קוראות וקוראים יקרות ויקרים,

התפשטות נגיף הקורונה החדש בישראל העמידה במבחן את החוסן הפנימי של אושיות היסוד במדינה והצריכה חשיבה מערכתית מחודשת רב-תחומית ורב ממדית. בגיליון זה, שיועד לנושא ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, מעלים הכותבים את הקשיים בקביעת מדיניות בריאות במצב מורכב ומשתנה, המלווה בתנאים של חוסר וודאות והיעדר ידע מספק. ד"ר סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו, דן במאמרו על המתח המובנה בסוגיות של בריאות הציבור, ובכללן הפגיעה בזכויות הפרט בשמירה על האינטרס הציבורי לבריאות בעת התפרצות מגפה. ד"ר זרקא מציע גישה אתית וכן הקמתו של גוף ייחודי וייעודי.... ד"ר חגי בועז ופרופ' נדב דוידוביץ' מרחיקים את העדשה וטוענים, כי הנחות יסוד אודות הקשר בין חברה ובריאות יוגדרו מחדש בעקבות ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. התמודדות זו הובילה, לטענתם, למעבר מהיר מעקרונות ליברליים של ביו-אתיקה לעקרונות קולקטיביים של בריאות הציבור....להמשך קריאה

הסתייעות בשב"כ להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש - פסיקת בג"ץ/ עו"ד נורית דסאו

 ממשלת ישראל אימצה מדיניות של "ריחוק חברתי" ובידוד של חולים מאומתים ושל אנשים אשר באו עמם במגע קרוב, במטרה להתמודד עם התפשטות נגיף הקורונה החדש. מדיניות הממשלה כוללת שורה של אמצעים חריגים, ביניהם, הסמיכה הממשלה (בהחלטה מס' 4950 מיום 31 במרץ) את שירות הביטחון הכללי, על פי סעיף 7(ב)(6) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 "לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי לשם סיוע למשרד הבריאות בביצוע בדיקה בנוגע לתקופה של 14 ימים שלפני אבחונו של חולה, שמטרתה זיהוי נתוני מיקום ונתיבי תנועת החולה .....להמשך קריאה

דוקטרינת ההסכמה מדעת באור ובצל מגפת COVID-19 ("הקורונה")

/ פרופ' גיל סיגל      

מגפת הקורונה מחייבת אותנו להתאים את סביבת העבודה למציאות המגפתית, כולל הזווית המשפטית-אתית. מאמר זה עוסק בנגזרת צרה ומסוימת במשפט הרפואי והביו-אתיקה והיא סוגיית ההסכמה מדעת לבדיקה ולטיפול רפואי. כיצד מושפעת הדרישה האתית והחוקית להסכמה מדעת בטרם בדיקה או טיפול רפואי מהתנאים "הסביבתיים" של מגפת הקורונה  - בידוד וריחוק, סיכון הזולת, עומס ושחיקת משאבים, חרדה מצד המטפלים כמו גם.....להמשך קריאה

של מי האחריות על אתיקה במגפת הקורונה/ ד"ר סלמאן זרקא

מגפת הקורונה היא הזדמנות חשובה לבחון את הקונפליקט המובנה בבסיס הטיפול במגפות והוא המתח בין זכויות הפרט לבין שמירה על בריאות הציבור. הנחת העבודה של מאמר זה היא קבלת החובה להגן על הציבור ובריאותו במחיר של פגיעה בזכויות הפרט והתמקדות במידתיות של פגיעה זו. בעזרת הדיון יחודד המתח המובנה במצבים אלה, כולל אפשרות לתת מענה למתח זה על ידי יצירת גורם ייעודי וייחודי לתחום זה. פגיעה שאינה מידתית בזכויות הפרט תביא לכך שהפעולות המגנות על בריאות הציבור יהיו פחות...להמשך קריאה

לקראת פרדיגמה חדשה של ביו-אתיקה: החיים במצב של משבר בריאותי מתמשך/ ד"ר חגי בועז ופרופ' נדב דוידוביץ'

