קוראות וקוראים יקרות ויקרים,

האם ניתן ליטול זרע מאדם שנפטר? באילו תנאים? האם ניתן לעשות שימוש בזרע הנפטר? האם ניתן להפרות את זרעו ולהעמיד לו צאצאים? למי נתונה הזכות בהקשר זה ובאילו תנאים? מה יהיה מעמדו המשפטי של הילד שייוולד?  מהן ההשלכות המוסריות, הטיפוליות, הפסיכולוגיות והחברתיות השונות של שימוש זה בטכנולוגיות הפיריון-הרפואיות המתקדמות?

לאחרונה התקבל ערעורהּ של אלמנת חייל מילואים, בן 28 שנהרג בתאונת......להמשך קריאה

ע"א 8146/13 ד"ר סולימאן נ' בית החולים אלדג'אני (בפירוק) ואח'  (בית-משפט עליון, ניתן ב- ‏21.7.2016)

זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 14.10.2013, שבו התקבלה תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית ביילוד.  נקבע, כי הרופא המיילד ובית החולים התרשלו בכך שסיימו את הלידה ב"לידת ואקום", ונושאים באחריות – יחד ולחוד – לנזק שנגרם למשיב כתוצאה מ"תקיעת כתפיים" שאירעה במהלך הלידה. עיקר הערעור מופנה כנגד דחיית הודעת צד ג' שהגיש הרופא נגד בית החולים, בגין אי-הסדרתו של ביטוח אחריות מקצועית.

עיקר הדיון עסק בטענת המערער כנגד דחיית הודעת צד ג' שהגיש נגד בית החולים ובשאלה האם קיימת חובת זהירות של בית החולים לעניין כיסוי ביטוחי של רופא.....להמשך קריאה

פסק הדין בעניין פלוני עוסק בשאלה שזכתה להתייחסות זעומה בפסיקה ובספרות, זאת על אף חשיבותה הרבה- על מי מוטלת חובת הגילוי הקבועה בפסיקה ובסעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996? על חשיבותה של שאלה זו ניתן ללמוד מפסק הדין בעניין ברמן. באותו מקרה נדונה תביעתם של שני ילודים שנולדו כשהם לוקים במום בידם. בתביעתם טענו התובעים כי.....להמשך קריאה

ב- 29.3.2016 התקבל בכנסת התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. התיקון מבוסס על הצעת חוק ממשלתית: הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19), התשע"ה -  2014. (ספר החוקים 2550, ג' בניסן התשע"ו, 11.7.2016). מאמר זה יתמקד בתהליך שהוביל לתיקון, בהסדר המוצע ובהשלכות התיקון, במיוחד בהיבט הרפואי והטיפולי.

הרקע לתיקון......להמשך קריאה

סוגיות בתרומת איברים/ עדי פרידמן*

בראשית שנת 2015 המתינו 1,160 אנשים בישראל להשתלת איבר. לפי השיטה הנהוגה כיום במדינה, תורם או משפחתו חייבים להביע במפורש את הסכמתם לתרום איברים לאחר המוות. מדינת ישראל נמצאת עדיין בתחתית רשימת המדינות המערביות בכל הנוגע לשיעור תרומות איברים מן הנפטר ביחס לגודל האוכלוסייה. לשיעור הנמוך של תרומת איברים מן הנפטר שלוש סיבות מרכזיות: הציבור בישראל ......להמשך קריאה

מתוך כתב העת הבינלאומי 'רפואה ומשפט'/מוחמד ותד.

רוי קאסקאו, "אתגרים בפני פונדקאות מסחרית בינלאומית: מעבר מפטרינזלים לריאליזם," 35(2) כתב העת הבינלאומי 'רפואה ומשפט' 151-164 (2016).

