קוראות וקוראים יקרות ויקרים,

יצירת מסגרת עבודה בטוחה עבור הצוותים המטפלים מהווה תנאי בסיסי להענקת שירותי בריאות ברמה מקצועית גבוהה. אלימות מטופלים ובני משפחותיהם כלפי צוותים רפואיים הינה תופעה ההולכת ומסלימה, הן בחומרתה והן בתדירותה, ומהווה איום ממשי על חייהם ושלמות גופם של המטפלים ועל מסגרת עבודה שתאפשר מתן טיפול מקצועי, איכותי ובטיחותי עבור המטופלים.

אתמול, ה- 12.09.2017, הותקפה אחות על-ידי מטופלת וחברתה במרכז הרפואי רמב"ם. האחות הובהלה למיון לאחר.........להמשך קריאה

הנגשה לשונית במרכזים הרפואיים/ נילי קרקו-אייל.

בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהונחה לאחרונה פתחו של בית המשפט המחוזי מרכז- לוד - ת"צ 2211-09-14 טמנו ואח' נ' שירותי בריאות כללית- העלתה לדיון את הסוגיה של הנגשה לשונית של שירותי בריאות בישראל למי שאינם דוברים את השפה העברית. 

המבקשים שעלו לישראל מאתיופיה בשנים 1990-1991, המבוטחים בביטוח בריאות באמצעות קופת חולים כללית, טענו כי המשיבה אינה מנגישה את שירותיה מבחינה לשונית, ללקוחותיה שארץ מוצאם היא אתיופיה, והם אינם דוברים את השפה העברית. המבקשים הוסיפו וטענו כי מאחר שהם אינם דוברים את השפה העברית, הם מתקשים.............להמשך קריאה

יחסים רפואיים: האם הדין הפלילי מגביל יחסים עם מטופל והאם ראוי שיגביל? אסף הרדוף. 

רקע

באפריל 2016 נתקבלה העברה החדשה ביותר בפרק עברות המין שבחוק העונשין, התשל"ז–1977. סעיף 347ב., "יחסי מין בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה", קובע שכהן דת הבועל אישה או עושה מעשה סדום בבגיר, במהלך התקופה שבה ניתן להם ייעוץ או הדרכה על ידו או סמוך לאחר מכן, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בייעוץ או בהדרכה שניתנו להם על ידו – דינו מאסר ארבע שנים.........להמשך קריאה

אבחון מין העובר בשלביו המוקדמים של ההריון: פרקטיקה שהגיעה זמן בחינתה/ דניאל שפרלינג.

מועצה לאומית בביו-אתיקה באנגליה, ה- Nuffield Council on Bioethics פרסמה לאחרונה מסמך המלצות העוסק במעמד האתי של סקירות לא פולשניות במהלך הריון )Nuffield Council on Bioethics, 2017(. . דוח ועדה מיוחדת, שבראשה עמד Prof. Tom Shakespeare, מומחה בין-לאומי לחקר מוגבלות וחבר המועצה לביו-אתיקה, דנה בשימוש הרחב שנעשה בימים אלה בסקירות גנטיות לא פולשניות במהלך ההריון לאיתור, למשל מצבים גנטיים, מאפיינים ותכונות הקשורים עם תסמונת.........להמשך קריאה

מתוך כתב העת הבינלאומי 'רפואה ומשפט'/מוחמד ותד.

ארנזי-אומובי צ'נימבלום נלסון, "הערכת כללי האתיקה בנוגע לנושא ההנדסה הגנטית ביחס לעֻבָּרִים והשלכותיהם על כבוד המין האנושי," 35(3) כתב העת הבינלאומי 'רפואה ומשפט' 509-524 (2017).

הנדסה גנטית נחשבת לאחת מפריצות הדרך המשמעותיות  בתחום הרפואה. זאת, בהינתן רצונו המולד והעקבי של המין האנושי לשפר את חייו ולדאוג לסביבתו, וכן בהתחשב בפיתוחים ובתגליות המדעיים של המאות האחרונות. במאמר זה.............להמשך קריאה

מתוך כתב העת "רפואה ומשפט"/ אהובה טיכו ורותם ויצמן.

גל רוזנצוויג, "אצטלה מדעית אינה מבססת קבילות – דיון בעקבות הלכת מצגורה וזדורוב בשאלת יחסו הראוי של בית המשפט לראיות המדעיות" 49, רפואה ומשפט, 42-65 (2017).

חוקר המציג תאוריה בכינוס מדעי נדרש להציג את תוצרי המחקר ולהראות את ההסתברות המתמטית להסבר שהיא מספקת לתופעת טבע נצפית. האם ראוי שאותה תאוריה תוצג במשפט בלי לבחון מראש את שאלת תוקפה, וייתכן אפוא שההכרעה בגורלם של אנשים תושתת על יסודה של ראיה פסידו-מדעית? במאמר אציג את בעיית השימוש בראיות המדעיות ואת הגישות......להמשך קריאה 

 צ'ארלי גארד ומגבלות הרפואה / תמר גדרון.

צ'רלי גארד נפטר ב-28.7.2017  בטרם מלאה לו שנה. חייו ומותו העסיקו את העיתונות ואת דעת הקהל באנגליה כמעט מאז לידתו. המחלוקת סביב השאלה אם יזכה לקבל טיפול רפואי נסיוני בארה"ב הגיעה גם לבית המשפט בלונדון, שם העידו טובי המומחים בעולם בשאלה אם נכון – מבחינה רפואית- להיענות לתביעת הוריו של צ'ארלי, שבקשו להעבירו לארה"ב לצורך קבלת הטיפול. בית החולים בו היה מאושפז בלונדון התנגד........להמשך קריאה

שינוי בעמדה ביחס לשימוש קליני בעריכת גנים אנושיים/ נורית דסאו.

