גיליון             לחוברת עלון הביואתיקה

  
לצפיה בחברי המערכת ליצירת קשר                  

עלון מס' 15, אוגוסט 2016
דבר העורכת

קוראות וקוראים יקרות ויקרים,

לאחרונה חגג חוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1996 (להלן: החוק) עשרים שנות פעילות במדינת ישראל. ההשפעה של החוק על הפרקטיקה בשדות הקליניים נבחנה בכנסים ובאירועים שונים. החוק נבחן מזוויות שונות, אך יותר מכל הודגשה ייחודיותו, כחקיקה המעגנת עקרונות אתיים ומנחה מטפלים להתנהגות ראויה. החוק צמצם הלכה למעשה את הפער בין ההתנהגות החוקית לבין ההתנהגות ......להמשך קריאה



בעין המשפט - עדכוני פסיקה

הולדה בעוולה, היקף ההסבר לצרוך מתן הסכמה מדעת, פגיעה בפרטיות המטופל בפרסום חומר..../ גל אמיר

בית המשפט קבע, כי רופא יוצא ידי חובתו בהפנייה לבצע טיפול רפואי, תוך מתן הסבר מלא למטופל אודות הטיפול, חשיבותו, יתרונותיו וחסרונותיו, סיכוניו וסיכוייו. אולם על הרופא להימנע מהפעלת לחץ על המטופל לבצע את הטיפול, זאת מתוך חובתו של הרופא לכבד את האוטונומיה של המטופל ובהתאם לסעיפים 13 (ב) ו-13 (ג) לחוק זכויות החולה. בית המשפט קבע, כי ניסיונות חוזרים ונשנים של הרופא לשכנע מטופל לעבור.....להמשך קריאה



בעין המשפט - אבדן סיכויי החלמה בשיעור העולה על 50%

אבדן סיכויי החלמה בשיעור העולה על 50% מזכה את הניזוק בפיצוי על מלוא נזקו/ תמר גדרון

כב' השופט יצחק עמית, שופט בית המשפט העליון, הבהיר לאחרונה  בע"א 3900/14 ל.ד. נ' המרכז הרפואי הלל יפה ( להלן: "עניין הלל יפה") סוגיה שעד כה הייתה הפסיקה חלוקה לגביה, הן באשר לביסוסה התיאורטי והן באשר לתוצאות יישומה הלכה למעשה.

מאז ניתן פסק הדין הידוע בעניין ע"א 234/84 קופ"ח נ. פתאח, מכיר המשפט הישראלי באבדן סיכויי החלמה כנזק בר פיצוי, המזכה את הניזוק, שיצליח לשכנע את בית המשפט שהתנהלות הנתבע הייתה רשלנית ושהיא זו שגרמה לנזקו זה- בפיצוי שגובהו כגובה.....להמשך קריאה



בעין המשפט - יחסי מין אצל חולי נפש מאושפזים
יחסי מין אצל חולי נפש מאושפזיםדילמות משפטיות, אתיות והלכתיות/ שמואל וולפמן 

בחודש פברואר 2016, קבע כבוד השופט ד"ר עדי זרנקין מבית המשפט המחוזי בחיפה (בת"א 5104-03-13 א' ואח' נ' מדינת ישראל, ניתן ב- 14.2.2016), כי אין להטיל אחריות על בית חולים פסיכיאטרי שלא הצליח למנוע יחסי מין בין מטופל ומטופלת במחלקה פסיכיאטרית סגורה. מיחסים אלו נולד לבני הזוג ילד בריא אולם בני הזוג הגישו תביעה כנגד בית החולים בגין "הריון בעוולה" וטענו שלאור מחלתם, משום שאינם יכולים לעבוד וכל קיומם תלוי בקצבת נכות של הביטוח הלאומי.....להמשך קריאה



בראי הכנסת - חוק איסור התערבות גנטית (תיקון מס' 3)

חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016 / לימור מלול.

חוק השיבוט – ההחלטה שלא להחליט התקבלה שוב, הפעם למשך ארבע שנים.