רוב שיטות המשפט בעולם אוסרות על עריכת חוזי פונדקאות, במיוחד פונדקאות מסחרית; ולמצער מטילות מגבלות חמורות על חוזים מעין אלה. כתוצאה מכך חוזי פונדקאות אינם ברי אכיפה ובחלק משיטות המשפט אף מבססים עבירה פלילית. יתירה מזו, שיטות משפט אחרות נמנעות........להמשך קריאה

מתוך כתב העת "רפואה ומשפט" - חוברת מיוחדת – "הולדה בעוולה" – ינואר 2015/ אהובה טיכו ורותם ויצמן.

היבטים משפטיים ואתיים בסוגיית הולדה בעוולה בעקבות פסק דין המר/ שמואל ילינק, עדי וייס.

פסק הדין בעניין המר שינה מן היסוד את ההלכה ששררה במשך 25 שנים (הלכת זייצוב) בתביעות שעילתן "הולדה בעוולה", וזאת כאשר שופטי בית המשפט העליון קבעו, פה אחד, כי עילת תביעתו של היילוד בגין חיים בעוולה חדלה מלהתקיים. בכך ביטל בית המשפט העליון את זכות התביעה של היילוד, תוך העברת זכות התביעה........להמשך קריאה

לפני מספר חודשים התיר בית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 16699-06-13 שחר נ' היועץ המשפטי לממשלה) להוריו של חייל שנהרג בתאונת דרכים במהלך חופשתו, תוך שירותו הצבאי לעשות שימוש בזרע שנשאב מבנם המנוח. עוד קבע בית המשפט באופן תקדימי כי הילד שעתיד להיוולד יגודל על ידם – סבו וסבתו, וכי הם ישמשו לו כהוריו. להלן נסקור .......להמשך קריאה

שימוש בזרע הנפטר לצורך הולדת ילד שיגדלו הורי הנפטר: חוות-דעת בעניין תיק אזרחי (בימ"ש לענייני משפחה בפתח תקווה) תמ"ש 16699-06-13 שחר ואח' נ' פרקליטות מחוז המרכז/ אסא כשר

ב- 27.9.2016 נתן בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה היתר להורים שכולים לעשות שימוש בזרע שניטל מבנם, סרן עמרי שחר, חייל בן 25 שנהרג בתאונת דרכים, להפריית ביצית והבאת נכד לעולם באמצעות אם פונדקאית. את התינוק מבקשים ההורים השכולים לגדל כבנם. מאז התאונה ב- 27.6.2012 נפל שכול כבד על המשפחה, לבקשת ההורים, נתן בית המשפט צו שהתיר לשאוב זרע לאחר המוות ולהקפיאו. ההורים החלו להילחם, בתמיכת שתי בנותיהם וחברתו של עמרי, לממש......להלן תובא תמצית מתוך חוות הדעת של פרופ' אסא כשר. תחילה תוצג הסוגיה שעל הפרק, תובא הקדמה מהותית לצורך הבהרת התפיסה שבבסיס הסוגיה ודיון בהיבט הכללי של שתי שאלות מרכזיות, כפי שהובאו בחוות הדעת לבית המשפט......להמשך קריאה

תרומת זרע מן המת בעין המשפט העברי/ מאיר דובדבני 

לאחרונה, פורסם פסק דין תקדימי בבית המשפט לענייני משפחה בפתח  תקווה ע"י כבוד השופטת יוכבד גרינוולד- רנד (תמ"ש 16699-06-13 שחר ואח' נ' פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי ואח'). בפסק דין זה קבעה השופטת, כי להורי הנפטר עומדת הזכות לעשות שימוש בזרע בנם המנוח לצורך הפריה (דרך אם פונדקאית) ולגדל את נכדם כבנם.

