גיליון             לחוברת עלון הביואתיקה

  
לצפיה בחברי המערכת ליצירת קשר                  

עלון מס' 20, מרץ 2020
דבר העורכת
 

קוראות וקוראים יקרות ויקרים,

נגיף הקורונה החדש מביא עמו מסר חשוב לאנושות כולה ומלמד אותנו על ההשפעה הבלתי נמנעת שיש לכל אחד ואחת מאתנו על מעגל הקיום האנושי על פני כדור הארץ. המסר העיקרי, שהולך והופך נוכח יותר ויותר בחיינו, מדבר על החובה המוסרית שחלה על כל אחד ואחת לחשוב על האחרים בסביבתו בהתנהלותו היומיומית. החובה לפעול לטובת האנושות כולה מודגשת לאור המסקנה שאם לא נעשה כן אנו עלולים לשאת בהשלכות הרסניות של אובדן חיים, קריסת מערכות שונות בחיינו, הרס ועד הכחדה.

הדרך שבה נבחר להתמודד עם אירוע מורכב זה תקבע בסופו של דבר את מראה פני החברה והאנושות כולה. האנושות התמודדה לא פעם עם אירועים מאיימים ולא אחת התפתחו תיאוריות של קונספירציה, בניסיון להבין את הגורמים העומדים מאחורי אירועים אלה. גם הפעם התפשטו תיאוריות קונספירציה עם התפשטות נגיף הקורונה החדש, התיאוריות השונות מבקשות לייחס כוונות זדון של טוויית תכנית חבויה והרסנית לשחקנים בעלי...להמשך קריאה



בעין המשפט - פיצוי עבור פגיעה בזכות לאוטונומיה

פיצוי עבור פגיעה בזכות לאוטונומיה והמקרה העצוב של פסק הדין בעניין שמול/ ד"ר נילי קרקו-אייל

ראשיתו של פסק הדין בעניין שמול  בבקשה לאישור תובענה ייצוגית. הבקשה הוגשה על ידי יורשי המנוח שמול ז"ל (להלן: מר שמול) שהיה מאושפז בבית חולים קפלן, והשתתף בניסוי לניקור שלפוחית השתן. המבקשים טענו כי בין השנים 2000 -2005 נערכו בבית החולים קפלן ברחובות ובית החולים הרצפלד בגדרה ניסויים רבים בחולים קשישים, בלא שהניסויים עמדו בכללים לעריכת ניסויים קליניים בבני אדם. כך, נטען כי חלק מהמחקרים לא קבלו הניסויים אישור של ועדת הלסינקי. באשר לאחרים, נטען שאף שקבלו אישור, לא ניתנה להם הסכמה מדעת של המטופלים. באופן ספציפי יותר, טענו המבקשים כי בהיות חלק מן.....להמשך קריאה



בעין המשפט - היקפו של חיסיון פסיכולוג–מטופל

היקפו של חיסיון פסיכולוג-מטופל במסגרת תביעה אזרחית הנסמכת על החוק למניעת הטרדה מינית/ עו"ד נורית דסאו

העותרת הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בטענה שבמהלך עבודתה אצל המשיבים סבלה מהטרדות מיניות ומהתעמרות וכי עקב כך נגרם לה נזק נפשי. כמו כן, צירפה העותרת חוות דעת רפואית של פסיכיאטרית לכתב התביעה. העותרת טענה בנוסף שנזקקה לטיפול פסיכולוגי וכראיה צירפה מכתב של מכון לפסיכותרפיה המאשר כי טופלה שם. פסיכיאטר מטעם המשיבים ביקש לקבל לידיו את רישומי הפסיכולוגיות שטיפלו בעותרת, אך העותרת התנגדה לכך מטעמי חיסיון. לפיכך, פנו המשיבים לבית הדין בבקשה למחוק את הסעיפים בכתב התביעה המתייחסים לנזקים הנפשיים, ולחילופין כי יורה על גילוי המידע המבוקש. בית הדין האזורי הסתמך על פסקי דין והחלטות מהם עולה שתובע....להמשך קריאה