ב- 23.5.2016 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 3), התשע"ו-2016...הוצע להאריך את הוראת השעה בארבע שנים עד ליום 23.5.2020, שבמהלכן יימשך האיסור בדבר התערבות גנטית לצורכי שיבוט אדם ויישאר על כנו ההיתר של התערבות גנטית לצורך מחקר גנטי בתאי רבייה, בכפוף לאישור מוועדת הלסינקי העליונה. כמו כן, הוצע להרחיב את ההגדרה של "שיבוט אדם", כך שתכלול כל טכנולוגיה שבאמצעותה ניתן לשבט אדם. הגדרת השיבוט החדשה מתייחסת....להמשך קריאה



זכויות אנשים עם מוגבלויות וגישה ביקורתית למוגבלות

זכויות אנשים עם מוגבלויות וגישה ביקורתית למוגבלות: השלכות לתחום הביו-אתיקה / שגית מור*

מאז שנות התשעים של המאה העשרים מחלחלת והולכת בישראל תפיסה חדשה ביחס למוגבלות ונכות. תפיסה זו רואה באנשים עם מוגבלויות אנשים שווי זכויות בחברה ובמשפט ומבקשת להיאבק בהדרה, בהפליה ובדיכוי שאנשים עם מוגבלויות חווים על בסיס יומיומי בכל תחומי החיים: בעבודה, במגורים, בחינוך, בתחבורה ציבורית, ביכולת ליהנות מתרבות ופנאי ועוד. אנשים עם מוגבלויות רבים אינם יכולים כלל לצאת מביתם בשל חסמים סביבתיים וחברתיים המונעים מהם את היכולת ליהנות מהמרחב הציבורי......אתגר המוגבלות מונח כעת גם לפתחו של תחום הביו-אתיקה. השלכותיו הן רבות ונרחבות......להמשך קריאה



מתן תשובות לבדיקות דימות

מתן תשובות לבדיקות דימות/ נורית דסאו

ברשימה קודמת תיארנו את פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בתובענה אשר הוגשה על ידי עזבון מנוח, אשר לאחר שקיבל פענוח מיפוי שעשה במסגרת טיפול נגד סרטן ריאות, וסבר בטעות שהן מעידות על הרעה במצבו, נטל את חייו. במקרה הנדון, בית המשפט התלבט בשאלה, האם נכון וראוי היה, לאור מצבו הנפשי הרעוע של המנוח, לשלוח את תוצאות בדיקת המיפוי בדואר לביתו או לתווך לו את המידע באמצעות .....באותו מקרה, בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי היה מודע למצבו הנפשי הרעוע על המנוח וכי היה מקום למנוע ממנו את תוצאות המיפוי, אך משהוחלט למסור את המידע למנוח, היה צריך לעשות באמצעות הרופא המטפל. בית המשפט פסק, כי על הצוות הרפואי היה לפעול.....להמשך קריאה



בעט האקדמיה - כתב העת הבינלאומי 'רפואה ומשפט'
מתוך כתב העת הבינלאומי 'רפואה ומשפט'/מוחמד ותד.

נטאליה סידובה ואנדריה פיטרוב, "הסדרות משפטיות ואתיות לרפאה ברוסיה: בחינה היסטורית," 35(2) כתב העת הבינלאומי 'רפואה ומשפט' 115-130 (2016).

הביסוס התיאורטי להסדרה המשפטית של הרפואה ברוסיה היה, מאז ומתמיד, בעל מאפיינים פילוסופיים הנעוצים בתורת הערכים. בהקשר זה יש להדגיש, כי המניע הראשוני להערכת הסדרה זו היה אתי ולא משפטי. ....ככלל, הצורך בהסדרה משפטית לתחום הבריאות התפתח בצורה מהירה יותר ביחס ליכולות ולשאיפת הרשויות......להמשך קריאה



בעט האקדמיה - ספר

איזון עדין מבט שני על זכויות עובר בר-חיות בדין הישראלי: בין זכויות האישה לזכויות העובר / פנינה ליפשיץ-אבירם

בעשרים בנובמבר 1989, אישרה האספה הכללית של האומות המאוחדות את ההצהרה בדבר זכויות הילד. הסעיף הראשון בהצהרה הוא: "For the purposes of the present Convention, a child means every human being below the age of eighteen years unless under the law applicable to the child, majority is attained earlier".