נכון לסוף יולי 2020 הביא נגיף הקורונה להדבקתם של יותר מ- 16 מיליון איש ברחבי העולם ולתמותה של למעלה מ – 650,000 בני אדם. מדינות רבות חוות כעת את מה שמכונה "גל שני", כאשר למעשה ברמה הגלובלית אנחנו עדיין בגל הראשון ואף במגמת עלייה מתמשכת של מקרים חדשים ומקרי מוות. מגפת הקורונה חשפה את הצורך במערכת בריאות ציבורית חזקה שיכולה לתת מענה למגוון גדול של אתגרים בתחום בריאות הציבור. כמו כל משבר משמעותי, המגיפה הנוכחית יצרה הזדמנות לחשיבה מחודשת על מערכת בריאות הציבור בישראל, ועל מקבילו....להמשך קריאה

מגפת הקורונה: דילמות אתיות, אתגרים ומוטיבציה לעסוק במקצוע הסיעוד/ פרופ' דניאל שפרלינג

בשיאו של הגל הראשון נערך מחקר ראשון בישראל, שבחן את עמדותיהם של אחים ואחיות בנושא האתגרים, הדילמות האתיות והמוטיבציה לעיסוק במקצוע הסיעוד בתקופת הקורונה. המחקר, שכלל מילוי שאלון אנונימי על ידי אחים ואחיות מורשים וכן על ידי סטודנטים לסיעוד בשנה רביעית ללימודיהם, חשף כי אחים ואחיות שטיפלו בחולים במהלך הגל הראשון של מגפת ה- COVID-19 בישראל חוו אתגרים רבים ומציאות מקצועית מורכבת מאוד. מרבית המשיבים מביעים חשש ממשי להידבקות בנגיף ובעיקר חשש מלהדביק את בני משפחתם...בכל הנוגע לדילמות אתיות, שעמן מתמודד הצוות הסיעודי עלה, כי רוב גדול של המשיבים סבור שלכל אדם יש זכות....להמשך קריאה

כתב העת רפואה ומשפט, גיליון מס' 51, יולי 2019

בין הסדר חוקי למענה קליני – הטיפול בחולה המתמודד עם מחלה חשוכת מרפא לאור חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005/ לימור מלול ונורית דסאו

מאמר זה עוקב אחר ההתפתחויות שחלו בנוגע להסדרת הטיפול בחולה המתמודד עם מחלה חשוכת מרפא במרחב המשפטי ובמרחב הרפואי. בעקבות תיעוד רצף ההתפתחות ההיסטורית של תחום זה בישראל, מעלות הכותבות את הטיעון, כי הימנעות מטיפול רפואי מאריך חיים, בהתאם לרצונו של החולה ובני משפחתו, נתפסות כחלק אינהרנטי לטיפול הפליאטיבי, הניתן כיום לחולים המתמודדים עם מחלה חשוכת מרפא. המאמר מבסס טיעון זה, תוך המחשת הפער שנוצר בין הגישה המשפטית והגישה הטיפולית בנוגע לטיפול בחולה בסוף חייו, והצגת הגורמים לפער זה, כפי שהם משתקפים במסמכים ששימשו כבסיס אמפירי במאמר לחקירת הנושא. הכותבות מציעות....להמשך קריאה

ביקורת מוגבלות על המלצות וועדת משרד הבריאות בנושא תיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה / ד"ר שגית מור

סוגית התיעדוף של חולים במתן טיפול רפואי לעת מגפה נובעת מן העומס הצפוי על מערכת הבריאות בשל קצב ההדבקה הגבוה, המביא לריבוי חולים מעבר ליכולת קליטתה של המערכת. מחלת הקורונה, בהיותה מחלה התוקפת את דרכי הנשימה, העמידה את סוגית תיעדוף החולים, בעיקר קשים, בהקצאת משאבי נשימה בלב הדיון הציבורי הרפואי והאתי........להמשך קריאה

בדיקות חולים פסיכיאטריים בתקופת קורונה באמצעות מסך במסגרת דיונים בוועדות פסיכיאטריות לאשפוזים כפויים/ ד"ר שמואל וולפמן, עו"ד             

אשפוזים כפויים של חולים במחלות נפש מוסדרים על ידי חוק טיפול בחולי נפ (להלן "חוק הטיפול"). במסגרת חוק זה נקבעו סייגים וכללים שמטרתם להבטיח מחד שחולה נפש שבשל מחלתו מסכן את עצמו או את אחרים, אינו מכיר במחלתו ומסרב לטיפול, יקבל טיפול בכפייה במסגרת אשפוז כפוי במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים; ומאידך לא יאושפז בכפיה ולא תישלל חירותו אלא בהתאם לכללים ותנאים שנקבעו בחוק. קיימות עילות נוספות מלבד מסוכנות המסמיכות את הפסיכיאטר המחוזי להוציא הוראות אשפוז כפוי לחולי נפש, כמו גם חלופה נוס....להמשך קריאה