בעין המשפט - עתירות נגד הרפורמה במערכת הבריאות

 פסיקת בג"ץ בעתירות נגד רפורמה במערכת הבריאות בנושא הסדרי תשלום עבור ניתוחים / עו"ד נורית דסאו

בג"ץ פסק לאחרונה בשלוש עתירות שהוגשו על ידי הר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל) ושתי קבוצות רופאים בעניין רפורמה במערכת הבריאות שנעשתה במסגרת חוק ההסדרים, החלה מה-1 ביולי 2016 על פוליסות ביטוחי בריאות מסחריות חדשות ומתחדשות (להבדיל מקיימות). לפני הרפורמה, מטופל היה נושא בתשלום עבור הטיפול, ולאחר מכן היה זכאי להחזר מסוים מקופת החולים במסגרת תכניות השב"ן וכן מחברת הביטוח עמה התקשר בפוליסה מסחרית ("שיטת ההחזר"). לאחר הרפורמה, קופת החולים או חברה הביטוח מתקשרות בהסכם עם הרופא או המוסד הרפואי, ומשלמות את מלוא התשלום בהתאם....להמשך קריאה



בעין המשפט - פיצוי חסוי בגין נזק בלתי ממוני טהור שאינו נלווה לנזק גוף

פיצוי חסוי בגין נזק בלתי ממוני טהור שאינו נלווה לנזק גוף/ עו"ד נורית דסאו

תביעה לפיצוי בגין סבל נפשי ועוגמת הנפש שנגרמו לתובע כתוצאה מאובדן עקבותיה של רגלו, שנכרתה על רקע מחלת סכרת, תוך אי מילוי אחר בקשתו לקחתה לצרכי קבורה עצמית הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו. התובע הינו חסוי על רקע דמנציה משנת 2011, ובנו מונה לשמש כאפוטרופוס קבוע שלו. כאפוטרופוס, חתם הבן על טופס ההסכמה לביצוע הניתוח, בו התבקש שהאיבר הכרות יישמר בבית החולים על מנת שניתן יהא לקחתו לצרכי קבורה עצמית. ואולם, בבוא משפחת המנותח לבקש....להמשך קריאה



בראי הכנסת - תיקון מס' 18, תשע"ו – 2016, לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בעניין ייפוי כוח מתמשך
 

ייפוי כוח מתמשך / ד"ר אהובה טיכו, עו"ד

תיקון מס'  18, תשע"ו – 2016, לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962, אשר פורסם ביום 11.4.2016 ביקש לאפשר חלופות לאפוטרופסות לבעלי מוגבלויות, מתוך גישה חברתית חדשה של העצמת האוטונומיה ומתן כבוד לרצון בעלי האדם, במטרה לשתף אותם בקבלת החלטות, ככל הניתן, ולאפשר להם חיים עצמאיים....להמשך קריאה



בראי הכנסת - חוק תיירות מרפא, התשע"ח – 2018

 חוק תיירות מרפא, התשע"ח – 2018 / עו"ד נורית דסאו

בעשורים האחרונים  הפכה תיירות המרפא לתופעה כלל עולמית. מטרת חוק תיירות מרפא, התשע"ח – 2018 (להלן: החוק), שנכנס לתוקף ביום 29 בינואר 2019, הינה להסדיר את תחום תיירות המרפא בישראל על פי שלושה עקרונות יסוד. בבסיס עקרונות היסוד עומדת תפיסה, לפיה למדינה התחייבות מוסרית להעניק טיפול רפואי מיטבי בראש ובראשונה לאזרחי המדינה....להמשך קריאה



סוגיות אתיות בעבודת הוועדה לאישור ניתוחי התאמה מגדרית

סוגיות אתיות בעבודת הוועדה לאישור ניתוחי התאמה מגדרית/ נינה הלוי, מיכל סטולר, אדוה דרור    