לאחרונה פורסמה טיוטת דוח מאת האקדמיה הלאומית למדעים והאקדמיה הלאומית לרפואה בארצות הברית אשר משנה באופן מהותי החלטה קודמת מדצמבר 2015 ביחס לשימוש קליני בעריכת גנים אנושיים. להלן נתאר בקצרה את שתי העמדות ואת ההבדלים המהותיים ביניהן.

בחודש דצמבר 2015 – עם סיומה של ועידת פסגה בינלאומית בנושא עריכת גנים אנושיים – פורסמה הצהרה מסכמת קצרה לוועידה הכוללת המלצות בנושא עריכת גנים אנושיים ("ההצהרה"), כאשר ההמלצות נקבעו על פי מטרת השימוש בעריכה והתאים בהם הינה מבוצעת: ביחס למחקר בסיסי וטרום............להמשך קריאה

תרומתה האפשרית של המחשבה האסייתית לאתיקה הרפואית – חלק שני/ איתמר תאודור.

המטאפורה העומדת בבסיס זהות הרופא

כיצד ניתן להסביר את עבודתו של הרופא? כמו מי פועל הרופא? אחת הטענות המופנית כלפי מקצוע הרפואה הקונבנציונלי מכיוונה של הרפואה המשלימה הוא של העצמת ההיבט המכאניסטי ברפואה. בהקשר זה כותב גדעון רון: "אבחנה יפה בין רופא קונבנציונלי לעמיתו הסיני, עשו ........להמשך קריאה

 טיפולי פריון: האמת שמאחורי המבחנה/ אורית גולן.

אין ספור מילים נכתבו על החשיבות הילודה באתוס הישראלי. בין אם הדבר נובע מתודעת שואה ובין בשל מצוות "פרו ורבו". לא ניתן להתווכח על-כך שישראל נחשבת למדינה פרו-נטליסטית, שבה הילודה והשאלה הדמוגרפית תופסות מקום משמעותי על סדר היום. הד נרחב לדיון ציבורי בעניין זה ניתן למצוא במרחב התקשורתי בישראל. יחד עם זאת, נדמה שדווקא בתחום זה הסיקור התקשורתי מתמקד בצד הטוב והיפה של התמונה. בתקשורת שומעים על סיפורי......להמשך קריאה

התמודדות עם דילמות באתיקה רפואית והתחמקות מהן בקרב סטודנטים לרפואה/ מירי בנטואיץ'.

הקדמה

התנהגות אתית מהווה אבן יסוד במקצוענות רפואית, ולכן מרבית בתי הספר לרפואה בעולם כוללים בתוכניות הלימודים שלהם לימודי אתיקה רפואית כלימודי חובה.  בד בבד, ב-10-15 השנים האחרונות, הפורמט שהולך ומתקבע ללימודים אלה כולל גם דיונים בקבוצות קטנות (כ-8-10 סטודנטים/ות בקבוצה), ולא רק הרצאות.......להמשך קריאה

1.      מהי תרופה?

הוויכוחים סביב מעמד הקנאביס בכלל וקנאביס לשימוש רפואי בפרט נמשכים בחו"ל ובישראל. מתנגדי הקנאביס רואים בו סם מסוכן, שהחברה צריכה להגביל, גם באמצעות החוק הפלילי; תומכי הקנאביס, לעומת זאת, מתייחסים אליו כחומר לא מסוכן, וכתרופה מסורתית ואפקטיבית שיכולותיה רק מתחילות להיחקר.

בתווך נמצא משרד הבריאות, שמתיימר להציג מדיניות מאוזנת ורציונאלית. עד שהמחוקק יחליט על ליגליזציה, או לפחות דה-קרימינליזציה, כהצעות החוק שנידונו לאחרונה, ועד שיצטברו עדויות מחקריות, משרד הבריאות מסתפק לכאורה........להמשך קריאה

לאחרונה פורסם סרטון במסגרת פרויקט "שו"ת התאגיד" מטעם תאגיד השידור הישראלי, בו מציג הרב יצחק גבאי תשובה הלכתית בעניין תרומות איברים חיוניים. הצגת התשובה היא מגמתית ומקוממת. מתוך מגוון קולות המצויים במסורת ההלכה, בוחר הרב גבאי להאדיר את קולם של הפוסקים המתנגדים להשתלת איברים חיוניים וקורא שלא לחתום......להמשך קריאה

 הכנס העולמי ה-12 על ביו-אתיקה, אתיקה רפואית ומשפט רפואי/ רותם ויצמן.

הכנס ה-12 של קתדרת אונסקו"ו לביו-אתיקה, התקיים השנה במלון סט. רפאל בלימסול שבקפריסין, בתאריכים 21-23 למרץ 2017.

בכנס זה, שהוא אחד המובילים בעולם בתחום הביו-אתיקה, השתתפו למעלה מ-600 נציגים מלמעלה מ-69 מדינות. הכנס נערך בחסות: אונסק"ו, ההסתדרות הרפואית העולמית, הפדרציה......להמשך קריאה

קתדרת אונסק"ו לביו-אתיקה (חיפה)

כנס יום הביו-אתיקה העולמי

 כ"ז בחשון תשע"ח 28.11.2017

אודיטוריום בית וואהל, המכללה האקדמית צפת

תכנית

9:00-9:30         התכנסות וכיבוד קל

9:30-10:00       מושב פתיחה ודברי ברכה

יו"ר הכנס: פרופ' תמר גדרון – ראשת בית-הספר למשפטים,

      המכללה האקדמית צפת.............להמשך קריאה