גיליון             לחוברת עלון הביואתיקה

  
לצפיה בחברי המערכת ליצירת קשר                  

עלון מס' 7, יוני 2014
דבר העורכת

לאחרונה פרסם משרד הבריאות קול קורא להגשת הצעות להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2015. כל המעוניין להגיש הצעה להכללת טכנולוגיה בסל שירותי הבריאות, נדרש להגישהּ תוך כחודש, בפורמט קבוע בשלושה העתקים. פרופ' יונתן הלוי, מנהל המרכז הרפואי "שערי צדק", עמד אשתקד בראש הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות. הוועדה ברשותו החליטה על תוספת של 83 תרופות וטכנולוגיות, מהם ייהנו כ-115 אלף חולים, בעלות כוללת של 300 מיליון שקל. טכנולוגיות רפואיות אלה נבחרו מבין 113 טכנולוגיות שהגיעו לשלב התיעדוף הסופי. כ- 40% מהתוספת יועדה גם הפעם לטיפול במחלות הסרטן, מהם ייהנו רק כ- 0.5% מהחולים.......להמשך קריאה



בעין המשפט

נזיקין- רשלנות רפואית- קשר סיבתי/ קרן ממן.

ע"א 8777/12  ד.ג  ואח' נ' מדינת ישראל  (בית המשפט העליון, ניתן ב- 6.4.2014). 

עיקרי העובדות-

המערערים זוג הורים וביתם, שנולדה ב- 4.6.1984 בבית החולים רוטשילד בחיפה, ותביעתה הוגשה בשנת 2005, בהיותה בת 21. התביעה נסבה על רשלנות בלידה, ועיקרה, הטענה כי היה על בית החולים ליילד את האם בלידה קיסרית ולא בלידה טבעית.  האם הגיעה לבית החולים בשבוע ה-40 להריונה בעקבות ירידת מים וצירים ונבדקה בחדר לידה בשעה 05:30. הבדיקה העלתה פתיחה של כ-1.5 ס"מ וכי העובר נמצא במצג עכוז.........להמשך קריאה



בראי הכנסת- שיתוף מידע רפואי במדינת ישראל

חוזר מנכ"ל משרד הבריאות – שיתוף מידע רפואי במדינת ישראל / יעקב כהן.

לאחרונה פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות העוסק בשיתוף המידע הרפואי בין גורמים הנותנים טיפול רפואי במדינת ישראל. שיתוף מידע רפואי הינו רכיב חיוני להבטחת איכות הטיפול הקליני ובטיחותו, ומטרתו לשפר את רמת השירות הרפואי למטופלים. קידום משמעותי של שיתוף מידע בזמן אמת, ניתן להשיג כיום באמצעות טכנולוגיה מתקדמת המתבצעת כחלק ממתן הטיפול הקליני. במערכות מידע שאינן ממוחשבות מבוצע שיתוף מידע בין מטפלים באמצעות העברת מסמכים ידנית, שיחות .............להמשך קריאה



בעט האקדמיה- כתב העת הבינלאומי רפואה ומשפט
מתוך כתב העת הבינלאומי 'רפואה ומשפט' /מוחמד ותד

וינה וואסאני וראווי וואסאני, "תחושות של אנשים החיים עם איידס  בדבר הגישה לשירותי הבריאות" כתב העת הבינלאומי רפואה ומשפט 33(1), 64-73 (2014); ארנסט אווסו-דאפאה, "ההתפתחות ההיסטורית של דיני הבריאות  וביו אתיקה באנגליה ובווילס:  הקשר סימביוטי?"  כתב העת הבינלאומי רפואה ומשפט 33(1), 22-39 (2014):

כיום, חרף הקדמה הטכנולוגית באשר לשירותי בריאות, עדיין קיימת בעייתיות בנושא הנגישות לשירותים אלה במדינות מתפתחות. לאנשים הנושאים את נגיף איידס מתווסף במדינות אלה ממד הסטיגמה והם סובלים מאפליה. במאמר זה נחקרים הגורמים הפועלים כחסמים......להמשך קריאה



בעט האקדמיה- מתוך כתב העת 'משפט רפואי וביו-אתיקה'.
  מתוך כתב העת 'משפט רפואי וביו-אתיקה', כרך חמישי.