ברוב החברות האנושיות, אדם משויך למגדר עם לידתו על פי איברי מינו. טרנסג’נדרים הם אנשים החווים חוסר התאמה בין המגדר אליו שויכו בלידתם לבין חווית המגדר שלהם עצמם. אי הלימה זו יוצרת תכופות קושי נפשי, הבא לידי ביטוי כבר בילדות המוקדמת. הברירה הניצבת בידם היא לקבל את תכתיבי החברה – לדכא את זהותם האותנטית ולקבל עליהם את זהות המגדר המיוחסת להם, או לצאת כנגד תכתיבי החברה – ולבטא את....להמשך קריאה



אשנב: מקדמים שוויוניות בבריאות באמצעות מיגור גזענות במערכת הבריאות

אשנב: מקדמים שוויוניות בבריאות באמצעות מיגור גזענות במערכת הבריאות/ ד"ר שלומית אבני

"משפחות באות ואומרות לי: בבקשה אל תשימי אותנו עם מטופל ערבי. זה מעליב אותי עד אין סוף. זה בית חולים ציבורי, הוא לא פועל לפי גזע או דת ולא על פי הבקשות של המשפחות. לפעמים הן צועקות חזרה ולפעמים מאיימות עליי ואני צריכה לקרוא לביטחון." [Keshet& Popper-Giveon, 2017[1]). לפרקים אנו שומעים או קוראים אודות מקרים מעין אלו. האם מדובר באירועים אנקדוטיים המתרחשים במערכת הבריאות או שמא הם "מספרים סיפור" רחב יותר? האם התרחשויות אלו מהוות יצרניות....להמשך קריאה



פעילות חטיבת הרפואה לקידום ועדות האתיקה במערכת הבריאות
 

פעילות חטיבת הרפואה לקידום ועדות האתיקה במערכת הבריאות

צוותי בריאות רב-מקצועיים מתמודדים עם דילמות אתיות מורכבות, שעולות לצד ההחלטות קליניות משמעותיות. חוק זכויות החולה (1996) ביסס את היחסים שבין המטפל למטופל, וקבע את זכויות האדם המקבל טיפול רפואי. ועדות אתיקה על פי חוק זכויות החולה - הן הדרך בה החוק בא להגן על זכויות המטופל במקרים בהם קיימת חוסר התאמה בין הרצון והדרישה להגן על האוטונומיה של המטופל, לבין הצורך לשמר ולקדם את בריאותו. לוועדות האתיקה סמכות הכרעה כחלופה שיפוטית, כלי מייעץ, מגשר וממליץ....להמשך קריאה



רשלנות רפואית במעקב היריון - בין פטרנליזם לאוטונומיה, בדגש על אי רציונליות מובנת

רשלנות רפואית במעקב היריון בין פטרנליזם לאוטונומיה בדגש על אי רציונליות מובנת / רויטל שטיינר
חוק זכויות החולה, שעיגן את הצורך בהסכמת המטופל מדעת וחובת הגילוי מצד המטפל מנגד, הוא ביטוי לעידן בו פינה הפטרנליזם את מקומו לאוטונומיה. האוטונומיה הנתונה לזוג, ששותף רבות בקבלת החלטות הנוגעות להיריון, מביאה עמה גם אחריות גדולה בנשיאת תוצאות הרות גורל, הן עבור הזוג המחליט והן עבור המטפל, שמחובתו לגלות להם את הנדרש לצורך קבלת החלטה מודעת (החלטה מושכלת). היריון כמצב רפואי, עשוי להביא עמו מגבלות קוגניטיביות ואי רציונליות, מה שיכול להשפיע על טיב החלטות אישה הרה....להמשך קריאה

 



