארס 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מחלת ה- Covid-19  כעל מגפה עולמית (פנדמיה) והעריך כי שיעור ניכר מכלל אוכלוסיית העולם יידבק בנגיף קורונה. אי-לכך, מדינות ברחבי העולם, ובהן ישראל, הכריזו על מצב חירום והודיעו על הגבלות והנחיות שמטרתן ליישם את עיקרון הריחוק החברתי, אשר נועד להאט את התפשטות התחלואה. כתוצאה מכך, יחידים ומשפחות שוהים זמן ממושך בבתיהם ולרוב אף לא יוצאים למסגרות עבודה, לימודים ופנאי. לצד ילדים ומשפחות שמשבר הקורונה ומדיניות ההגבלות אולי היטיבה עימם, למשל בכך שאפשרה זמן לבילוי משפחתי ולפעילות פנאי, במשפחות אחרות לשילוב בין חרדה קיומית ללחצים בריאותיים, כלכליים ומשפחתיים יש פוטנציאל לפגיעה בהתפתחותם של ילדים ובני נוער וברווחתם הנפשית, ואף ליצירת מצבי סיכון וסכנה....להמשך קריאה



דילמת היחיד מול החברה בשאלת החיסונים

 דילמת היחיד מול החברה בשאלת החיסונים – האם לא כדאי להיפטר מהדיכוטומיה?/ ד"ר חגי בועז ופרופ' נדב דוידוביץ 

הדילמה בין הערכים של הגנה על זכויות הפרט ואוטונומיה של המטופלים בפרוצדורות רפואיות לבין שמירה על בריאות האוכלוסייה היא אחת השאלות המרכזיות במדיניות חיסונים. מצד אחד, לכל אחד ואחת יש זכות להחליט על אופן ניהול בריאות הגוף, בוודאי כאשר הוא בריא ומדובר על הכנסת חומר זר לגופו עם אפשרות של תופעות לוואי. נדמה כי הזכות על גופנו הינה זכות יסוד בלתי מעורערת. מצד שני, בריאות הציבור היא תנאי מקדים לבריאות הפרט ושמירה עליו מחייבת התחסנות בשיעורים גבוהים, בכדי להגיע למה שמכונה "חסינות עדר" – מצב בו יש מספיק חסינות ברמת הקהילה כך שההתפרצות של תחלואה זיהומית לא יכולה להמשיך להתפשט....מדיניות החיסונים נשענת בדרך כלל על פתרון המתח הזה באמצעות תועלות הדדיות. ההתחסנות האישית מגנה על הגוף ובמצרף מתחסנים גבוה מספיק, האוכלוסייה מוגנת. כך האינטרס האישי אמור להשתלב באינטרס הציבורי. בשיעור מתחסנים גבוה מספיק, ניתן אף "לסבול" מקרים של התנגדות לחיסון. אך מה קורה כאשר ההתנגדות לחיסונים עזה? או כאשר התועלת לפרט לא מאוד גבוהה כי הוא לא באוכלוסיית סיכון אך התועלת לקהילה גדולה? אזי הדילמה בין זכויות היחיד והגנה על הציבור נגלית בחריפותה....להמשך קריאה



התמודדות עם נגיף הקורונה

התמודדות עם נגיף הקורונה/ פרופ' יונתן הלוי

הנגיף שאנו מכנים "קורונה"-SARS-COV-2 או בשמותיו המדעיים היווה הפתעה עבור כל מומחה בעולם, הן מומחים בתחום המגפות (אפדמיולוגים) והן מומחים בתחום הנגיפים (וירולוגים). בעוד התפרצותן של מגפות מתרחשת גם בימינו (מגפות השפעת מדי שנה, שפעת העופות ווירוס הים התיכון בשנים האחרונות) והתפרצותן בעתיד צפויה, ולצערי אף מובטחת, איש מן המומחים לא חזה התפרצות של ווירוס אשר יתפשט במהירות ברחבי העולם ויהיה בעל השלכות מרחיקות לכת. בין השלכות אלה ניתן למנות את התמותה הלא מבוטלת, בעיקר בקרב קשישים בעלי מחלות רקע ובקרב הסובלים מהשמנת יתר. מה גם שהאמצעים שננקטו במדינות שונות בעולם הובילו למשבר כלכלי עולמי חסר תקדים. למרות שרוב....להמשך קריאה