בטוחני, כי פסק דין זה עוד יעורר.......להמשך קריאה

כיוונים ומגמות בפונדקאות בישראל/ שלמה גולן ואורית גולן

מדינת ישראל ידועה בעמדה החריגה והמתירנית בכל הנוגע לתחום הפריון בישראל ובפרט לחקיקה בתחום הפונדקאות. אולם, בעבר, זוג ללא יכולת להרות בשל בעיה רפואית לא יכול היה להשתמש בשירותי פונדקאות בארץ. נושא הפונדקאות מורכב ונדון מהיבטים שונים, הן מן הבחינה החברתית והן מן הבחינה המוסרית. מפאת קוצר היריעה, רשימה זו מבקשת לשקף את המצב החוקי בישראל נכון להיום........להמשך קריאה

תרומתה האפשרית של המחשבה האסייתית לאתיקה הרפואית – חלק ראשון/ איתמר תאודור*

כאשר עוסקים בשורשיה הפילוסופיים של האתיקה היישומית מתייחסים לרוב לתפישות אתיקה ששורשיהן במחשבה המערבית הקלאסית והחדשה, כדוגמת האתיקה הניקומכית של אריסטו, האימפרטיב הקטגורי של קאנט, או התועלתנות של בנטהם ומיל. עם זאת, במאה ה- 21, כאשר העולם פונה יותר ויותר לאסיה מבחינה כלכלית, אסטרטגית ואף רוחנית, מתבקשת השאלה, האם יש למחשבה האסייתית יכולת לתרום תרומה של ממש לקידום תחום האתיקה היישומית..............להמשך קריאה

במרחב הגלובלי/ א.כרמי

המתת חסד של ילדים בבלגיה

בלגיה היא המדינה היחידה (עד עתה) שהתירה בחוק (2014) המתת חסד לילדים, ללא הגבלת גיל.

מדובר בילדים הנוטים למות, המצויים במצב רפואי נטול תקווה, והנתונים במצב של סבל מתמיד שלא ניתן לשאתו או להקל בו.........להמשך קריאה

פרויקט אונסקו של חינוך לערכים: אתיקה וביו-אתיקה לילדים ונוער / דניאלה קידר*

"חיים שאין בהם חקירה לא כדאי לו לאדם לחיותם" (סוקרטס, אפולוגיה, כתבי אפלטון). 

שאלות מוסריות כגון "מה עלי לעשות", "מה ראוי", "מה נכון" הן שאלות שאדם שואל קודם כל את עצמו. הערכה מוסרית לחיוב או לשלילה נמצאת ...........אתיקה הינה דיסציפלינה אנושית שמתפתחת ומתהווה כגוף אורגני "חי ונושם".........להמשך קריאה

המכון הלאומי לבריאות (NIH) המרכז הקליני בארצות הברית – המחלקה לביואתיקה/ רותם ויצמן

המחלקה לביו-אתיקה ב- NIH בארה"ב היא אחד מהמרכזים המובילים למחקר והוראת ביו-אתיקה בארה"ב. מאז הקמת המחלקה בשנת 1996, פרסמו חברי המחלקה מאמרים אמפיריים ותאורטיים בכתבי עת מובילים. אלה היו כמתווי דרך בתחום הביו-אתיקה. המחלקה מחויבת לשיתופי פעולה בין תחומים שונים ומוסדות שונים, כדי לתת מענה לשאלות ביו-אתיות......להמשך קריאה

                                        כנס עולמי 12 על אתיקה רפואית,

משפט רפואי וביו-אתיקה

St Raphael Resort, Limassol, Cyprus: 21-23.3.2016

­­­­­­­­­­­­­­­­­______________

בחסות

אונסקו

הארגון הרפואי העולמי

נושאים מרכזיים:

אתיקה של טיפול רפואי. טיפול חירום, העיסוק במקצוע, אחריות מקצועית, קודים אתיים, ניסויים רפואיים, הליכים שיפוטיים, משפט רפואי,  משפט סיעודי, כשרות וסמכויות, זכויות החולה, הסכמה מדעת, אוטונומיה ופטרנליזם, קבלת הכרעות טיפוליות, מוסדות, מכשור וטכנולוגיה, מחלות ומפגעים.......להמשך קריאה