תרופות, שוק חופשי ומה ש(נופל) ביניהן – סיפורן של המחלות היתומות הגברת הרגולציה בשוק הפרמקולוגיה כצעד לקראת טיפול אמיתי בלוקים במחלות יתום/ אור אלקון; "סל התרופות" – מידת המִתאם בין פנייה לערכאות ובין הכללת תרופה בסל או מימונה בפועל על ידי קופות החולים/ שירי כגן

זניחת החולים במחלות היתום מצד מדינות המערב ותעשיית התרופות המודרנית, כאילו היו אך מקל אגבי בגלגלי השוק החופשי, היא מהסוגיות הכואבות בתחום מדיניות הרפואה. תעיד על כך החקיקה הענפה, אך לאו דווקא אפקטיבית, בעולם וכמוה ניסיונות החקיקה הכושלים החוזרים ונשנים בישראל..........להמשך קריאה



ביו-אתיקה בראי הדת

החולה הפליאטיבי בעין המשפט העברי (חלק ב)- הזנה/ מאיר דובדבני.

בחלק הראשון עסקנו ביחסו של המשפט העברי לחולה הנוטה למות. הדגשנו, כי על אף היותו של עקרון קדושת החיים ערך עליון ביהדות אין לראות בו ערך מוחלט וכי אין להאריך באופן מלאכותי חייו של אדם שאין סיכוי לרפאו. ממילא, עומדת לחולה הנוטה למות הזכות לוותר על טיפול שכל תכליתו הוא הארכת חיים בלבד ולא ריפוי. עם זאת, ראינו כי קיצור אקטיבי של חיי אדם הינו פעולה אסורה על פי ההלכה.

בשורות הבאות נדון באבחנה שנקבעה במשפט העברי בין זכותו של החולה הנוטה למות לוויתור על טיפול רפואי לבין אי זכותו לוויתור על .........להמשך קריאה



בפרקטיקה הטיפולית.

הטיפול בפצועים בסוריה במוסדות הבריאות בישראל/ א.לודר.

לאחרונה החלו מוסדות הבריאות הטיפוליים בצפון הארץ לקלוט מטופלים שנפגעו בסוריה וזקוקים למענה רפואי וסיעודי הולם למצבם הבריאותי. לאחר טיפול מקיף וארוך מוחזרים המטופלים לסוריה, כמעט ללא כל יכולת לעקוב אחר ההתפתחויות במצבם הבריאותי. מטפלים מדיסציפלינות שונות חשים אמביוולנטיות בכל הנוגע לטיפול במטופלים אלה וזאת ממספר סיבות עיקריות.

אין ספק כי מדובר בסיוע הומניטרי, שהוא ראשון ......להמשך קריאה



יחסי הגומלין בין הרופאים לבין ציבור המטופלים בישראל, פברואר 2014.

יחסי הגומלין בין הרופאים לבין ציבור המטופלים בישראל, פברואר 2014/ נורית דסאו.

יחסי הגומלין בין הרופא למטופל עברו תמורות רבות בדור האחרון. חוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1996 ("החוק") שם קץ לתקופה ממושכת בה היה הרופא פוסק יחיד, אשר קבע והכריע בכל סוגייה הקשורה במהלך הטיפול הרפואי, ומעתה זכויות המטופל היו לציר המרכזי שסביבו נע הטיפול הרפואי. יחד עם זאת, החוק יצר אסימטריה ברורה בקשר בין הרופא למטופל כאשר לחולה הוקנו זכויות רבות, ללא חובות, בעוד שלרופא נקבעו חובות רבות ללא זכויות. מהפכת המידע, אשר כתוצאה ממנה למטופל גישה חופשית למידע רפואי עצום, הניעה מטוטלת היחסים בין הרופא והמטופל אל הקצה השני בו ניצב המטופל אשר נדרש לקבל החלטות בעצמו. ואולם, היצע זה אינו עומד בקנה אחד עם יכולתו של האדם הממוצע .....להמשך קריאה



אינטליגנציה רגשית והומור כתהליך תרפויטי בדינמיקה בין רופא וחולה

אינטליגנציה רגשית והומור כתהליך תרפויטי בדינמיקה בין רופא וחולה/ דניאלה קידר

האינטליגנציה הרגשית נוגעת בבסיס קיומו האנושי של האדם מבחינה פיסית, מנטאלית ורגשית. החיבור הרגיש בין הגוף והנפש יוצר תהליכים דינאמיים של מוטיבציה, רצון, התמודדות, נחישות, עשייה וביצוע או ייאוש. ניתוק ודיכאון של האדם במצבים של מחלה המביאים אותו למציאות אחרת. הרופא בעבודתו היומיומית ניצב מול המטופל במכלול הפיסי, הרגשי, המחשבתי והערכי. הוא אינו ניצב בפני המחלה בלבד. מעבר ליכולתו הטכנית לרפא, קיימת בידיו היכולת ליצור את הרצון לריפוי של חולה עצמו ולהטמיע בו מרכיבי התמודדות במצבי הרגש והנפש המהווים חלק מההפעלה הפיסית. הרופא מהווה הקטליזטור להחלמה, לא רק באמצעות ידיעותיו, אלא גם באמצעות נגיעה בנפשו של החולה.