ההצהרה הנוגעת לזכויות אדם גורסת, כי אדם הוא אדם מרגע היוולדו ואילו ההצהרה הנוגעת לזכויות הילד תוחמת את הגבול העליון.....להמשך קריאה



עשרים שנה לחוק זכויות החולה – תוצאות, השגות ומבט לעתיד

עשרים שנה לחוק זכויות החולה – תוצאות, השגות ומבט לעתיד*/ גיל סיגל, לימור מלול.

חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 (להלן: החוק) אושר במליאת הכנסת ב- 1.5.1996, במטרה להסדיר את מערכת היחסים בין המטפלים לציבור המטופלים בישראל. החוק ביקש לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו (סעיף 1 לחוק). למהלך זה חשיבות מרובה לאור מרכזיותם של שירותי הבריאות בחיינו.....מרכזיותו של החוק בהתנהלות מערכת הבריאות בישראל מבחינה תפיסתית אינה תואמת ממצאים אודות מידת יישומו בשדות הקליניים השונים, ואנו עדים לקשיים שונים ביישום חלקים רבים וחשובים מהחוק.....להמשך קריאה



ביו-אתיקה בראי הדת

חובת הענקת טיפול רפואי במשפט העברי/ מאיר דובדבני 

ככלל, מבכר המשפט העברי את ערך קדושת החיים על פני ערך האוטונומיה, או במילים אחרות מעדיף את "כבוד האדם" על פני "חירותו". ביכור זה בא לידי ביטוי בראש ובראשונה בעצם האיסור הידוע והמוחלט  במשפט העברי על התאבדות או סיוע לה.

בהתאם לכך, חובתו של המטפל להעניק סיוע רפואי ממשיכה להתקיים גם במקרים בהם המטופל......להמשך קריאה 



מבט לחוק זכויות החולה ולמעמד בני המשפחה של המטופל

מבט לחוק זכויות החולה ולמעמד בני המשפחה של המטופל/ גילה יעקב*

 חוק זכויות החולה, שהחודש מלאו עשרים שנים לחקיקתו, נועד להסדיר את זכויותיו של המבקש טיפול רפואי. מעיון בחוק עולה שהגישה האתית המנחה את כותביו הייתה גישת האוטונומיה......עד חקיקת חוק זכויות החולה בלט המודל הפטרנליסטי מודל שהתאפיין במתן מעמד בלעדי לרופא....אולם, שינויים במעמד זכויות האדם ,כמו גם, שינויים טכנולוגיים מואצים אשר הרחיבו את מגוון הטיפולים האפשרי ומאידך, הפרה בוטה של טובת המטופל הנידו בעוצמה את מטוטלת היחסים.....להמשך קריאה



הפלרת מים: "היגיון בסיסי", הכחשת המחלוקת ועמדת המומחים - חלק א'
הפלרת מים: "היגיון בסיסי", הכחשת המחלוקת ועמדת המומחים/ דניאל מישורי

1.     חלק ראשון: "היגיון בסיסי" והשכל הישר

1.1  הקדמה: על הפלרת מים ו"הגיון בסיסי"

השיח האתי עוסק בדרך כלל בשאלות על אודות הטוב. את הדיון על ה'אמת' נוטים להשאיר לדיסציפלינות אחרות, למשל הלוגיקה, וכיום באופן כללי ל"מדע". לעיתים קרובות מניחים שהאמת נקבעת על-ידי מומחים, או לפחות על-ידי מי שנחשבים ל"מומחים" מוכשרים ומסוגלים להתקרב אל האמת יותר מאנשים שמיומנים פחות בתחום. בכך מופקע הדיון בתחומים רבים מהציבור הרחב. הלא-מומחים..........להמשך קריאה



הפלרת מים: "היגיון בסיסי", הכחשת המחלוקת ועמדת המומחים - חלק ב'
הפלרת מים: "היגיון בסיסי", הכחשת המחלוקת ועמדת המומחים/ דניאל מישורי

1.     חלק שני: אתגר הפלואורוזיס – מחלת החשיפה לפלואורידים

1.1  פלואורוזיס: בעיה אסתטית או הרעלה סיסטמית?