היבטים אתיים בקידום בריאות ומגפת הקורונה בחברה הערבית

היבטים אתיים בקידום בריאות ומגפת הקורונה בחברה הערבית/ ד"ר מוחמד ח'טיב*

בחודש מרץ 2020, שבועיים אחרי התפרצות מגפת הקורונה בישראל, התגלה המקרה הראשון של הידבקות בנגיף בחברה הערבית. עד אז נחשבה המחלה כנחלתה של האוכלוסייה היהודית, כאשר כל הנדבקים היו יהודים ובעיקר באזור העיר תל אביב. אין ספק שהמגפה תפסה את החברה הערבית ואת מערכת הבריאות בכלל כלא מוכנים להתמודדות עם משבר בריאותי בסדר גודל כזה. בהעדר מענה הולם להתפרצות המחלה בקרב האוכלוסייה הערבית, גופים שונים בחברה זו התגייסו למלחמה בקורונה כאשר בחזית ניצבו אנשי הרפואה, בריאות....להמשך קריאה



פטרנליזם ואוטונומיה בסוגיית חיסון ילדים

תחלואת הקורונה – פטרנליזם ואוטונומיה בסוגיית חיסון ילדים/ ד"ר פנינה ליפשיץ-אבירם

בשנה האחרונה התחוללה מגיפה עולמית אשר זעזעה את שיגרת חיינו בתחומים אישיים, משפחתיים, חברתיים, כלכליים ועוד. הבידוד החברתי וההסתגרות בבתים היו, ועדיין מהווים, אירועים מטלטלים. המגיפה יצרה משבר עולמי ושרטטה נתיב חדש, שבו האנושות לא צעדה עדיין בעת הזאת. היא עוררה בנו פחדים ושאלות מטרידות על מחלות ועל מוות, במיוחד כשהבנו שאין מזור, ובהתחלה גם לא היה חיסון, שיסייע בידי אלה מאתנו שאיתרע מזלם וחלו במחלה. בנוסף על חוסר הידע אודות המחלה ובעקבות מקדם ההדבקה הגדול, גילינו כי....להמשך קריאה



ביוש (שיימינג) מצד מטופלים ובני משפחה, שחיקה נפשית, תפקוד בעבודה וכוונה לעזוב בקרב צוותים במרכז לבריאות הנפש

ביוש (שיימינג) מצד מטופלים ובני משפחה, שחיקה נפשית, תפקוד בעבודה וכוונה לעזוב בקרב צוותים במרכז לבריאות הנפש/ שרה זייצב אסולין וד"ר איליה קגן.

שנים האחרונות המטפלים במערכת הבריאות חשופים לתופעה של ביוש (שיימינג) ההולכת ומתפשטת ברשתות חברתיות. מטופלים ששוחררו, מאושפזים או בני משפחותיהם, מפיצים מידע, שמות או תמונות של אנשי צוות ברשתות החברתיות ומתארים את עשייתם הטיפולית באור שלילי. באמצעים אלו הם מבצעים ביוש חברתי כלפי העובד במטרה לפגוע בו ולהסב לו נזק....הערכת הסיכון לפגיעה, שחיקה, תפקוד מקצועי וכוונה לעזוב את העבודה בבריאות הנפש....להמשך קריאה



בריאות הציבור לעומת האוטונומיה של הפרט – דילמה שאינה ייחודית רק למחלת הקורונה

בריאות הציבור לעומת האוטונומיה של הפרט – דילמה שאינה ייחודית רק למחלת הקורונה/ ד"ר שמואל וולפמן, עו"ד.

זה למעלה משנה, מאז שמגפת הקורונה הכניסה אותנו, כמו את שאר העולם, למציאות שאיש מאתנו לא חזה ולא דמיין, עולה ומתלהט הדיון הציבורי והוויכוח אודות שאלת עדיפות בריאות הציבור על פני זכויות הפרט. העקרונות של מניעת תחלואה והפחתתה ושל מניעת תמותה בקרב האוכלוסייה דורשים הטלת מגבלות על חופש התנועה ועל חופש העיסוק של פרטים בציבור, וזאת בניגוד לעקרונות חוקתיים....להמשך קריאה



האתגרים האתיים של החיסון לקורונה
 

האתגרים האתיים של החיסון לקורונה/ ד"ר אורית גולן ופרופ' ורדית רביצקי

מאז התגלתה מגפת הקורונה בדצמבר 2019 הפכו המילים: "אי ודאות", "סגרים" ו"קפסולות" למילים שבשגרה. יחד עם השגרה החדשה החלו מאמצים רבים לבלימת התפשטות המגפה, שהפיחו תקווה לשוב לחיים קודמים....בתאריך 12.10.2020 התקיים דיון ארוך ב- FDA (מנהל המזון והתרופות של ארה"ב), אשר שודר ופורסם לצפייה, בעניין החיסון של חברת פייזר. החיסונים של חברת פייזר, כמו גם של חברת מודרנה, אושרו לאחר שנמצאו יעילים ובטוחים לחיסון האוכלוסייה. במקביל לתקווה שהפיח צעד זה בנוגע למיגור המחלה, השימוש בחיסונים מעלה מספר סוגיות אתיות, חלקן ותיקות בשיח האתי. הראשונה, נוגעת לסדר העדיפות במתן החיסון....להמשך קריאה