תרומת כליה מן החי בראי המשפט העברי/ הרב ד"ר מאיר דובדבני

לזכרו של הרב אברהם ישעיהו הבר זצ"ל , מקים ארגון "מתנת חיים"

בעבר, עסקנו במדור זה בסוגיה של תרומת איברים והתמקדנו בשאלת סדר הקדימויות במצב של משאבים מוגבלים. כעת, נעיין בהיבט אחר של הסוגיה והוא מה יחס המשפט העברי לתרומת איברים מאדם חי (בניגוד לתרומת איברים מנפטר המעלה....להמשך קריאה

תיעדוף חולים במהלך מגפת הקורונה והאיסור במשפט הישראלי על ניתוק חולים ממכונת הנשמה/ ד"ר נילי קרקו אייל* וד"ר רועי גלבר 

 שיקול מרכזי בגיבוש מדיניות בריאות הציבור בתגובה למשבר הקורונה, הוא החשש מפני גידול מהיר במספר החולים הקשים, שתוצאתו האפשרית היא מחסור במשאבים רפואיים. בין השאר, עולה החשש מפני מחסור במכונות הנשמה, זאת נוכח מספרן המוגבל של מכונות אלה, וחסר בצוותים רפואיים היכולים לטפל בחולים המחוברים למכונות הנשמה. אם אכן יתממש חשש זה, יאלצו הצוותים הרפואיים לתעדף את החולים ולהחליט....להמשך קריאה

ביו-אתיקה בטיפול בקשישים חיוביים ל- CoVid-19 – הנשמות וחיסונים – הנשמות וחיסונים/ ד"ר ברברה בילואר

מבחינת האוכלוסייה המבוגרת, הערכה אינדיבידואלית היא ההוגנת ביותר, כיוון שבריאותו של הפרט אינה בהכרח תלויה בגיל. המדיניות של מדינת ניו יורק תואמת להערכה זו ומעריכה חולים על סיכוי ההישרדות שלהם. לעומת זאת, קולומביה הטילה הסגרים על אנשים מעל גיל 70 ואיטליה שללה הקצאת מכונות הנשמה לאנשים מעל גיל 60. ישראל הטילה הסגר מחמיר יותר על הקשישים בתחילת המגיפה, כמו גם קולומביה. מקרים אלה מצביעים על כך שבכל הנוגע למצב חירום, הגישה ההוגנת ביותר – שמעדיפה....להמשך קריאה

משטר הקורונה, ביו-אתיקה ו"בריאות הציבור"-טכנוקרטיה רפואית, BioPower קיצוני וזכויות אדם/ ד"ר דניאל מישורי, ד"ר רותם ויצמן, עו"ד דקל חץ-דוד עוזר

העולם הישן חרב. מוסכמות יסוד של זכויות אדם, דמוקרטיה וכלכלה נבעטו באחת מפני ההכרזה על מצב החירום משיקולי "בריאות הציבור": איום הקורונה. בעולם הישן, חופש התנועה (בתוך מדינות וביניהן), חופש ההתאגדות או הזכות לפרטיות (חופש ממעקב) היו מובנים מאליהם, וכך גם פרנסה במגוון של עיסוקים, שהושעו ללא הגבלת זמן משיקולי "ברי.....להמשך קריאה

משטר הקורונה, ביו-אתיקה ו"בריאות הציבור"/ ד"ר דניאל מישורי, ד"ר רותם ויצמן, עו"ד דקל חץ-דוד עוזר

מבחינת התיאוריה המוסרית, רעיון "טובת הכלל" מנוסח בתועלתנות, תיאוריה השופטת מוסריות של מעשה על-פי תוצאותיו. על-פי ניסוח שגור של התועלתנות, מעשה הוא ראוי/טוב אם הוא ממקסם את התועלת/האושר עבור מקסימום האנשים המושפעים מהפעולה, וזאת ביחס לחלופות. כלומר, לא די בתועלת כדי שמעשה ייחשב למוסרי; על התועלת להיות רבה יותר מהחלופות, כולל בחישוב מחירי הפעולה. בשפה כלכלית מכונה גישה כזו "ניתוח עלות-תועלת" (cost-benefit analysis). עד כה לא הוצג כל ניתוח כזה לציבור. לו היה מתבצע ניתוח כאמור, ספק גדול אם היו מתקבלות החלטות שמשמען עצירה כמעט-מוחלטת.....להמשך קריאה