בעט האקדמיה - כתב העת רפואה ומשפט, גליון מס' 51, יולי 2019

הסדרה לטיפול הרפואי בסוף החיים דורשת הרבה יותר מחקיקה/ פרופ' מאיר ברזיס

סוף החיים מלווה בעודף טיפול פולשני ובתת-טיפול מקל סבל, בדילמות ובעלויות. מאמר זה דן בהסדרה של טיפול בסוף החיים בישראל. נתאר תובנות העולות מדיוני ועדה ציבורית (הוועדה לבחינת סוגיית החולה הנוטה למות) ומפרויקט לאומי להכשרת צוותים לטיפול בסוף החיים. הוועדה הציבורית לבחינת חוק החולה הנוטה למות ש....להמשך קריאה



בעט האקדמיה - "תיירות התאבדות" – שאלות חדשות בעיצומה של תופעה גלובלית מתפתחת
 "תיירות התאבדות" – שאלות חדשות בעיצומה של תופעה גלובלית מתפתחת/ ד"ר דניאל שפרלינג

בשנים האחרונות יותר ויותר מקרים מדווחים על נסיעתם של יחידים למדינה זרה, בעיקר שוויץ כדי לקבל סיוע למות. שוויץ היא המדינה היחידה בעולם שאינה שוללת באופן פורמלי, בספר החוקים שלה, ממי שאינם תושבים, לקבל סיוע כאמור. הולנד, בלגיה ולוקסמבורג, שבהן סיוע להתאבדות – כמו גם אוטונזיה – היא פעולה....להמשך קריאה



בעט האקדמיה - ספר: "כריית נשים יולדות"

 כריית נשים יולדות/ ד"ר אומי לייסנר 

לפני שבועות מספר פרסמה המועצה הלאומית לביו-אתיקה נייר עמדה (מס' 8), תחת הכותרת: חופש בחירה וזכויות האדם בלידה. מנייר העמדה עולה, שלאחר דיונים מעמיקים בנושא, הגיעה המועצה למסקנה כי צירוף של מספר גורמים הביא לכרסום חופש הבחירה של היולדת בישראל. בין גורמים אלה צוין: "העובדה שהמערכת מנוהלת רובה ככולה על פי הפרדיגמה הרפואית בלבד". זהו נושא הספר "כריית נשים יולדות" – איך, מתי ומדוע הגענו עד הלום?....להמשך קריאה



ביו-אתיקה בראי הדת

  תפישתו ההלכתית של הרב גורן בענייני רפואה/ הרב ד"ר מאיר דובדבני

לרגל יום פטירתו ה- 25 של הרב שלמה גורן, אשר התקיים בכד חשוון, 22.11.2019 אחרוג ממנהגי. במקום לסקור את עמדת המשפט העברי בנושא מסוים, אציג בפני הקורא את עמדתו המיוחדת של הרב גורן בשילובו של המשפט העברי לסוגיות של אתיקה רפואית.

חייו של הרב גורן שלובים היו בתקומתה של מדינת ישראל ופריחתה....להמשך קריאה



אתיקה קלינית

מה זו אתיקה קלינית? / ד"ר רותם ויצמן

בשנים האחרונות עלה תחום האתיקה הקלינית וניתן לראות בבתי חולים בארצות הברית, למשל, ובהן מחלקות של אתיקה קלינית. הצורך בתחום האתיקה הקלינית הודגש נוכח כניסתם של ערכים אישיים וחברתיים בקבלת ההחלטות הרפואיות. אתיקה קלינית אינה מדע, מה שאומר שתכניה תלויים בנסיבות וביסודות....להמשך קריאה



מוסדות ואישים

המרכז לביו-אתיקה עירונית של אוניברסיטת טמפל / ד"ר רותם ויצמן

המרכז לביו-אתיקה, בריאות עירונית ומדיניות של אוניברסיטת טמפל בפילדלפיה מחויב להגדיר את אתגרים האתיים של בריאות הציבור העירונית, מצב בריאות הציבור והמדיניות ולהתייחס אליהם באופן מקצועי....להמשך קריאה