המדינה כרופא: כפיית המסכות ו"פטור" ממסכות

המדינה כרופא: כפיית המסכות ו"פטור" ממסכות/ ד"ר דניאל מישורי, עו"ד רונית לירן שקד

מעט לאחר פורים 2020 נכנסו תושבי ישראל לנשף מסכות מתמשך, בכפייה (הצו המחייב עטיית מסכה פורסם ביום 19.4.2020). מרבית המסכות אינן "צוהלות", אלא מהוות מחסום פה ואף כירורגי (חסימת דרכי הנשימה), וגורמות למצוקה פיסית ונפשית מתמשכת. מסכות פנים רפואיות אינן דבר חדש, אולם בשנת 2020 בחרה מדינת ישראל, בתחילה באמצעות צווי בריאות העם ובהמשך באמצעות חוק, לכפות חבישת מסכות....להמשך קריאה



ההשלכות המשפטיות של שימוש בתוכנות מסרים מידיים ובמדיה חברתית ברפואה

ההשלכות המשפטיות של שימוש בתוכנות מסרים מידיים ובמדיה חברתית ברפואה/ אוריה בן לולו, עו"ד  יונתן דייויס וד"ר עפר תדמור.

מאז סוף שנת 2019 ולאורך שנת 2020 התפשט נגיף הקורונה ברחבי העולם ושינה את המציאות שהייתה מוכרת לנו עד אז. מגע וקרבה בין אנשים תרמו להתפשטות הנגיף, ובכדי למגר את התפשטותו נמצא כי שמירה על מרחק וכללי היגיינה מפחיתים את ההידבקות. מצב זה העצים את הצורך בתוכנות מסרים מידיים בכלל, ובתחום הרפואי בפרט....להמשך קריאה



פרידה מבני משפחה בזמן קורונה

פרידה מבני משפחה בזמן קורונה/ ד"ר גילה יעקב, ד"ר אורית גולן וד"ר שני ברוש

הרפואה המודרנית האריכה את תוחלת החיים ויחד עם זאת את תקופת הגסיסה, כתוצאה מכך תקופת סוף החיים יכולה להמשך לאורך זמן. אוכלוסיית הזקנים מתאפיינת בכך שבסוף חייהם זקנים רבים סובלים משתי מחלות כרוניות או יותר (מחלת לב וריאות, מחלת כליות כרונית, סרטן, דמנציה וכדומה). בנוסף, מתמודדים הם עם מגוון סימפטומים פיזיים ונפשיים, שמורכבותם גוברת עם קיום תסמונות גריאטריות.... בעת הזו, מגיפת הקורונה מאתגרת את יישום תהליכי הפרידה באופן כללי וגם בהגדרתם כחלק מטיפול פליאטיבי. בספרות, מתואר את שאנו מכירים מקרוב: צוותים מטפלים הנתונים בעומס, מעניקים טיפול למטופלים המצויים בבידוד חברתי, תוך שהם לבושים במסכות הגנה. הטיפול חסר....להמשך קריאה



האור בקצה המגפה – עוד על סוגיית החובה להתחסן נגד נגיף הקורנה

האור בקצה המגפה – עוד על סוגיית החובה להתחסן נגד נגיף הקורנה/ פרופ' תמר גדרון וד"ר אלעד שילד.

דומה שהוויכוח המוכר והידוע בין חסידי החיסונים לבין המתנגדים להם מעולם לא היה עוצמתי כפי שהוא כיום, בעידן הקורונה הנמשך כבר למעלה משנה, מאז התגלה נגיף ה-Covid-19 בחודש דצמבר 2019 בעיר ווהאן שבסין. ייתכן שעוצמת הוויכוח היא פועל יוצא של מידת הרלבנטיות, כמו גם הדחיפות להצליח במשימת הטיית דעת הקהל, בעולם ובישראל, לכיוון של הכרה בחיוניות ההתחסנות ויצירת נכונות ציבורית ואישית לפעול בהתאם לכך בצילו של המשבר....להמשך קריאה



קריסת הביו-אתיקה הליברלית בעידן "בריאות הציבור": תגובה למאמר "לקראת פרדיגמה חדשה של ביו-אתיקה"

קריסת הביו-אתיקה הליברלית בעידן "בריאות הציבור": תגובה למאמר "לקראת פרדיגמה חדשה של ביו-אתיקה"  (בועז ודוידוביץ')/ ד"ר דניאל מישורי