מקורות מידע לחוקרים בנושא התפרצות וירוס הקורונה והתפשטותו/ פרופ' שי לין

וירוס הקורונה החדש התפרץ במחוז ווהאן בסין בנובמבר 2019, ומאז התפשט והשפיע במהירות שיא על כל העולם. מספר הנדבקים בעולם  כיום  (יולי 2020) חצה את ה- 17,000,000 ומספר המתים חצה את- 660,000. ההשפעה הרבה של וירוס הקורונה החדש הובילה גם למשברים כלכליים גדולים ומאות מיליוני עובדים הפכו למובטלים. למרות ההתפשטות הנרחבת של הוירוס והשפעתו האדירה, המגיפה פרצה לעולם במצב טוב ומתקדם, הן ברמת התקשורת והן ברמת הטכנולוגיה והמחקר. בעקבות ניסיון הכפר הגלובלי לעבוד יחד וללמוד במהירות רבה על וירוס הקורונה החדש, התפרסמה בחודשים האחרונים כמות גדולה של מחקרים, שהגיעה לשיאים חדשים. בעקבות זאת, פרופ' שי לין מאוניברסיטת חיפה ריכז ופרסם מקורות מידע, שבהם אפשר למצוא...להמשך קריאה

המרוץ לפריון בצל מגפת קורונה/ ד"ר רונית בק* וד"ר אורית גולן

מגפת הקורונה שהגיחה לעולמנו זה מכבר, אילצה את רשויות המדינה לפעול במהירות ובזהירות, מתוך חשש מתחלואה מאסיבית של האוכלוסייה, שעלולה להוביל לקריסת בתי החולים ולמקרי מוות רבים. מספר צעדים  ננקטו, כדי להיערך למגפה, ביניהם, הקמת יחידות קורונה במספר בתי חולים ואף הפיכת בית חולים שלם לבית חולים ייעודי לטיפול בחולי קורונה. במקביל, אסרו הרשויות על קיום פרוצדורות רפואיות שאינן דחופות, בין היתר, הופסקו טיפולי הפוריות ונסגרו יחידות ההפריה החוץ גופית. סגירת יחידות ההפריה הציבה מולנו מראה המשקפת את חשיבות טיפולי ההפריה בהקשר הישראלי...להמשך קריאה

מתח גבוה - ביו-אתיקה בעידן הקורונה/ פרופ' דניאלה קידר

 התפרצות מחלת נגיף הקורונה החדש כופה עלינו התמודדות עם דילמות אתיות וביו-אתיות ביחסי הגומלין בין הפרט לחברה ובין אדם לחברו בכל תחומי החיים: חינוך, רפואה, משפט, כלכלה, ספורט, תרבות, הורות, משפחה, חברה ועוד. הדילמות נוגעות בסוגיות מאתגרות וקריטיות, המשפיעות על עיצוב פני החברה והפרט: טובת/רצון היחיד מול טובת/רצון החברה, רלטיביזם וסובייקטיביזם מול סדר חברתי ואחידות, אוטונומיה מול שיקולי תועלת ונזק, חופש הבריאות מול משטור הבריאות והיריעה עוד רחבה מאד. ככל שנוקף הזמן בריחופו של הנגיף מעל מארג חיינו מתווספות עוד ועוד דילמות אתיות, שחלקן קיימות כמעט...להמשך קריאה

בתאריך ה- 30.1.2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על התפרצות נגיף הקורונה החדש כאירוע חירום בינלאומי בבריאות הציבור. הכרזה זו הסתמכה על המלצותיה של ועדת החירום, שמונתה על-ידי יו"ר הארגון לצורך מתן ייעוץ והמלצות בנוגע להתמודדות עם אירוע זה. ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש היוותה ועדיין מהווה אתגר עצום גם עבור מערכת המשפט.

                      כנס עולמי 14 על אתיקה רפואית,

            משפט רפואי וביו-אתיקה

Porto Palacio Hotel, Porto, Portugal: 8-11.3.2021

­­­­­­­­­­­­­­­­­______________

בחסות

אונסקו

הארגון הרפואי העולמי

קול קורא להגשת תקצירים:

ניתן להגיש תקצירים אל: https://bioethics-porto2020.com/abstracts/

....להמשך קריאה