חשיבות הקשר האנושי בין רופא לחולה ..........להמשך קריאה



ילדים זה שמחה? על התפתחות התפיסה בעניין הילודה

ילדים זה שמחה? על התפתחות התפיסה בעניין ילודה/ אורית גולן

מעת לעת ניתן לראות בעיתונות ובספרות מחקרים הבוחנים האם הורים לילדים מאושרים יותר וכיצד משפיעה ההורות על מידת האושר,הסיפוק והרווחה הנפשית של ההורים (לקריאת מחקר העוסק בנושא זה: http://galileo.allmag.co.il/page/107531).  מחקרים רבים מראים כי יש קשר בין סיפוק ואושר לבין גידול ילדים, בהתאם לפרמטרים של כל מחקר.  בפסקי הדין מוזכרת לא פעם הזכות להורות בהקשר של הכמיהה האנושית הבסיסית לילדים, הרצון בהמשכיות ועוד. השיח המשפטי מדבר על כך באופן ברור ומוצג ככזה שאינו שנוי במחלוקת כלל. דוגמה לכך ניתן לראות .........להמשך קריאה



שירותי הבריאות לתלמיד.

שירותי הבריאות לתלמיד )חלק א')/ נורית דסאו.

רקע: שירותי הבריאות לתלמיד הם נדבך של שירותי הרפואה המונעת לילדים בישראל, ונועדו להמשיך את הטפול המונע שניתן בתחנות טיפת חלב. שירותים אלו כוללים מתן חיסונים, עריכת בדיקות סינון (כגון בדיקת ראייה, בדיקת שמיעה, בדיקה גופנית בידי רופא, אומדן גדילה ותבחין לאיתור מוקדם של מחלת השחפת) וכן נקיטת פעולות הדרכה לקידום חינוך לבריאות (להלן: "שירותי הבריאות לתלמיד"). פעולות אלה נועדו לקדם את בריאות התלמידים בבתי-ספר, להגביר מודעות ואחריות אישית שלהם לאורח חיים בריא, לגבש אומדן של הצרכים הבריאותיים של כלל התלמידים, למנוע מחלות ולאתר בהקדם סטייה מבריאות תקינה. לרפואה המונעת חשיבות רבה להבטחת בריאות האוכלוסייה, שכן ביכולתה להביא לא רק להארכת תוחלת החיים אלא גם לחסכון ..........להמשך קריאה



במרחב הגלובלי

קובץ ידיעות של מייקל קוק, עורך Bioedge / א.כרמי

המתת חסד- תמונות:

ד"ר ג'ק קבורקיאן, חלוץ המתות החסד בארצות הברית, היה גם צייר חובב. 11  תמונות שצוירו על ידו עמדו למכירה בגלריה בהוליווד לאחר פטירתו (2011). מכונת  המוות שבה הוא השתמש עמדה למכירה גם כן, בסכום מוצע של 25.000$......להמשך קריאה



מוסדות ואישים- ועידת הנשיא (האמריקאי) ללימוד סוגיות ביואתיות
ועידת הנשיא (האמריקאי) ללימוד סוגיות ביואתיות   / אורן אסמן

ועידת הנשיא (האמריקאי) ללימוד סוגיות ביואתיות   (Presidential Commission for the Study of Bioethical Issues) – הוקמה בשלהי שנת 2009 על ידי ממשל אובמה כגוף מייעץ שבו חברים אנשי מפתח בארה"ב בתחומי רפואה, מדע, אתיקה, דת, משפט והנדסה. הועידה מייעצת לנשיא בסוגיות ביואתיות שנובעות מחידושים בתחום הביורפואה ובתחומים הקשורים במדע ובטכנולוגיה. הועידה מבקשת לזהות ולקדם קווי מדיניות שיבטיחו כי המחקר המדעי, מתן שירותי הבריאות וקידום החדשנות הטכנולוגית – יעשו באופן אחראי מבחינה חברתית ואתית....להמשך קריאה



ידיעות והודעות- כנס עולמי על אתיקה רפואית, משפט רפואי וביו-אתיקה.

כנס עולמי על אתיקה רפואית, משפט רפואי וביו-אתיקה.

ב- 6-8.01.2015 יתקיים כנס עולמי על אתיקה רפואית, משפט רפואי וביו-אתיקה במלון קראון פלאזה, ירושלים. 

קול קורא להגשת תקצירים

ניתן להגיש תקצירים (עד 250 מלים, בצירוף תמצית קו"ח) עד ליום 31.7.2014.

שליחת תקצירים אל: seminars@isas.co.il......להמשך קריאה