באוגוסט 2020 פרסמנו (מישורי, ויצמן ועוזר) מאמר ביקורתי מקיף בעניין משטר הקורונה. על-פי הניתוח שהצגנו, משטר הקורונה מפר באופן סיטוני זכויות הפרט, משבש באופן מוחלט הדמוקרטיה, מנוגד בחלקו להיגיון הרפואי והמדעי, ומנוגד לחלוטין לביו-אתיקה המקובלת. את משטר הקורונה הצגנו כמבוסס על "טכנוקרטיה רפואית סמכותנית" המתבססת לכאורה על "הטוב הכללי" (common good), כאמצעי לדרוס עקרונות האתיקה הרפואית ובראשן הזכות לאוטונומיה....להמשך קריאה



במרחב הגלובאלי - עוד על הולדה בעוולה: בעקבות הדיון המחודש בבריטניה בעניין

עוד על הולדה בעוולה: בעקבות הדיון המחודש בבריטניה בעניין Evie Toombes v. Dr. Philip Mitchell [2020] EWHC 3506/ פרופ' תמר גדרון

האבחנה בין תביעות הורים לילדים שנולדו עם נכות שלא אותרה על ידי הרופאים במהלך ההיריון, וטוענים - לאחר שנולדו - כי אלמלא רשלנות הרופאים הבעיה הרפואית הייתה מאותרת בעוד מועד,  ההיריון היה מופסק והילד הנכה, התובע, לא היה בא לעולם - "חיים בעוולה", לבין תביעת ההורים במקרה כזה - "הולדה בעוולה", מקובלת בארץ ובעולם זה מכבר. נדמה היה שכל השיקולים בעד ונגד תביעת הילד הנכה שטוען כי "טוב מותי מחי" כבר נשקלו, נמדדו והגיעו לכדי מיצוי....להמשך קריאה



דו״ח בנושא זכויות האדם של זקנים בזמן של קורונה

דו״ח בנושא זכויות האדם של זקנים בזמן של קורונה / עו"ד נורית דסאו

בחודש אוקטובר 2020 התפרסם של מכון זולת – לשוויון וזכויות אדם, פרי סיעור מוחות של צוות מומחים בתחומי בריאות הציבור, רפואה, גריאטריה, גרונטולוגיה, ביו-אתיקה, משפטים, סוציולוגיה ותקשורת בהובלת ד"ר כרמל שלו. מטרת הדוח היתה לבחון את מדיניות והתנהלות הממשלה ביחס לתחלואת הקורונה בקרב זקנים בישראל ואת השפעתן על ....להמשך קריאה



מוסדות ואישים - ארגון הבריאות העולמי ופועלו בזמן הקורונה

ארגון הבריאות העולמי ופועלו בזמן הקורונה/ ד"ר רותם ויצמן

ארגון הבריאות העולמי (להלן: הארגון) הוקם בתאריך 7 באפריל 1948, יום שבו צויין יום הבריאות העולמי. חברי הארגון מייצגים למעלה מ- 150 מדינות ברחבי העולם, והארגון מונה למעלה מ-7000 חברים. לארגון יש שישה משרדים אזוריים ומקום מושב הנהלת הארגון הוא בג'נבה, שוויץ.

הארגון הוקם במטרה לעזור למדינות החברות בארגון בפרט ולכל האנשים בכלל להגיע לרמת הבריאות הגבוהה ביותר שניתנת....להמשך קריאה



תגובה לתגובה למאמר: קריסת הביו-אתיקה הליברלית בעידן "בריאות הציבור" – תגובה למאמר "לקראת פרדיגמה חדשה של ביו-אתיקה"

תגובה לתגובה למאמרנו, שהובאה במאמר: קריסת הביו-אתיקה הליברלית בעידן "בריאות הציבור" תגובה למאמר "לקראת פרדיגמה חדשה של ביו-אתיקה"/ ד"ר חגי בועז ופרופ' נדב דוידוביץ'.

אנו מודים לד"ר דניאל מישורי על קריאת מאמרנו "לקראת פרדיגמה חדשה של ביו-אתיקה: החיים במצב של משבר בריאותי מתמשך" ועל התגובה שכתב. התגובה למאמרנו, המפורטת מעלה בגיליון זה, מעלה טענות רבות והיא שוטחת עמדה ברורה ביחס למציאות משבר הקורונה, אבל נראה לנו שדניאל מישורי קרא במאמר עמדות ותפיסות נורמטיביות מוחלטות שאינן מצויות בו כלל ועיקר. לצורך ביסוס דברינו, אנו מבקשים להבהיר להלן את המורכבות שאנו מציעים במאמרנו, לעמוד על המכלול ומרכיביו ולהציג את עמדתנו, כפי שאלה....להמשך קריאה