'מידע רפואי' מהווה אתגר בהקשרים שונים במערכת הבריאות. לאחרונה הובא מקרה, שהוגדר כפורץ דרך בהקשר זה: תביעה שהוגשה על-ידי אישה שניזוקה בשל מחלה תורשתית שלא הובאה לידיעתה. הידיעה פורסמה פורסם ב- "The Guardian",   בנוגע לתביעה, שהוגשה נגד בית- חולים בלונדון, ועשויה להוביל לשינוי מרחיק לכת בכללים החלים על החובה החלה על המטפלים בנושא שמירה על סודיות רפואית. התובעת גילתה שאביה נושא את הגן למחלת הנטינגטון, וכי הגן הועבר אליה ואל ביתה בתורשה, וכי לביתה, שכעת היא בת שמונה, יש סיכוי של 50% לחלות במחלה.....להמשך קריאה

פשרה בתיק האלטרוקסין – אושרה על-ידי השופט פרופ' עופר גרוסקופף. 29.11.2018/ תמר גדרון

לאחר כשבע שנים של דיונים משפטיים, נחתם בבית המשפט המחוזי מרכז פסק דין המאשר פשרה בתובענה ייצוגית נגד פריגו ישראל סוכנויות בע"מ, על פיו תשלם פריגו, בעלת הרישום והמפיצה של תרופת האלטרוקסין בישראל מאז 2010, סכום של כ- 45 מליון שקל לצרכני התרופה שסבלו כאב וסבל כתוצאה מיציאה מאיזון הורמונאלי של בלוטת התריס עקב שינוי הפורמולציה של התרופה בתחילת שנת 2011.....להמשך קריאה

מדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות/ נורית דסאו 

הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות), התשע"ט – 2018

מחלת החצבת עלתה לכותרות בחודשים האחרונים לאחר עלייה משמעותית בשיעורי התחלואה בארץ. על פי נתוני משרד הבריאות מתחילת חודש נובמבר, בעוד שבחודשים יוני ויולי התגלו פחות מ-75 מקרים חדשים בחודש הרי בחודש ספטמבר כבר היה מדובר על 321 מקרים חדשים ובחודש אוקטובר על 735. בסך הכל התגלו מחודש מרץ עד .....להמשך קריאה

הזכות לפיצוי במשטר ללא אשם בדגש על תרומתו בשדה הילודה/ רויטל שטיינר

רעיון חלופי לגישת דיני הנזיקין: מודל פיצוי "ללא עוולה או אשם" (להלן: "פיצוי ללא אשם"), המייתר את הצורך בהוכחת התנהגות רשלנית לצורך קבלת פיצוי והמתיר זכאות לקבלת פיצוי על סמך קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי הניתן - לנזק בלבד.....להמשך קריאה

דילמות אתיות ברפואה דחופה ובמצבי חירום/ ע.  הדרי                                                                                                        

קונפליקטים אתיים הם לחם חוק יומיומי במהלך הטיפול במצבים רפואיים דחופים בשטח ובמחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד). קונפליקטים אלה נוגעים בתחומים של: החייאה, החלטות טיפוליות בתנאי חוסר מידע ואי ודאות, הסכמה לטיפול וסירוב טיפול, צנעת הפרט והמחויבות לטיפול שוויוני במטופל על בסיס רפואי או מקצועי - מבלי להתייחס למצבו הכלכלי או החברתי....

להלן יוצגו שורת תרחישים שכיחים שבהם עשוי היה, או שנוצר בפועל, קונפליקט אתי, בהם נתקלתי במשך שנות עבודתי ככירורג בבית-חולים כללי:

פציינטית במצב קריטי: בת 60, מגיעה למלר"ד מלא עד אפס מקום בשל החמרה של מחלה כרונית מאוזנת, שהסתבכה בשל התפתחות זיהום. היא נזקקת לפעולות החייאה. לצורך המשך הטיפול בה נדרש מקום ביחידה לטיפול נמרץ, אשר נמצאת בתפוסה מלאה על-ידי.....להמשך קריאה