מתחילת הדיון בוועדת הכנסת, התייחסו תומכי ההפלרה לפלואורוזיס כבעיה אסתטית בלבד, שלא צריכה להדאיג. לפי נציג משרד הבריאות, מאחר שהמינון שנקבע הוא  "0.7 מיליגרם לליטר, מדובר בתהליך בטוח שאין לו נזקים בריאותיים למעט אפשרות של פלואורוזיס שאלה כתמים מסוימים בשיניים אבל לרוב זה במצב קל ורק רופא שיניים יודע לאבחן זאת....להמשך קריאה......להמשך קריאה



גנטיקה וסוגיות משפטיות: האם יכולה המערכת המשפטית להתמודד עם אתגרים ביו-אתיים חדשים?

גנטיקה וסוגיות משפטיות: האם יכולה המערכת המשפטית להתמודד עם אתגרים ביואתיים חדשים?/ ברברה פפר בילאוור*

בדיקות גנטיות הפכו לתכופות ונדרשות יותר ויותר, ככלי לאבחנה או לטיפול רפואי ועתה אפילו כשיטה להוכחת קשר סיבתי בתביעות משפטיות, אך איזה נטל יכול מידע שאינו קשור לכאורה למטרת הבדיקה הגנטית להטיל על הנבדק?

במקרה מן הזמן האחרון, שעודו תלוי ועומד במערכת המשפטית האמריקאית, צ'דהם נ' מחוז בתי הספר של פאלו אלטו, למדו בני הזוג צ'דהם על קיומה של מוטציה היוצרת....להמשך קריאה



מוסדות ואישים

מרכז האתיקה באוניברסיטת אמורי (Emory Center for Ethics)/ רותם ויצמן

מרכז האתיקה באוניברסיטה אמורי באטלנטה, הוא מרכז בינלאומי מוביל בחקר האתיקה. המרכז חוקר איך אירועים ודיונים אתים המשפיעים על חיינו, על החברה והמעצבים את מחשבותינו משפיעים על ההחלטות שלנו. כדי לעשות זאת, חוקרים מרחבי האוניברסיטה מתכנסים במרכז כדי לשתף פעולה. המרכז נותן גם שירותים של תכניות......להמשך קריאה



ידיעות והודעות

כנס עולמי 12 על אתיקה רפואית, משפט רפואי וביו-אתיקה

יתקיים ב- 21-23.3.2016 בSt Raphael Resort, Limassol, Cyprus

קול קורא להגשת תקצירים: ניתן להגיש תקצירים אל: confer@isas.co.il (עד 250 מלים, בצירוף תמצית קו"ח)

נושאים מרכזיים: אתיקה של טיפול רפואי. טיפול חירום, העיסוק במקצוע, אחריות מקצועית, קודים אתיים, ניסויים רפואיים, הליכים שיפוטיים, משפט רפואי,  משפט סיעודי, כשרות....להמשך קריאה



יום הביו-אתיקה העולמי
 

יום הביו-אתיקה העולמי

יתקיים ביום כ"ד בתשרי תשע"ז 26.10.16 במרכז הקונגרסים, רח' קדושי יאסי, חיפה

"כבוד האדם בראי הביו-אתיקה"

09:00-09:30  התכנסות

09:30-10:15 ברכות ודברי פתיחה: פרופ' אליעזר ריבלין, שופט בית משפט העליון (בדימוס)

                                                         פרופ' גד ברזילי, דיקן הפקולטה למשפטים

                                                         פרופ' אמנון כרמי, ראש הקתדרה של אונסקו לביו-אתיקה....להמשך קריאה