קבלת שכר טיפול רפואי במשפט העברי/ מאיר דובדבני

ככלל, קיים איסור על מתן שכר לקיום מצווה במשפט העברי קיים. איסור זה נלמד בדרשת חז"ל על הפסוק בו מצוטט משה רבינו בדבריו אל עם ישראל - "ראה לימדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר ציווני ה' אלוהי" ודורשים חז"ל שכפי שמשה מסר את המצוות בחינם וללא שכר כך כל מי שמקיים מצוות אלו צריך לעשות זאת ללא שכר. לאור העובדה שמתן טיפול רפואי הינו בגדר מצווה, הרי שעולה השאלה כיצד ניתן .....להמשך קריאה

שיקולי דעת אתיים ביחס לאריכות חיים- Longevity/ אילנה קפטן וגילה יעקב

השאיפה לחיים ארוכים היא שאיפה אנושית עתיקת יומין ואין תרבות, מיתולוגיה או קובץ אגדות שלא מעלה על נס את יתרונותיה ומשמעותה של אריכות ימים. בתנ"ך אנו מוצאים את אריכות הימים כפרס על התנהגות מוסרית נאותה בין אם כתוצאה של  כיבוד הורים "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך", ובין כתגמול על התנהגות מוסרית כמו במצוות שילוח הקן , "כי ימצא קן ציפור לפניך בדרך או על הארץ... שלח תשלח את האם, הבנים תיקח לך, שכרה למען ייטב לך והארכת ימים".....להמשך קריאה

איום על בריאות הציבור? / דניאל מישורי 

בינואר 2019 פרסם ארגון הבריאות העולמי רשימה של עשרה איומים על הבריאות הגלובאלית, כשברשימה  מזדקר איום תמוה: Vaccine hesitancy ("היסוס" ביחס לחיסונים).

ההצבעה על "היסוס" ביחס לחיסונים כאיום גלובלי על הבריאות מעוררת שאלות קשות על ביואתיקה ומדע במאה ה-21.....להמשך קריאה

הזכות להורות או הזכות לאשליה?/ אורית גולן

לאחרונה חגגה לואיז בראון, תינוקת המבחנה הראשונה, יום הולדת 40. החגיגה היא גדולה, שכן עם לידתה למד העולם כי מקרים שבעבר נדונו לעקרות אינם חייבים עוד להיות כך. לידתה היתה בבחינת בשורה עבור זוגות חשוכי ילדים, אשר זכו בסיכוי לחבוק תינוק לאחר הטיפולים. נתון זה רלוונטי במיוחד למדיניות הישראלית, המעודדת ילודה באופן יחסי למדינות מערביות אחרות.....להמשך קריאה

אתיקה וביו-אתיקה לילדים ונוער – מתיאוריה לפרקטיקה/ דניאלה קידר

אתיקה נלמדת במסגרות שונות, כמו בפקולטות לרפואה, בלימודי סיעוד, בפקולטות לחינוך, משפט, ניהול, תקשורת וכד'. הוראת אתיקה במוסדות חשובה ביותר  וראוי להדגיש בה לא רק את "המה" אלא גם את ה"איך". יחד עם זאת, צריך לזכור כי הוראה במשך סמסטר אחד, שניים או יותר במהלך הלימודים האקדמיים, אף שהיא חיונית, מבורכת עד מאד ומביאה לידי מודעות, אינה מספקת להטמעה של התנהגות אתית בחיי היומיום. לכך נדרש כי האדם "יגדל" מגיל צעיר עם "שפת" האתיקה כ"שפת אם". היבטים אתיים.....להמשך קריאה

הסדרתו של הטיפול בקטינים בלתי מלווים – נתונים אמפיריים ותובנות להמשך

מתן טיפול רפואי לקטינים (בני 0-18) במדינת ישראל מותנה בהסכמת הוריהם. מן הכלל הזה, מוחרג טיפול פשוט, שניתן לתיתו כאשר ההורים אינם מאותרים תוך זמן סביר וכן טיפול דחוף בקטין, הניתן ללא הסכמת הורה – לצורך הגנה על טובתו של הקטין. בנוסף, החוק הישראלי פוטר מפורשות שני סוגים של טיפול מהצורך בהסכמת ההורים - הפסקת הריון ובדיקת   HIV - במטרה להגן על בריאות הציבור. לאורך השנים נערכו דיונים נרחבים - באקדמיה [5,6,7], ובספרות המקצועיות [8,9] והרגולטיבית כאחד, על ההיקף המוגבל של החריגים לדרישות .....להמשך קריאה